יום שישי, 29 במרץ 2019

הישג אחד יותר מדי


כדי לזכות לתמיכה ציבורית רחבה לתוכנית המאה ולהוציא אותה לפועל, נתניהו יעדיף קואליציה עם אנשי כחול לבן.


בס"ד
כ"ב באדר ב', תשע"ט
(פורסם הבוקר ב"מקור ראשון")

ירי הרקטה השבוע על המושב בשרון לא היה טעות וגם לא תוצאה של מכת ברק; הוא היה מתוכנן ובעיקר מתוזמן היטב. הוא נועד לא רק להציג את מדיניות ההכלה הביטחונית של נתניהו ככלי ריק כדי לחבל במסע הבחירות שלו, אלא בעיקר לטשטש את ההישג המדיני חסר התקדים שלו בהשגת ההצהרה האמריקאית על ההכרה בריבונות הישראלית ברמת הגולן. לכך בדיוק תוזמן הירי, והוא אכן השיג את מטרתו. נתניהו נאלץ לקטוע את הביקור, ונמנע ממנו לחגוג את הישגו ההיסטורי ולתרגם אותו לרווח פוליטי. במקום לעסוק בהישג המדיני של נתניהו, עסקנו כולנו ברקטה ההיא ובמה שהתפתח בעקבותיה בגבול רצועת עזה.

אבל מיקוד השיח ברקטה במקום בהכרה האמריקאית טשטש עוד עובדה חשובה: עצם ההודעה האמריקאית, ובמיוחד העיתוי שלה ערב הבחירות, העידו על כך שבין נתניהו לאנשי ממשל טראמפ מתקיימים יותר מאשר מערכת יחסים חמה ושיתוף פעולה הדוק. הם העידו שטראמפ ואנשיו ממש "עובדים" אצל נתניהו ובעבורו, ושהם מוכנים לעשות בשבילו הכול. מבחינה זו ההישג הזה של נתניהו היה הישג אחד יותר מדי; הוא מחזק מאוד את ההשערה ש"תוכנית המאה" איננה תוכניתו של טראמפ אלא תוכניתו של נתניהו. הם לא היו כופים עליו דבר. בשביל טראמפ, כל שכן עבור אנשי צוותו, נתניהו הוא בבחינת אורים ותומים. טראמפ נתן ליועציו צ'ק פתוח והם ישבו סביב נתניהו וגיבשו בהדרכתו את התוכנית. הם גם מי שמביאים עבורו לחתונה את מדינות ערב "המתונות". לכל הפחות אפשר לומר בבטחה לאור מערכת היחסים היוצאת דופן הזו, שהתוכנית הזו היא על דעתו של נתניהו ובהסכמתו המלאה.

מבחינת נתניהו תוכנית המאה אמורה להיות אקורד הסיום שלו כראש ממשלה. הוא באמת מתכוון להקים מדינה פלסטינית, אמנם "מדינה מינוס" ורק לפי תנאיו, אבל הוא מתכוון לכל מילה שאמר בנאום בר אילן הידוע. כך לדעתו הוא יסגור מעגל ויותיר את חותמו על ההיסטוריה הישראלית.

אם אכן כך, נתניהו רוצה את קולות הימין בכדי להגשים באמצעותם את התוכנית עם אנשי כחול-לבן. אבל חשוב לו שהוא ינצח בבחירות ולא הם. זה לא רק עניין של אגו. הוא לא סומך עליהם ובצדק. הוא רוצה לנווט. הוא רוצה להיות מי שמפקח על ביצוע התוכנית, כשהשיקול העיקרי שלו הוא באמת ביטחון ישראל, לפחות כפי שהוא מבין אותו.

אבל כל הסכם, באשר הוא הסכם, חייב להיחתם עם בעלי התביעה הפלסטינית השקרית על ארצנו. לכן הוא  איננו עוקר אותה מן השורש אלא מכיר בה, מותיר אותה על כנה ואף מחזק אותה ומנציח אותה. לכן ניתן לומר על תוכנית המאה, גם בלי ידיעת פרטיה, שהיא לא תביא רגיעה לאזור אלא רק תגביר את המתיחות ואת שפיכות הדמים. הבחירות הקרבות תהיינה קריטיות מבחינה זו; תוכנית המאה היא שעומדת מאחורי כותלן. מי שמבין עד כמה התוכנית מסוכנת, צריך להיות מעוניין שגוש הימין ינצח ויוכל להקים קואליציה, אבל שנתניהו יפסיד לאנשי כחול-לבן בהפרש של כשלושה-ארבעה מנדטים, כפי שזה מסתמן כרגע בסקרים.

כדי לזכות לתמיכה ציבורית רחבה לתוכנית המאה ולהוציא אותה לפועל, נתניהו יעדיף כמובן קואליציה עם אנשי כחול-לבן, או לפחות אלה מהם שיהיו מוכנים ללכת אתו. אבל אם גנץ ואנשיו ינצחו את נתניהו בהפרש של כמה מנדטים, הם לא ירצו, וגם לא יוכלו להרשות לעצמם מבחינה ציבורית, לתת לו את ראשות הממשלה. נתניהו, מנגד, לא יוכל להיות שר בממשלתם. אפילו פתרון של רוטציה יהיה בלתי אפשרי מבחינתו. זה לא רק עניין של אגו, אלא קודם כול עניין משפטי. כול עוד הוא ראש ממשלה הוא מוגן משפטית מפני כתב האישום שלו עד שיהיה חלוט – דבר שייקח שנים. כשר הוא יאלץ להתפטר מיד.

אם נתניהו יפסיד בהפרש קטן לאנשי כחול-לבן, ובכל זאת יהיה בידו להקים קואליציה עם גוש הימין המסורתי, לא תהיה לו ברירה אלא לבחור באפשרות הזו אף שהוא יודע שהיא לא תאפשר לו להגשים את תוכנית המאה. למרבה הפלא ייתכן שדווקא הרדיפה המשפטית של השמאל, היא היא שתמנע מנתניהו להגשים את מדיניות השמאל.

המסקנה העולה מהדברים היא שכול מי שמבין עד כמה התוכנית מסוכנת, ומעדיף לסנדל את נתניהו עכשיו במקום להפוך למפגין כתום כנגדו בבוא הזמן, צריך לבחור במפלגות המחויבות לגוש הימין ומתנגדות להקמת מדינה פלסטינית.





    




5 תגובות:

  1. למוטי, תודה רבה על המאמר המעניין. תוכל בבקשה לפרט עוד על מה אתה מבסס את ההערכה הבאה?


    'מבחינת נתניהו תוכנית המאה אמורה להיות אקורד הסיום שלו כראש ממשלה. הוא באמת מתכוון להקים מדינה פלסטינית, אמנם "מדינה מינוס" ורק לפי תנאיו, אבל הוא מתכוון לכל מילה שאמר בנאום בר אילן הידוע. כך לדעתו הוא יסגור מעגל ויותיר את חותמו על ההיסטוריה הישראלית.'

    השבמחק
  2. מענין, אבל באותה המידה רב הסתום פה על הנגלה עם כל הכבוד:

    כותב הפוסט הנכבד,לא לוקח בחשבון, שלא מעט בוחרים, הם בבחינת " קולות צפים " ולצורך הבחירה, הם עושים חשבונות אריתמטים פשוטים. וכך:

    חשבון פשוט מעלה, שאין סיכוי לגוש ימין פרופר ( על טהרת הימין ) שיקים קואליציה וממשלה. כלומר:

    שמי שנוטה לימין, חייב לקחת בחשבון, שהתסריט ההכרחי הינו זה של מפלגת ליכוד כמרכז כבידה, ומפלגות ימין לויניות ( לוין ) או מעין ( נניח כמו : ש"ס, יהדות התורה ).

    ואז, מה יועילו כל ההערכות הללו ? הליכוד ונתניהו, חייבים להיות בשלטון מבחינת בוחר מצוי שנוטה לימין. ואם לאיו, אין גוש ימין, אין קואליציית ימין, ואין ממשלת ימין. אזי, כמה בוחרים כבר, יעדיפו מפלגת לוין, על פני הליכוד, על מנת לעקר את מפלגת הליכוד ? זה לא סביר ממילא.

    עדיף היה אפילו, כחול לבן, עם מפלגות ימין לוין, על מנת לחשק ולסנדל חזק, מפלגת מרכז / שמאל, שהלגיטימציה שלה, לויתורים, ולכניעה לתוכנית המאה מבחינת הכותב , הרבה פחות חזקים, מאשר נתניהו.

    אז כך או כך, זה המצב. אפילו היו נענים לקריאת כותב הפוסט, ומפנימים דבריו, עדיין, זה לא יוסיף בלתי כי אם כמה מנדטים ספורים.

    ואגב, מבחינה משפטית(וכתב אישום)יש לנו בעיות שכרגע הציבור לא נותן דעתו עליהן:

    אם נתניהו ינצח, ויקים או רק יעמוד לפני הקמת ממשלה, הרי יהיו בגצי"ם. איך יקים ממשלה ? הסיכוי שיצלח השימוע ביוני, חלש מאוד. ואז, מראש הוא יקים ממשלה, שהוא לא יעמוד בראשה, וממילא תיפול ? אזי, יהיו שוב בחירות, אחרי השימוע ביוני. אז למה לבזבז כספי ציבור ולייצר חוסר וודאות כזו? בישראל, אם ראש הממשלה נופל, הממשלה איתו. ואם ברור שהוא ייפול(או סיכוי טוב )למה הוא מראש יקים ממשלה ?

    תודה

    השבמחק
  3. רק להמחיש זאת,להלן מצטט מחוק יסוד הממשלה ( סעיפים 19,20):

    19.ראש הממשלה רשאי, לאחר שהודיע לממשלה על כוונתו לעשות כן, להתפטר על ידי הגשת כתב התפטרות לנשיא המדינה; התפטרות ראש הממשלה - כהתפטרות הממשלה.

    אם כך , עיננו הקוראות : " התפטרות ראש הממשלה - כהתפטרות הממשלה כולה " , ועוד :

    20.(א)נפטר ראש הממשלה, רואים את הממשלה כאילו התפטרה ביום פטירתו.

    (ב)נבצר מראש הממשלה, דרך קבע, למלא את תפקידו, רואים את הממשלה כאילו התפטרה ביום ה-101 שבו מכהן ממלא מקום במקומו.

    קוראים אנו:ביום בו נפטר ראש הממשלה,אזי,כאילו כל הממשלה התפטרה.ואם דרך קבע נבצר מראש הממשלה למלא תפקידו,אזי,לצורך הענין,ביום ה - 101(תחולת מצב הקבע)אזי הממשלה התפטרה כולה.

    אזי ברור כשמש,שיעתרו לבג"ץ פה רוב הסיכויים.

    לינק לחוק:

    https://main.knesset.gov.il/Activity/Legislation/Documents/yesod6.pdf

    להתראות

    השבמחק
  4. רק להבהיר שוב:

    ראש הממשלה צפוי לעבור שימוע ביוני.באפריל כמובן הבחירות.הכל עומד על סיכויי השימוע למעשה. אבל,בלי קשר,יהיה שימוע.אם לא יעבור השימוע ( ורוב הסיכויים שלא )אזי,לא יוכל להישאר ראש ממשלה(קרוב לוודאי שבג"ץ יכריע,ויוגשו בגצי"ם הרי).ואם לא יוכל,כל הממשלה צריכה להתפטר בעיקרון(גם על כך יוגש בג"צ).המהלכים העקרוניים(כלומר:שימוע,ואי צליחת השימוע)אלו תסריטים ודאיים וכמעט ודאיים.ואם כך:

    מראש,תוקם ממשלה,שהסיכוי שלה להחזיק אחרי יוני,הוא קלוש.למה יטען הטוען?לכן,נתניהו מראש ניתן לטעון,לא יכול להקים ממשלה באפריל והלאה.ועל זה,כבר אחרי הבחירות,בטח יוגשו בגצי"ם, שהרי סביר מאוד,שנתניהו יהיה מועמד להקים ממשלה(לא רק,אבל סביר מאוד שמועמד כשלעצמו).

    להתראות

    השבמחק
  5. ואגב מוטי,אתה כותב ש:

    כול עוד הוא ראש ממשלה הוא מוגן משפטית מפני כתב האישום שלו עד שיהיה חלוט – דבר שייקח שנים. כשר הוא יאלץ להתפטר מיד.

    אבל,אין לזה אחיזה משפטית כלל.לא מובן כלל הדבר,מאיפה נאמר לך כדבר הזה.דבר כזה,בג"ץ יקבע,החוק לא ברור כלל בהקשר זה( חוק יסוד הממשלה).בלי קשר,כתב אישום כפי שכתבת,לא יכול להיות חלוט.רק פסק דין יכול להיות חלוט.חלוט משמעו:אין עליו יותר השגה,ערעור וכדומה באלו.וגם זה בעירבון מוגבל כלשהוא (אבל,לא ניכנס לסיבוכים.רק,שאין דבר כזה,כתב אישום חלוט).

    תודה

    השבמחק