יום ראשון, 3 באפריל 2022

מפגש אינטרסים בווינה

יש קשר ישיר בין חידוש הסכם הגרעין למלחמה באוקראינה; ייתכן שהמלחמה הזו מונעת בשלב זה את חידוש הסכם הגרעין והסרת הסנקציות מאיראן.

 בס"ד

פורסם ב"מקור ראשון" ב- 18.3.22


לדברי כל המעורבים בהסכם בווינה לשיבה להסכם הגרעין בין המעצמות לבין איראן החתימה עליו היא עניין של זמן בלבד. ג'וזף בורל, שר החוץ של האיחוד האירופי הצהיר השבוע שהטקסט של ההסכם הסופי מוכן ונמצא על שולחן. כך גם הצהירו נציגי צרפת גרמניה ובריטניה. ובכול זאת, משהו מעכב את החתימה; הצהרות מסוג זה אנחנו שומעים כבר במשך כמה שבועות, הן לפני פרוץ המלחמה באוקראינה והן לאחר מכן, וההסכם עדיין לא נחתם.

הודיה כריש חזוני דיווחה באתר של מקור ראשון שבורל אמר השבוע שהעיכובים נגרמו בגלל "גורמים חיצוניים". נציגי המעצמות האמורות הצהירו שאף גורם לא צריך לנסות לנצל את המשא ומתן על השיבה להסכם הגרעין כדי להשיג הבטחות נפרדות. האמירות האלה רומזות לדרישה רוסית חדשה שעלתה אחרי פרוץ המלחמה באוקראינה ונוכח העיצומים שהוטלו על רוסיה. הדרישה היא שהעיצומים המערביים לא יחולו על הסכמי הסחר של רוסיה עם איראן.

לכאורה זהו עניין פעוט. המערב מעוניין מאוד לחתום על ההסכם ולא נראה שדרישה נקודתית כמו זו שהעלתה רוסיה אמורה למנוע את החתימה. אם יהיה צורך יוכל המערב לוותר לפוטין בעניין זה שכן הסרת הסנקציות שהוטלו על איראן היא אינטרס מערבי מובהק. איראן היא מקור חשוב של גז ואנרגיה שהמערב זקוק להם מאוד. הצורך של המערב בנפט האיראני היה גדול אף לפני פרוץ המלחמה באוקראינה, אבל עכשיו, בעקבות הסנקציות הכלכליות שהטיל המערב על רוסיה, שיצמצמו מאוד גם את אספקת האנרגיה ממנה למערב, חשיבותם של הנפט והגז האיראניים גדלה לאין ערוך. לכן חיוני למערב לחתום במהירות האפשרית על ההסכם בווינה; הוא זקוק בדחיפות לנפט האיראני. 

אבל את הסיבה לדחיפות הזו של המערב לחידוש הסכם הגרעין מבין היטב גם נשיא רוסיה וולדמיר פוטין. האינטרס שלו כרגע הוא לתת למערב לאכול את הדייסה שהוא בישל ולא לאפשר לו למצוא מקורות אנרגיה חילופיים למה שסיפקה לו רוסיה לפני שהטיל עליה את הסנקציות. האם ייתכן שפוטין מתכוון לעכב את החתימה על ההסכם עוד ועוד ושהסיבה המוצהרת של רוסיה לעיכוב העכשווי – הוצאת הסכמי הסחר של רוסיה עם איראן ממסגרת הסנקציות המערביות המוטלות עליה – היא תירוץ בלבד?

כך בדיוק סבורה דר' אסתר לופטין מומחית לענייני אירופה ולשפות אירופאיות מאוניברסיטת תל אביב. בראיון עם קרן נוייבך ברשת ב' של "כאן" בשבוע שעבר העלתה לופטין הסבר מקורי לעיכוב בחתימה על הסכם הגרעין. "פוטין רוצה "להחזיר" לביידן", אמרה לופטין. "הוא לא מעוניין לחזור כרגע להסכם הגרעין וכמובן שהוא משתמש בתירוצים. אבל הסיפור האמתי הוא הסיפור של הנפט והגז. אם יוסרו הסנקציות מעל איראן ישתחרר הרבה מאוד נפט וגז לעולם". בניגוד לפרשנות המקובלת שרואה בעיכובים בחתימה בווינה עניין של זמן בלבד, לופטין סבורה שהרקע לעיכובים הרוסיים בנכונות לחתום על העסקה עמוק יותר מאשר רוסיה עצמה מוכנה לגלות. אמנם שר החוץ הרוסי סרגיי לברוב אמר השבוע לעמיתו האיראני במוסקבה כי השיבה להסכם הגרעין נמצאת בשלבי סיום, אבל ייתכן שזהו מסך עשן שרוסיה מפזרת על מנת לתקוע את החתימה בווינה.

"האינטרס הישראלי והאינטרס הרוסי דומים", אמרה לופטין על רקע פגישתם של פוטין ובנט בשבת לפני שבועיים. עד עתה היה ברור לכולנו שהאינטרס של ישראל בשמירת מערכת יחסים טובה עם פוטין למרות הפלישה הרוסית לאוקראינה מתמצה בנוכחות הצבאית של רוסיה בסוריה ובחופש הפעולה שישראל זקוקה לו בגזרה הצפונית. עכשיו מסתבר שייתכן שמפגש האינטרסים ביניהן עמוק יותר. ייתכן שלא רק לישראל יש אינטרס מובהק שהסכם הגרעין עם איראן לא יחודש אלא גם לרוסיה, אמנם מטעמים אחרים. אם כך, מבחינת ישראל יש קשר ישיר בין חידוש הסכם הגרעין למלחמה באוקראינה; ייתכן שהמלחמה הזו מונעת את חידוש הסכם הגרעין והסרת הסנקציות מאיראן.

כל אלה ספקולציות כמובן, גם אם יש להן אחיזה במציאות. "הטקסט של ההסכם הסופי מוכן ונמצא על שולחן", כפי שאמר שר החוץ של האיחוד האירופי, והצפי הוא שההסכם ייחתם בווינה בימים או השבועות הקרובים. במידה והעיכוב יימשך מעבר לכך, ייתכן ונוכל לומר שאין רע בלי טוב ושהמלחמה באוקראינה הצילה את ישראל מחידוש הסכם הגרעין עם איראן ומביטול הסנקציות שהשית עליה המערב.