יום שישי, 1 במרץ 2019

הבונקר ועונשו


לנתניהו לא הייתה רק קואליציה שאפשר לעשות עמה כמעט הכול, היה לו גם ממשל אוהד. מדהים לראות איך מסמס נתניהו את ההזדמנות


בס"ד
כ"ד באדר א', תשע"ט
(פורסם הבוקר ב"מקור ראשון")

את הקרב הפוליטי הקשה שעומד עכשיו לפניו, נוכח הגשת כתב האישום אתמול ואיחוד מפלגת הגנרלים לפני שבוע, הרוויח נתניהו ביושר רב. גם אם ישרוד אותו הוא כבר לא יוכל ליישם את הלקח הנדרש, משום שהוא קשור למבנה האישיות שלו, אבל חשוב שיורשו בימין, ויום אחד יהיה יורש, יבין את טעותו הגדולה של נתניהו, ויפנים את מוסר ההשכל.

נתניהו שחק "בונקר". הוא לא העז לעבור מבלימה להכרעה. הוא העדיף שלא לנצח ולא להכריע את שלטון מערכת המשפט בכלל והבג"ץ בפרט. הוא בחר לא להכריע את תמנון עמותות השמאל הקיצוני. הוא לא העז לנטרל באמת את התקשורת האלקטרונית ואת "השידור הציבורי". אבל מעל לכול, הוא העדיף שלא להחיל את הריבונות הישראלית על שטחי יהודה והשומרון, לפחות להתחיל בתהליכים ראשונים בכיוון הזה, במטרה להכריע את יומרת הלאומיות הפלסטינית, ולפתור את הסוגיה הפלסטינית בדרך היחידה האפשרית. 

עכשיו כול אויביו אלה חברו כנגדו להפילו. מערכת המשפט מגישה כנגדו כתב אישום; עמותות השמאל מריצות כנגדו את מפלגת הגנראלים; התקשורת מקדמת את מפלגת הגנרלים הזאת בדרכיה הידועות, ומעל לכול, חוסר הרצון שלו להכריע את היומרה הפלסטינית הותיר לשמאל הישראלי בסיס לאג'נדה שמאלנית של נסיגות. לו היה מכריע נתניהו את שקר הלאומיות הפלסטינית, הוא לא היה מותיר לשמאל הישראלי שום קרש הצלה להיאחז בו על מנת לבסס אג'נדה מדינית כלשהי. נתניהו העדיף "לשבת על האחוריים", לגרור, למרוח, לבזבז זמן, ולהותיר את המצב ביהודה והשומרון על כנו – לא לבלוע ולא להקיא – והתחמק מהכרעה היסטורית. עכשיו חוזרת אליו ההתחמקות הזו כבומרנג.

מלבד להביא את המלך המשיח, יכול היה נתניהו עם הקואליציה האחרונה שלו, קואליציה טבעית ויציבה יחסית, לעשות כמעט הכול. אבל הוא העדיף לתת לכחלון זכות ווטו ולא להחזיר את מערכת המשפט למקומה הטבעי והראוי, כפי ששאפו בנט ושקד וגם לא מעט שרים במפלגתו הוא. גם בזירות האחרות הוא העדיף לבלום ולא להכריע את יריביו, והיום הוא משלם את המחיר.

ולא רק קואליציה שאפשר היה לעשות עמה כמעט הכול, לו רק היה רוצה ומתאמץ קצת, הייתה לנתניהו. היה לו גם ממשל אמריקאי אוהד מאין כמוהו. גם כאן, כשמסתכלים היום לאחור, מדהים לראות עד כמה מזמז נתניהו את ההזדמנות. אמנם הוא האחראי הבלעדי למצב הבינלאומי המצוין של ישראל, ולא רק בהקשר האמריקאי, אבל הוא גם האחראי הבלעדי להתרשלות במצוי כל האפשרויות שהמצב בינלאומי הזה סיפק.

ככה זה. מי שלא מתקדם – נסוג. ההיסטוריה לא מאפשרת לבני האדם לדרוך במקום. היא תובעת התקדמות, ואת מי שלא מעז להתקדם היא מסלקת מעל דרכה על מנת לפנות מקום לרעו הטוב ממנו שיעשה עבורה את המלאכה.

הבחירות הקרובות טרם הוכרעו. אף שהוא עומד מול מתקפה אפקטיבית מאוד משני אגפים, הפוליטי והמשפטי, מוקדם לחשוב שנתניהו יפסיד בהן, אבל אין ספק שאת הקרב הלא פשוט הזה על עתידו הפוליטי יכול היה נתניהו לחסוך לעצמו.

אבל, כפי שנרמז כבר בתחילת הדברים, זו לא רק שאלה של אסטרטגיה אלא בעיקר של פסיכולוגיה. נתניהו הוא שחקן הגנה מובהק, אבל קשה לו לעלות להתקפה. את תהליך אוסלו הוא בלם בצורה מעוררת השתאות, אבל לא עקר את זרע הפורענות הזה מן השורש. את הלקח הזה צריכים עכשיו ללמוד ולהפנים היטב כל מי שחפצים להיות יורשיו, בתקווה שלא נזדקק לתקופת מעבר מכאיבה ומסוכנת של ממשלת שמאל: חובה לעבור מבלימה להכרעה. בכל החזיתות. כי מי שלא מתקדם – נסוג.




7 תגובות:

  1. מחד, כותב הפוסט הנכבד, קובע כי :

    " עכשיו כול אויביו אלה חברו כנגדו להפילו. מערכת המשפט מגישה כנגדו כתב אישום "

    פשיטא, מערכת המשפט, הינה צד בסיפור, וכמובן, לא בצד של נתניהו, אלא בצד העויין כמובן.

    מאידך כותב הפוסט הנכבד, קובע כי :

    " הבחירות הקרובות טרם הוכרעו. אף שהוא עומד מול מתקפה אפקטיבית מאוד משני אגפים, הפוליטי והמשפטי, מוקדם לחשוב שנתניהו יפסיד בהן.... "

    תמהני, איך ינצח את הקרב המשפטי, כאשר השופטים והמערכת לשיטתו של כותב הפוסט, מוטים מראש, ורואים בו אוייב של ממש ?

    כדאי היה לכותב הפוסט הנכבד להבין, שכל הקביעות הנלוזות הללו, שמערכת המשפט בידי השמאל או בידי מישהו בכלל, הינן בבחינת מיתוסים אצטקים מגוחכים להדהים. מערכת המשפט לא עובדת בשביל אף אחד, לא בכיס של אף אחד. כך הדבר, ולא אחרת !! ומקדמת דנא כך הדבר !!

    נוכל להמחיש בערימות, אבל, אפרופו מערכת הבחירות ונתניהו וכתב האישום :

    רק אתמול, קראתי בג"ץ, בו נועם סולברג, שופט בעליון, מתגורר בהתנחלות, אדם דתי לאומני על פי כל אמת מידה בעיקרון, דוחה עתירה של מי ? של הליכוד בין היתר. עתירה המבקשת מה ? לדחות את כל נושא האישום נגד נתניהו, עד לאחר הבחירות. עתירה מנומקת, מבוססת, על פי הלכות פסוקות ודינים ברורים וכו....

    ולא מענין אותו, לא ימין, ולא שמאל. אפשר לקרוא הבג"ץ כאן :

    https://goo.gl/9Vfyj6

    תודה

    השבמחק
  2. רק תיקון לתגובתי לעי"ל,צריך להיות,: הכרעה מנומקת היטב , ולא:" עתירה מנומקת ....."כפי שנכתב. תודה

    השבמחק
  3. מכובדי מוטי קרפל,
    קשה לי עם פסק הדין שלך לגבי התנהלותו של ראש הממשלה בנימין נתניהו. שנינו יודעים שהקואליציה שתמכה בנתניהו הייתה מאוד שברירית. די להזכיר את התנהגותם של כחלון או של אביגדור ליברמן. גם שיפוטך בהתנהגותו מול טראמפ לוקה בחסר. ראש ממשלה ישראלי חייב להתנהל בזהירות, בצדדים מדודים ואינו יכול להסתמך על סנונית אחת כמבשרת אביב. בסופו של דבר הוא מוקף ביועצים רבים וטובים, הן מקומיים והן יהודים אמריקאים, והתנהגותו הפוליטית היא ממוצע כל העצות שהוא מקבל מהם. אם נבחן את כל התקופה שעברה על עם ישראל מאז משיח השקר שבתאי צבי, נווכח לדעת שבורא העולם ומנהיגו, ניהל את עם ישראל בתבונה רבה, החזירו בזמן הנכון לארצו והעמיד לו את המנהיגים הראויים לו, בכל תקופה ותקופה. אין כל סיבה לדחוק את הקץ ולבנות ציפיות חסרות קשר למציאות הפוליטית. כל מי שעיניו בראשו מבחין כי אנו נמצאים בתהליך של ראשית צמיחת גאולתנו, כאשר מי הגיחון כדרכם, זורמים לאט. שבוע טוב.

    השבמחק
  4. אני קוראת אותך תמיד כדי לקבל פרספקטיבה וכדי להתחזק. אבל הסקרים האחרונים ממש מפחידים. לא מבינה איך אנשים יכולים להצבעל גנץ!!

    השבמחק
    תשובות
    1. לאנונימי(ת) הנחמד(ה),
      לא ידעתי שיש לי עוקב(ת) - תודה. גם אני עוקב אחר הסקרים והאמת היא שבשלב כה ראשוני איני מייחס להם כל ערך מעשי. בדרך שבה אני מנתח את ההיסטוריה, כלומר את האופן שבו בורא העולם ומנהיגו מגשים את רצונו ותכניתו, גם אירועים שנראים לעין האנושית כאסון, מביאים בסופו של דבר רק ברכה. נקח למשל תופעות כמו שרפות יער. העין האנושית רואה בשריפת יער אסון טבע. העין האלוהית רואה באירוע זה הזדמנות לחידוש ושינוי החי והצמחיה לטובה. ידוע הסיפור לגבי עצי הסקוויה הענקיים בחוף המערבי של ארצות הברית. התושבים שם החליטו לשמור על העצים ככל יכולתם ועל כן מנעו מכל שרפה מלפגוע בהם. עם הזמן התברר כי העצים חסינים בפני שרפות, וללא שרפות הם סובלים. דווקא השרפה מחזקת אותם ומאפשרת התפתחות של עצים צעירים. העם היהודי קשה העורף חוה הרבה "שרפות יער", אך למרבה הפלא יצא מהן מחוזק ורענן מתמיד. יתכן, וכמו שכותב העורך הנכבד של הבלוג הזה, הגיע זמנו של ראש ממשלתנו לפרוש לבית הלורדים, ויתכן ששלושת המוסקיטרים אף יחליפו אותו בעזרת אלו שיכולים להצביע עבור גנץ (ברווז). אני אינני רואה בזה את סוף ההיסטוריה. "שריפת יער" שכזאת אולי תלמד את עם ישראל לקח כי לאורך ימים לא ניתן לפסוח בין שני הסעיפים.

      מחק
  5. התגובה הוסרה על ידי המשתמש שכתב אותה.

    השבמחק
  6. אני חושב שיש לך טעות בהבנת נתניהו וותיקי הליכוד בכללותם. אתה מצפה מהם לפעול כאנשי ימין. אך הליכוד, לפחות ותיקיו, אינם ימין כי אם מרכז. אני מאפיין, לפחות על הציר הלאומי-בטחיוני-מדיני את האגפים כך: תומכי נסיגות, בטוחים שהאינטרס הלאומי מספר אחד של ישראל הוא חתימת הסכם עם ערביי יש"ע, בלי קשר להפקת לקחים מתוצאות כל ההסכמים והנסיגות הקודמות, אולי רק תמורת ערבויות בטחויניות מסוימות לבטחון המדינה הרזה שתשיאר בידינו - אלה אנשי שמאל. החל ממפלגת גנץ-לפיד ועד לקצה השמאלי של המפלגות הערביות. הימין הוא מי שחותר ופועל לכיוון השני, ביטול הלאומיות המזוייפת הערבית בארץ, החלת ריבונות הדרגתית וכו' פה מדובר בבית היהיודי והימין החדש. כל השאר (הליכוד/ חרדים/ ליברמן) הם מרכז. מנסים להתנהל באחריות ביטחונית, לעמוד בלחצי התקפלות ללא תועלת (לפעמים מצליחים: נתניהו בבלימת המדינה הפלסטינית בימי אובאמה, לפעמים נשברים: שחרור אסירים וכד') אבל לא מנסים להשפיע על המציאות לכיוון הימין, מקסימום נגררים לזה במקרים מסוימים ע"י הימין האמיתי.

    השבמחק