יום שני, 22 בפברואר 2016

הממד הסוציו-פוליטי של "המהפכה האמונית". שיחה מוקלטת.

בעקבות ובתוספת למאמר שפירסמתי כאן "מדוע אינני תומך בפייגלין", אני מביא כאן שיחת-חברותות שכבר פירסמתי בבלוג לפני כשנתיים וחצי, ועוסקת במקומו של הציבור הדתי-לאומי בתהליך.
למי שמתעניין בעומק התהליכים, ואיננו מסתפק בסיסמאות.
(עיקר הנושא, מהדקה ה-11:11 ואילך. עד לשם - מדוע גרמה מלחמת יום הכיפורים לשבר, וזרעה ייאוש).
כל השיחה כולה - 27 דקות.

http://www.icast.co.il/PlayerWin.aspx?file=http%3A%2F%2Fpod.icast.co.il%2Fbd3204a2-33e8-4e3a-af39-820aa67c5030.icast.mp3&IndexID=457898&name=iCast#.UoHrhGrVe4o.blogger

2 comments:

  1. מקומו של הציבור הדתי-לאומי ב"מהפכה האמונית".

    השבמחק
  2. שלום ר' מוטי

    איני מבין את דבריך. ברור הדבר שלביצוע מהפכה צריך גב, מצע, גוף, כלי, אך מדוע הדבר יתאפשר דווקא בציבור הדתי-לאומי? בדבר זה אני נוטה להסכים יותר עם פייגלין. בעוד כבודו מציע את הציבור הדת"ל בתור הגוף למהפכה, ישנה הסתכלות הרואה בעמ"י כולו כגוף למהפכה. זה נכון שכדי לבצע מהפכה "אמונית" יש צורך בציבור הדת"ל, כיוון שרק הוא חי את האידאלים המאוד ספציפיים שלו(אקרא להם מעתה אידאלים "תורניים"), אמנם, אני חושב שעמ"י עבר במשך השנים תהליך עמוק, פנימי בגניזו שהכשיר אותו להיות כלי לאידאלים עליונים, גם אם אינם נקראים בשמם התורני, בינתיים. למשל, אידאל החירות שפייגלין מציג. לענ"ד זהו אידאל שיכול להופיע בכל האומה כאחד ויש בה הכנה אליו בגניזו, למרות שבגלוי לא בטוח כלל שבשלב ראשון האומה תתחבר אליו ממקורו התורני-דתי.
    לסיכום, אני חושב שאם תנועת הגאולה תבוא דרך אידאליות דתית לאומית כפי שמופיעה בציבורנו כעת, אזי דברי כבודו נכוחים. אך אני רואה לענ"ד נתיב אחר בו יש הכנה בגניזו בכל האומה לאידאליות יותר נשגבה שאינה צריכה לבוא מתוך הבסיס התורני (בשלב ראשון!, איני קורא ח"ו לנתיקה משם ד') אלא ממקור נשמת חיים "לעת"ל חיים אני נותן לכם" והיא הולכת ומתבססת ואינה מוכרחת לשום מפלגה להופעתה.
    אשמח לתגובת כבודו,
    בכבוד רב ובהערכה.

    השבמחק