בס"ד
כ"ט בשבט, תשע"ו
אירוע מכונן
בחיי בשנים האחרונות אירע בקיץ 2012, לפני כשלוש שנים וחצי. קמתי בבוקר, ולפני תפילת
שחרית נודע לי שנחום (שם בדוי), השכן החמוד, בן 12.5, בנם של השכנים בבית הסמוך
לביתי, נעצר על ידי השב"כ ונמצא בחקירות. יחד עמו נעצרו אז עוד שני נערים
תושבי היישוב.
יומיים-שלושה
לפני כן נזרק בקבוק תבערה לעבר מונית ערבית שנסעה בכביש שיורד מגוש עציון לעמק
האלה. ששה מבני המשפחה שנסעו בה נפצעו, בדרגות פציעה שונות. לא סתם נפצעו – נשרפו!
המקום אמנם לא רחוק מבת עין, אבל גם לא רחוק יותר מכפר עציון או אלון שבות. הכביש
הוא כביש ראשי. כל אלה לא גרמו לי לקשר את האירוע דווקא לבת עין, למרות שלא יכולתי
לשלול את האפשרות שמדובר בפעולת "תג מחיר" שבוצעה על ידי כאלה שבאו
מאזור אחר.
מעצרם של
הנערים היה על רקע החשד שהם ביצעו את הפיגוע או היו מעורבים בו. הזדעזעתי. נחומי
הקטן והחמוד, ילדון, שלא יודע בין ימינו לשמאלו, מעורב בדברים כאלה. מי הכניס לו
רעיונות כאלה לראש. מי דחף אותו לכך. מי לוקח אחריות על כרטיס הביקור שילווה אותו
כל ימי חייו. על החוויות בחקירה. על שנות המאסר שהוא יעבור. מה הביא ילדון קטן
למעשים כאלה. מי הפיל על המשפחה תיק ייסורים יקר וכואב כזה (בסופו של דבר לא הוגש
כתב אישום כנגד הנערים).
לי היה
ברור שנחומי הוא קורבן. אבל של מי ושל מה?
אבל מה
שזעזע אותי יותר מכל הייתה ההכרה שגם לי ישנה אחריות לדבר. ראיתי סימנים מוקדמים
להשתרשות התופעה בקרב מספר נערים אצלנו ביישוב, ידעתי בברור לאן כל זה מוביל –
ושתקתי.
אבל לפני
שאני ממשיך את הסיפור, נחוצה הקדמה קצרה:
רבים
עסקו לאחרונה בתופעה של "תג מחיר", אבל רק מעטים מאוד מהם מכירים אותה
באופן ממשי. מהשטח, מהחיים. לפרטי פרטים. רק מעטים פגשו באמת את הדינמיקה המיוחדת
המניעה מפתחת ומאיצה אותה. איך בדיוק זה עובד. איך שלב ראשון, תמים וילדותי, מוביל
בהכרח לוגי ברור לשלבים הבאים. מעטים עוד יותר מן העוסקים בתופעה מכירים את הרקע
האידיאולוגי. את המקורות הרוחניים.
בשנים
האחרונות, במין השגחה פרטית מיוחדת, נקלעתי לעמדת תצפית מיוחדת, שאפשרה לי ללמוד
את כל אלה גם יחד – לא מהעיתונות, אתרי האינטרנט, או כל מיני מקורות מניפולטיביים
אחרים – אלא מהחיים, ב"לייב", ממקור ראשון, בדרך כלל ממראה עיני. העמדה
המיוחדת הזו כפתה עלי להתעמק בתופעה, לחקור אותה ליסודותיה, להבין את הדינמיקה שלה
את משמעותה ואת סכנותיה, מה שהגדרתי לעצמי כ"סמינר בתג מחיר".
התופעה
הזו הלכה ותפסה תאוצה לנגד עיני כתושב היישוב בת עין. ראיתי את הנזקים הכבדים שהיא
מחוללת, קודם כל לנערים עצמם ולבני משפחותיהם, ליישוב עצמו כרקמה חברתית,
להתיישבות ביהודה והשומרון, לחברה הישראלית כולה, למדינה ובעיקר – לתהליך הגאולה.
הבנתי
שמדובר בברור חשוב מאין כמוהו לא רק ברמה היישובית או ברמת ההתיישבות, אלא ברור
לאומי יסודי.
אקדים
ואומר: עד שלא תוכח אשמתם של החשודים ברצח בדומא, הם עדיין לא אשמים, ומוקדם עדיין
ליחסו ליהודים. יש לי ספק בדבר. אבל האמת היא שזה כבר לא משנה. העובדה שזה יכול
היה (!) להתבצע על ידי יהודים, ושאין כמעט ספק שמטבעה של תופעת "תג
מחיר", רצח מסוג זה או דומה לו עתיד היה להתבצע על ידי יהודים, היא היא הדבר
החשוב הטעון ומחייב ברור. ועוד צריך להדגיש: אני עוסק כאן בתופעת "תג
מחיר". הרצח בדומא – אם בוצע על ידי יהודים – הוא כבר "קפיצת
מדרגה" ביחס לתופעת "תג מחיר", הן מבחינת חומרת המעשים (בדרך כלל)
והן מבחינה אידיאולוגית. עם זאת, ישנו קשר הדוק ביניהן ואין לי ספק שתופעת
"תג מחיר" היא שאפשרה את קפיצת המדרגה הזו.
"תג
מחיר", ככל תופעה במציאות, היא תופעה מגוונת, ויש בה כמה ניואנסים. אתייחס
כאן לתופעה כפי שהכרתי אותה ביישוב בת עין. יש הבדל מסוים בינה לבין מה שמכונה
"הגבעות".
ועוד
צריך לדעת: "תג מחיר" אמנם יצא מהגבעות ומהמאחזים, ממה שמכונה
"נוער הגבעות", (אבל גם מיישובים וותיקים, כמו שלנו לדוגמה). "נוער
הגבעות" הוא הגדרה לכל אותם צעירים שהתיישבו במאחזים. חלק גדול מהם, כנראה
רובם, אינם מתעסקים בערבים, אלא מנסים לחיות חיי טבע, עבודת אדמה ורעיית צאן. הם
מחפשים חיי פשטות וצניעות, "חיבור לאדמה", מתעניינים במוזיקה, בחיפושים
רוחניים, וקרובים ברוחם דווקא לסגנון הדתי של הרב קרליבך. באנרכיזם הדתי שלהם יש
לטעמי הרבה צדדים חיוביים. "נוער הגבעות" וצעירי "תג מחיר"
אינם מעגלים חופפים.
ועוד
אבהיר: לא תהיינה כאן שום "סנסציות", לא שמות, לא האשמות אישיות, ולא
שום מידע שעלול להפליל מישהו. אעסוק בסוגיה מבחינה אידיאולוגית-אמונית ולא מבחינה
פלילית. מה שמעניין אותי הוא לעסוק בעצם התופעה, לא באנשים, מתוך הכרה שהבירור שלה
חשוב לעם ישראל כולו.
(המשך,
אי"ה, יבוא)
"תג מחיר" - יומן אישי - פרק א'
השבמחק