יום ראשון, 21 באפריל 2013

לא לפחד כלל


בתי המדרש החילוניים אינם איום אלא סיכוי; סוף סוף מבקשים יהודים ללמוד תורה מתוך תביעה פנימית אותנטית, בלי כפיה ובלי פיקוח חיצוני; וכי יכולנו לקוות ליותר מזה


בס"ד

לפני כשנתיים בקשה הישיבה החילונית התל אביבית, מיסודו של ארגון "בינה", להצטרף לאיגוד ישיבות ההסדר אך נדחתה בשתי ידיים. נזכרתי בדבר לאור הצעתה של ח"כ רות קלדרון שהמדינה תתקצב גם את בתי המדרש החילוניים. היה לי חבל לשמוע אז על הדחייה והיום יהיה לי חבל אם "הבית היהודי" לא ירים את הכפפה ויקדם את יוזמתה של ח"כ קלדרון.
חבל, משום שאם יש סיכוי לקונצנזוס בין הציבור הדתי לאומי לבין זה החילוני, הרי הוא על כך שהתורה איננה שייכת רק לדתיים. ערן ברוך, מנהל ארגון "בינה", אמר אז שהדחייה הוסברה בכך שהלימודים בישיבה אינם ברוח ישראל סבא. אין לי ספק שכך הוא הדבר, אבל מה בכך. סוף סוף מבקשים יהודים ללמוד תורה מתוך תביעה פנימית אותנטית, בלי כפיה ובלי פיקוח חיצוני; וכי יכולנו לקוות ליותר מזה.
הסיבה שאינני חושש מתופעת בתי המדרש החילוניים, אלא להיפך, מלא תקווה וציפייה, היא שאני עצמי זכיתי לפגוש את תורת ישראל לראשונה בחוג למחשבת ישראל באוניברסיטה. הרבה יראת שמים לא היתה שם; גם לא רוחו של ישראל סבא. אבל זו היתה רק ההתחלה וממנה המשכתי לשאול, לברר ולהתעמק, עד שהגעתי "לתורה הלגיטימית". חזקה על כל יהודי, ובמיוחד באווירה העכשווית, שהמפגש החופשי עם התורה יגרום לו לתהליך רוחני של חיפוש ובירור אמיתי. ואם תורת ישראל אמת היא, ואכן אמת היא, חזקה על כל יהודי שלומד אותה שיגיע לאמת.
אבל לא מדובר על כך שהוא יגיע דווקא לאמת שלי; אפילו לא לזו של איגוד ישיבות ההסדר. ל"ישראל סבא" יש אמנם זקן ארוך, אבל בואו נודה על האמת – בלי מקל הוא די מתקשה לעמוד על רגליו, לא כל שכן להתקדם. משמעותה של תחיית האומה בארץ ישראל היא גם תחייתה של התורה, ותורת ישראל אכן זקוקה לניעור רציני. הלימוד החילוני, בתנאי שהוא נעשה מתוך חיפוש אמיתי ולא מתוך מגמה לנגח, רק יכול להועיל ל"ישראל סבא". הוא יכול להחזיר לו את נעוריו, את ימיו כקדם, ועוד להפריח אותו כהנה וכהנה, כפי שאמנם לימד אותנו הרב קוק באשר לדורות התחייה. מי שמאמין בתורה ומי שמאמין ביהודי – בכל יהודי – לא צריך לפחד כלל. תלמידי הישיבה החילונית ובתי המדרש החילוניים יתעמקו בתורה, בדרכם, ומניסיוני האישי אני יודע שהם לא יעצרו בדרך. הם יגיעו לאמת. זו לא תהיה כאמור בדיוק האמת שלי, אבל זו תהיה אמת אותנטית, לא מזויפת. 70 פנים לתורה. מהמפגש של האמת שלי, שלהם, של איגוד ישיבות ההסדר, ושל כל שאר היהודים העוסקים בתורה – אז כבר לא יהיה צורך לחלקם לדתיים וחילוניים – תתלבן ותתברך התורה. הדמיונות, החולשות והפחדים – משני הצדדים – יתבררו, ואנו נזכה לתחיית התורה בתרבות הבית השלישי.
יתר על כן: השיח הציבורי של עשרות השנים האחרונות בשאלות דתיים-חילונים, מדע ואמונה, דת ומדינה וכדומה, הוא על מקומה של תורת ישראל במסגרת הזהות הליברלית-חילונית של החברה הישראלית. זהו המגרש עליו התנהל השיח. משמעותם של בתי המדרש החילוניים היא – בסופו של דבר – שהויכוח הציבורי יישאר על כנו, אבל הוא ייערך על מגרש אחר – תורת ישראל והזהות היהודית. מעתה השאלה לא תהיה האם ערכי היהדות עומדים בקריטריונים הליברליים, אלא האם הערכים הליברליים עומדים בקריטריונים של תורת ישראל. זהו הבדל קטן אבל מהפכני.
הצצה קצרה בדף הפייסבוק של ערן ברוך, הספיקה לי בכדי להיווכח שאני חלוק עליו בהרבה דברים; אבל מה בכך?! המחלוקות הללו, לשם שמיים, הם התנאי ההכרחי למהפכה האמונית – ביסוס ההוויה הישראלית על הזהות היהודית.
באותה הצצה, אגב, למדתי גם שנפתלי בנט ביקר ב"בינה" ושהוא וערן ברוך "הסכימו לא להסכים ולהמשיך לדבר". כנראה שבאמת משהו חדש מתחיל. 






17 תגובות:

  1. מאמר מרשים
    גם אני תומך בגישה של ישיבות חילוניות שמלמדות את תורת ישראל מתוך העמקה והתבוננות רחבה.
    גישות דתיות מפזרות את הקהל ויוצרות מסך עשן כבד ולא מבינות את התהליך שנבנה לאט לאט.
    אני מסכים שהמגרש הפריד בין אמונה למדע, ובין דת למדינה.
    הזהות התורנית הפכה להיות נחלתם של יחידים.
    נקוה לימים בהם יוכלו לפעול מיטב האנשים בחברה הישראלית לחדש את זהות ישראל מבחינת לאומית ורוחנית.

    השבמחק
  2. קודם כל אני רוצה לציין שנהנתי מהמאמר.
    דבר שני, אני נוטה להסכים עם הנאמר בו, אם כי בחששות מסוימים.
    נכון שזה נראה כמו ההתחלה של הדבר שחיכינו וציפינו לו, דהיינו, שתורתנו ותרבותנו לא תיהיה זרה לרוב העם וע"י כך תמוגר הבערות שזאת לענ"ד מחלת הדור.
    אבל לנגד עיני עומד מאמר חז"ל על כך שאבדה הארץ בגלל שלא ברכו בתורה תחילה. אמנם ניתנו פירושים שונים לעניין זה אך הפשט נראה ש"שכחו" את נותן התורה.
    האם חשש זה מוצדק או לא? הייתי שמח לשמוע את דעתך ר' מוטי.

    השבמחק
    תשובות
    1. רונן. לא בכדי נתתי את הכותרת הנ"ל למאמר. באמת לא צריך לחשוש, למרות שתמיד קיימות סיבות נכונות ומוצדקות לכך.
      צריך לראות את כיוון התהליך. זה לא עיסוק בתורה בכדי לכפור בה (זה דבר שנעשה בישראל בזמן תחילת ההשכלה, בכדי לבסס את ה"חילוניות" וכיום אין לה עוד שום צורך בכך) אלא על מנת להכיר אותה, ומתוך ההערכה לתורה.
      בכדי להגיע ל"ברכו תחילה" יש להתחיל בכלל ללמוד. ובכלל, התהליך שאנו נמצאים בו, כפי שהסביר הרב קוק, הוא חזרה לעצמנו. זה התחיל בחזרה לארץ (וגם בבחינת "לא ברכו בה") וממשיך עתה בחזרה לעצמנו. תופעת "החזרה בתשובה" היא חלק מזה. כאן זו "חזרה בתשובה" במובן רחב יותר (לא ב"אור שמח" או "מכון מאיר"). אבל זה לא פחות משמעותי. ואולי אפילו יותר, שכן זה יביא להתחדשות, ואם חזקה עלינו שהתורה אמת, ובכל יהודי ישנה נקודת אמת - רק טוב יכול לצאת מן המפגש בינייהם.

      מחק
    2. אכן, עצם הרצון ללמוד ולהעמיק בתכנים של תרבותינו, זהו בחינת אתחלתא דגאולה.
      מי יתן ונמשיך לראות את המגמה הזאת הולכת וגדלה.

      מחק
  3. למרות נסיונות הניגוח מצד הלימוד החילוני, אני מסכים עם ההכרזה שתורת ישראל אמת היא, וחזקה על כל יהודי שלומד אותה שיגיע לאמת, ויברר אותה, גם אם לא יסכים עימה במאת האחוזים.

    השבמחק
    תשובות
    1. דני. לא במקרה אנחנו מסכימים. הרי אנחנו יוצאי אותו בית מדרש (לא יודע איך מכניסים כאן "סמיילי", אבל ראה זאת כך)

      מחק
  4. אני נוטה להסכים עם דבריך, אבל בליבי חשש, מי ערב לנו שלא תצמח לנו תנועה רפורמית חדשה. הרי בלי מחויבות לתורה ומצוות, נח לו ללומד תורה שלא לשמה, שתהפך שלייתו על פניו?

    השבמחק
    תשובות
    1. ניסים. אני חושב שזה לשמה. אמנם רק התחלה. וגם לשיטתך, מתוך שלא לשמה יגיעו לשמה.

      מחק
  5. אני מקווה מאד, בכל מקרה התהליך בהחלט מרגש. אגב, היית ממליץ לרבנים אמוניים, ללמד במקומות כאלה, או שזה יהרוס את האותנטיות של התהליך?

    השבמחק
    תשובות
    1. בשום אופן לא ביוזמתם. לא להידחף ולא להפריע. רק אם יבקשו מהם. אז זה יהיה חלק מהאותנטיות. או במילים אחרות: אתערותא דלעילא באתערותא דלתתא.

      מחק
  6. חשבנו כי "האור הגנוז" אינו אלא אגדה, מליצה, או הכוונה היא שוב על "המאור שבתורה". לא עלה כלל על דעתנו, כי האור הזה גנוז בנו בעצמנו, והאור הוא אור ממשי, אם גדול או קטן, אבל בשבילנו אין אור גדול ממנו. ביקשנו את 'המאור שבתורה', את 'המאור שביהדות' ולא ביקשנו את המאור שביהודים, שביהודים החיים, את האור שכל יהודי חי יכול למצוא רק בעצמו ורק על ידי עצמו... ידענו, כי ה'אני' שלנו הוא בתורתנו, אבל לא ידענו, כי תורתנו היא ב'אני' שלנו, כי היא חיה בקרבנו, חיה ומתחדשת בשעה ובמידה שחיינו מתחדשים.
    (א"ד גורדון)

    השבמחק
  7. עד כמה שאני התרשמתי, ארגון "בינה" שם לו למטרה לעקר כל תוכן דתי מהמקורות היהודים. הם מזלזלים ברבנים ובפסיקותיהם, ורואים בהלכה משהו שנכתב ע"י (אני מצטט): "גברים שוביניסטיים". איך אפשר לראות בזה משהו חיובי אינני יודע. אשמח אם תאיר את עייני.

    השבמחק
    תשובות
    1. הדיווח שלך לא נראה לי בלתי צפוי או בלתי הגיוני. אני פשוט מאמין בתורה ובאמת שלה, וביהודי ובנקודה האמיתית שלו. המפגש ביניהם, לדעתי, לא יכול אלא להביא טוב. גם אם זה ייקח זמן.

      מחק
  8. מוטי
    כבר קדמוך חז"ל שאמרו בירושלמי: הלוואי אותי עזבו ותורתי שמרו שהמאור שבה מחזירם למוטב.
    דודי שפיץ

    השבמחק