קריאת השכמה לימינה

ימינה מציעה פתרונות לסוגיות הבוערות של דת ומדינה, אך לא מציבה אותם בחזית מסע הבחירות שלה.

בס"ד

כ"א באדר, תשפ"א

(פורסם בערב שבת ב"מקור ראשון")

החלטת בג"ץ בנושא הגיור היא קריאת השכמה למפלגת ימינה. אם היא תרים את הכפפה שזרק הבג"ץ למערכת הפוליטית, היא תוכל לחזור ליעודה הטבעי. המגיפה והפרנסה חשובות וחייבים לעסוק בהן, אבל הן לא יכולות להוות עמוד השדרה של תנועה פוליטית שיש לה תוחלת חיים של יותר משנתיים. גם רפורמות כלכליות ושחרור המשק מחסמים ביורוקרטיים הם משימה חשובה, אבל את זה יכולות להציע גם מפלגות אחרות.

מה שכל המפלגות האחרות חוץ מימינה לא יכולות לעשות, ובמבט עומק היסטורי הוא הדבר החשוב ביותר בדור הזה, הוא ליצור חברה שהבסיס המשותף שלה הוא הזהות היהודית, ולעשות זאת על פי ההלכה. את זה יכולה לעשות רק מפלגה מסוגה של ימינה. בינתיים היא מחפשת את עצמה במחוזות אחרים, ומחמיצה את ייעודה הטבעי.

כמפלגה שבסיסה הוא הציבור הציוני-דתי, ועם זאת פתוחה להכיל ולשלב אנשי מסורת וחובשי כיפת שמיים, תפקידה ההיסטורי של ימינה הוא להוביל ליצירת חברה ישראלית ללא החלוקה הישנה והלא רלוונטית של דתיים וחילוניים. ימינה אמורה לא רק ליצור גשר בין דתיים וחילוניים, אלא למחוק את שני המושגים האלה מהשיח על ידי הצבת הזהות היהודית המשותפת לכלל ישראל, כבסיס לשלב הבא של שיבת ציון.

הבשורה הזו היא קודם כל בשורה תורנית, רוחנית ואידאולוגית. רבים לא מסוגלים כרגע לקבל עליהם עול מצוות במלואו, אבל צמאים לפיתוח התודעה היהודית שלהם ולהעמקת שורשי זהותם היהודית. הזהות היהודית היא הנשק הסודי של ימינה, אבל זהו נשק סודי כל כך שגם היא עדיין לא יודעת את זה.

אבל גם אם את הבשורה הרוחנית והאידאולוגית שלה ימינה עדיין לא נושאת בגאון, היא לפחות יכולה להביא את הנושא לידי ביטוי בתחום ההלכתי. שלושה נושאים מהותיים בתחום של יחסי דת ומדינה מבקשים את פתרונם כבר שנים רבות, וברשות ימינה נמצאות ההצעות הרלוונטיות ביותר לפתרונם. אלו הם מתווה הגיור של השר לשעבר משה ניסים, תיקון חוק הגיוס באופן שיאפשר לחרדים ללמוד מקצוע ולהתפרנס בכבוד, ועיצוב השבת הציבורית על פי אמנת גביזון מדן. שלושת הנושאים האלה, שימינה כבר מטפלת בהם וגיבשה בהם עמדות ברורות, הם צו השעה והדור. מי שעוסק בהם במיוחד, ובהדרכתם הלכתית של רבנים מהשורה הראשונה, הוא חבר הכנסת מתן כהנא. אבל הם עדיין לא זוכים להיות בחזית הקמפיין של ימינה.

הנושאים האלה, שקידומם עשוי לא רק לרפא פצעים פתוחים ומדממים בחברה הישראלית אלא לפרוץ דרך לדורות הבאים, לא מקודמים בחברה הישראלית בגלל החרדים וחלק מהרבנים החרד"לים. כל עוד הדבר תלוי בהם, הם לא יאפשרו שנוי בתחומים האלה. אפשר להבין אותם נוכח האחריות הכבדה שמחייבות פריצות דרך שכאלה. אבל אם מישהו אחר יעשה את מה שחייב להיעשות, הם יקבלו על עצמם את דין המציאות וישלימו עמה בדיעבד, בדיוק כפי שקרה באשר למפעל הציוני.

החלפת קואליציית נתניהו חיונית לא רק בגלל הטיפול הכושל במגיפה, אלא בעיקר כי הקואליציה הטבעית של נתניהו נשענת על החרדים והחרד"לים, וככזאת היא לעולם לא תוכל להעביר את התיקונים ההכרחיים האלה. גם קואליציה בראשות יאיר לפיד לא תוכל לטפל בהם כראוי; יש עתיד איננה מחויבת לתורה ולהלכה ולא מבינה את ערכן. היא גם עוינת את העולם החרדי והחרד"לי.

אם התיקונים לא יוכלו להיעשות אלא במסגרת קואליציית שמאל ותחת הנהגתו של יאיר לפיד, עדיף לוותר עליהם ולהמשיך לנשוך שפתיים. קואליציה כזו תביא לאסון ביחסי דת ומדינה בישראל, שרק האסון הסכמי אוסלו שהביאה קואליציית שמאל אחרת יוכל להשתוות אליו. רק קואליציה שיוביל הימין, בנט וסער, שיש להם יחס של כבוד לתורת ישראל והערכה לעולם החרדי יחד עם הבנת מגבלותיו, תוכל להנהיג את פריצת הדרך המתבקשת הזו.

יש לברך על החלטת בג"ץ. בדרך כלל החלטותיו בלתי נסבלות, אבל הפעם אי אפשר לבוא אליו בטענות. הפעם יש להפנות את הטענות למנהיגות הפוליטית שלנו, שמסרבת להתמודד עם הבעיות המהותיות שלנו כבר שנות דור.