יום חמישי, 18 במרץ 2021

מדוע אני תומך בימינה

אני תומך בימינה לא רק בגלל מה שהיא, אלא גם בגלל מה שהיא עשויה להיות, בגלל הפוטנציאל האידאי שלה. לא רק בגלל האישים המובילים אותה וכישוריהם, אלא בגלל מה שלדעתי היא מבשרת במהלך חייה של האומה.


בס"ד

ה' בניסן, תשפ"א

רבים שואלים אותי, "מוטי, מה הסיבה שאתה תומך בימינה". אז בשתי מילים: הזהות היהודית. בחמש מילים: השלב הבא של תהליך התחייה.

יש כאלה שבשבילם פוליטיקה זה כמו כדורגל. אקשן. מתח. מנצחים. מנוצחים. יש כאלה שעבורם זו סיבה לתחושה של זהות של יחד ושל שבטיות. יש אוהדים שרופים של ברצלונה, ויש של הליכוד או של מר"ץ או בן גביר לדוגמה. יש שחושבים שהפוליטיקה של היום היא רק שאיפות אישיות. יש כאלה שאוהבים או לא אוהבים את ראש הרשימה. יש כאלה שמתייחסים לכישורים שלו. ויש שמזדהים עם המצע.

אבל מה שמעניין אותי בפוליטיקה זה להתבונן בה כהשתקפות, כביטוי, כמבע, של זרמי החיים שבאומה. תנועה פוליטית כתנועת חיים. תנועה במובן המקורי של המילה. כשמתבוננים כך, זה אפילו לא לגמרי משנה עם מנהיגי אותה תנועה מודעים לחלוטין לזרם החיים שהם מביאים לידי ביטוי, אף על פי שגם זה חשוב ובסופו של דבר גם הכרחי. לפעמים תנועה נושאת בשורה ורעיון שגם היא עצמה לא יודעת לנסח במילים.

אני תומך בימינה לא רק בגלל מה שהיא, אלא גם בגלל מה שהיא עשויה להיות, בגלל הפוטנציאל האידאי שלה. בגלל המקום שממנו היא לדעתי באה. לא רק בגלל האישים המובילים אותה וכישוריהם, אלא בגלל מה שלדעתי היא מבשרת במהלך חייה של האומה.

בנט וימינה מהווים כידוע את לשון המאזניים פוליטי בין שני המחנות של "רק ביבי" ו"רק לא ביבי". הפוזיציה הפוליטית הזו, המסוכנת מחד ורבת האפשרויות מאידך, נוצרה בגלל האסטרטגיה הפוליטית של בנט, שעיקרה איננו פסילה של אחרים, אלא הצבת תכניות עבודה חיוביות. הוא לא פוסל לא את ביבי ולא את לפיד.

אבל האסטרטגיה הזו איננה מקרית. היא לא רק טקטיקה פוליטית. היא מהותית. היא נובעת מעמדה נפשית ומנטייה אידאולוגית. יש לה רקע פנימי. לולא העמדה הנפשית של אנשיה, ימינה לא הייתה יכולה לבחור באסטרטגיה הזו.  

השמאל המדיני כבר לא רלוונטי; המציאות הפריכה אותו. המחלוקת בין שמאל לימין שמפלגת את החברה הישראלית כבר שני דורות, איננה רלוונטית עוד. הימין המדיני ניצח. אם החברה הישראלית עדיין שסועה בתפר של שמאל-ימין, זה רק בגלל  פוליטיקאים משני הצדדים שמתפרנסים מהמחלוקת הזו וממשיכים להנשים אותה בכדי לעשות ממנה הון פוליטי.  

ימינה מבטאת מבחינתי שאיפה לאיחוי הקרעים בחברה הישראלית. ליציאה מן הקיבעון. היא מבטאת את המאיסה במחלוקות הישנות ובפסילות הדדיות בין ימין לשמאל, בין מזרחיים לאשכנזים ובן דתיים לחילוניים. היא מציעה קונצנזוס חדש בחברה הישראלית ושיתוף פעולה בין חלקיה השונים; נקודה משותפת שיכולה לאפשר לרוב בציבור הישראלי, גם אם לא כולו, למצוא מצע משותף ולהתאחד מחדש. והנקודה הזו היא הזהות היהודית. כבר אין דתיים וחילוניים – כולנו יהודים. ולא במקרה תנועת החיים הזו נובעת מתוך הציונות הדתית.

היום הרוב הישראלי הוא מסורתי. לא רק מסורתי בסגנון המזרחי הקלאסי, אלא גם מסורתי בסגנון חדש: דתל"שים, כיפות שמיים, כיפות שקופות, מתחזקים, מדליקות נרות שבת, מפרישות חלה, ארון הספרים היהודי וכדומה. ישראל נהיית יותר ויותר יהודית. לא דתית אבל בהחלט יהודית.

לכן ימינה מהווה מבחינתי את נקודת האמצע של התודעה הישראלית העכשווית, נקודה שמאחדת את ההפכים ועשויה לאחות את הקרעים. ככזאת היא בהכרח שייכת למקום שהוא מעל המחלוקות האלה, לשלב הבא של התחייה.

האם כול מה שאני רואה בימינה אמנם נמצא בה? – יכול להיות שלא; הם לא עובדים אצלי ולא חייבים לי כלום. ואם כן, האם הפוטנציאל שאני רואה בימינה יצא אל הפועל? יכול מאוד להיות שלא; הרבה נפלים צריכים להופיע, עד שייולד הדבר האמתי – השלב הבא בתחייה.

אבל אע"פ שיתמהמה, עם כל זה אחכה לו בכול יום שיבוא.  

 

 

 

אין תגובות:

פרסום תגובה