בני ברק לא התבלבלה

רבני העיר החרדית הבינו שאידאליזם אינו תירוץ לפריקת עול, ומה מחוללת האלימות לנפשם של הנערים.

בס"ד

ט"ז בשבט, תשפ"א

(פורסם בערב שבת ב"מקור ראשון")

התמודדותם של תושבי בני ברק השבוע עם תופעת נוער השוליים שלהם יכולה לעורר קנאה. רבני בני ברק ופרנסיה לא התבלבלו לרגע. הם גינו בריש גלי ובלי לגמגם את תקיפת נהג האוטובוס, תקיפת השוטרים, הפגיעה ברכוש ובסמלי שלטון והעלאת האוטובוס באש. כן, גם לתושבי בני ברק יש בטן מלאה על הרשויות בכלל ועל המשטרה בפרט. כן, גם להם יש טענות מכאן ועד הודעה חדשה על יחס מפלה, על חוסר הבנה ועל אכיפה בררנית. אבל הם גם יודעים לשים גבולות ברורים לנוער שלהם.

ההתפרעות הזו של הנערים המוסתים בבני ברק נבעה לכאורה מאידאליזם טהור. היא נעשתה בשם אהבת התורה, לימודה ומסירות הנפש עליה, שמשטרת ישראל ו"שלטון הכופרים" ניסו לדעתם לפגוע בהם. אבל רבני בני ברק מתחו קו ברור בין אהבת התורה ולימודה ובין אלימות כלפי השלטונות.  "הפורעים בבני ברק הם נוער שוליים מחללי השם ויש להתנער מהם. דרכם אינה דרך התורה....אין שום הצדקה למעשי אלימות ויש לחדול מכך מיד", הבהיר הרב יצחק יוסף, הרב הראשי לישראל. למנהיגים החרדים ברור שאם יראת השמיים, אהבת התורה והאידאליזם של הנוער שלהם מביא אותם לאלימות, הם לא כל כך טהורים ומבוררים כפי שהם מתיימרים להיות.

הגדיל לעשות ראש עירית בני ברק, אברהם רובינשטיין, שהצהיר ש"כל מקרה של אלימות המתועד במצלמות החירום הגלויות והסמויות, יפורסם מעתה באופן מלא בהתאם להנחיות החוק ויטופל באופן ממוקד ומהיר. לא נרשה לגורמי שוליים להכתים את העיר ולפגוע במרקם החיים שלנו. בתיאום עם המשטרה, בנחישות אך ברגישות, נמנע אלימות ונשיב את הסדר לרחובות".

התגובה הזו לא נובעת רק מהחשש לתדמית של תושבי בני ברק. היא אפילו לא נובעת רק מהבנה שההתפרעויות האלה הן כפיות טובה ובבחינת נשיכת היד שמנסה להטיב עמך. זו בעיקר הבנה למה שהיחס הזה כלפי המדינה ואלימות כלפי נציגיה מחוללים בנפש הנערים, כיצד הם משחיתים אותה ואיך הם יוצרים דינמיקה שתביא אותם לשלם עליו מחיר כבד בעתיד.

ראשי ישיבות בעיר הודיעו לתלמידיהם ולהוריהם שכל תלמיד שיתקרב להפגנות האלימות האלה נגד המשטרה, ולו רק מתוך סקרנות, יסולק מיד ממוסד הלימודים. בחורי ישיבות סיפרו שקיבלו הוראה שלא להתקרב להפגנות: "אמרו לנו שלא יתקבלו תירוצים, מי שצריך ללכת ממקום למקום ונתקל בהפגנה נדרש ללכת מרחוב אחר. הרב אליהו פרידלנדר, מנהל תלמוד תורה "תורת אמת" בעיר, הודיע להורים ש"הפגנות אלו אינן.... אלא התרסה נגד הממסד ונגד המחוקק ומשם זה גולש להתנגדות למשטרה הממונה על שמירת החוק.... וכך זה מתדרדר לממדים מכוערים, וחילול ה' הנגרם מכך ה' ישמרנו".

אפשר להתקנא בעומק ההבנה הזו של דרכה החינוכית של תורה וביכולת לראות למרחוק מה עתיד לקרות לנערים יקרים וטהורים שגדלים בסביבה ששלטת בה בלי מיצרים אידאולוגיית "בשלטון הכופרים אין אנו מאמינים". לאן יגיעו הילדים שיתבגרו תחת השפעה של הפגנות אלימות כנגד המשטרה, ואילו אסונות עלולים לקרות להם: "אני פונה בתחנונים; הרבה מהמשתתפים גם ילדים טהורים שלנו שבאים מתוך סקרנות ושעמום שמביא איתו הסגר. גם אם ילדנו אינם שותפים להרס, עצם ההצצה למראות ההרס חורצים חריצים עמוק בנפשם ומשחיתים את נפשם", הודיע הרב פרידלנדר להורים. הרב יהודה סילמן מרבני העיר הזהיר: "תברחו משם כמו מאש. הבחור מסתכן בחוץ, גם מתרגל ליהנות מאלימות וגם מתרגל לחברה של אנשים אלימים. ...מתלהב מאותם אינשי דלא מעלי שרבים עם המשטרה".

לאנשי בני ברק ברור ששום אידאליזם איננו תרוץ לפריקת עול. דיבורים על קדושה ואהבת התורה שמובילים להתפרקות יצרים, לשנאה, לזריקת אבנים ולפגיעה בשוטרים ובסמלי שלטון, מעידים שאהבת התורה הזו פגומה. הם מבינים שכשנערים צעירים ותמימים מוסתים לכל אלה בשם כל האידאלים הקדושים, המבוגרים האחראיים חייבים לשים לדבר סוף, כי אם בעקבות החיכוך עם המשטרה יגרם אסון לאחד הנערים, חקירת התנהלות המשטרה לא תספיק. גם הם, הרבנים המחנכים ופרנסי הציבור שאפשרו לאווירת ההסתה הזו לשרור ברחובות ולחדור לליבות של הנערים הצעירים והטהורים, יצטרכו לתת על כך את הדין.