באין חזון יפרע עם

 "הקב"ה מקדים רפואה למכה" מלמדים אותנו חז"ל. המכה באה בשביל הרפואה. יש כיוון, מגמה ותכלית להיסטוריה והשלב הבא שלה הוא הרפואה, אלא שהוא לא יכול לצאת אל הפועל בלי המכה. הנגיף רק חושף את היעדר החזון המשותף בחברה הישראלית, שמתבטא בסתירות במחלוקות ובבעיות הפנימיות, שעתה רק עולות על פני השטח. את קצה האור של הופעת הרפואה ניתן היה לראות בעת האחרונה בשתי תופעות. 

בס"ד

ט"ו בתשרי, תשפ"א

(פורסם בערב השבת והחג ב"מקור ראשון")

אי אפשר להגדיר את מלחמת הכול בכול בו המתחוללת כיום בחברה הישראלית אלא כקריסת מערכות. במקום לשתף פעולה, הכוחות המרכזיים בחברה נאבקים אלה באלה עד כלות, וכמו שייטת אוניות טיטניק הנעה בעיוורון אל כיליונה אינם מסוגלים לעצור את ההתנגשות הצפויה להם מראש. אף שהעומדים בראש יכולים להבין את גודל האסון המתרגש ובא, הרי ממש כמו בטרגדיה יוונית, הם לא מצליחים לסטות כהוא זה מהתפקיד המיועד להם מראש במחזה.  

הכאוס ניכר במערכת היחסים שבין הליכוד לכחול לבן, שבמקום להתאחד נוכח המגיפה מעדיפים להתקוטט, לריב, לנטרל זו את זו, ולתקוע מקלות במאמץ הלאומי. אף שכול בר דעת מבין וגם הסקרים מוכיחים שהמאבקים ביניהן יפגעו בהם אנושות, ציבורית ופוליטית, הן אינן מצליחות לחרוג מההתנהלות הקטנונית והבלתי אחראית הזו. נוכח זאת היינו יכולים לצפות מהיועץ המשפטי לנהוג כמבוגר אחראי, אבל גם הוא מוכיח שוב ושוב שאינו יודע את מקומו, מוסיף לעצמו עוד ועוד סמכויות ומגביר את הבוקה והמבולקה.

כוכבים נוספים במחזה הם מפגיני בלפור, שחוסר האחריות הציבורית שלהם כל כך בוטה ומופקר, עד שעולה חשד שהתנהלותם מכוונת מלכתחילה כדי להרבות את האנרכיה והכאוס. גם בציבור הרחב ניכר חוסר אחריות, והתביעות הפרטיות נושאת ראש. ארגוני עובדים ומעסיקים וקבוצות לחץ מנסים לסחוט את הלימון עד תום, ואזרחים רבים מידי אינם מבינים את חומרת המצב ומזלזלים בהוראות הבריאות בריש גלי. כל אחד מהכוחות הללו רואה את האינטרסים שלו בלבד ואת הצדק שלו בלבד, ושום הגיון או כוח בעולם לא יצליחו לשכנע אותו לנהוג אחרת. משום מקום לא מסתמנת כרגע הופעת גורם מאחד או מבוגר אחראי שמסוגל לעצור את הדינמיקה ההרסנית הזאת, שבה כל הכוחות חותרים במלוא עוצמתם להתנגשות שתביא לכיליונם שלהם עצמם ושל החברה כולה. טרגדיה יוונית של ממש.

אלא שהטרגדיה היא פרי הרוח היוונית והמחשבה המערבית שהתפתחה ממנה, שרואות בהיסטוריה מאבק עיור וחסר תכלית המובל על ידי גחמותיהם של אלים או בני האדם, שנגזר עליהם מראש להביא את סופם במו ידיהם. המחשבה הישראלית, במובן המקורי של המושג, לא יודעת את הטרגדיה. היא יודעת שגם אם הבירה דולקת, יש לה בעל הבית, שהוא שולט בגובה הלהבות ושיש תכלית לדליקה.

"הקב"ה מקדים רפואה למכה" מלמדים אותנו חז"ל. המכה באה בשביל הרפואה. יש כיוון, מגמה ותכלית להיסטוריה והשלב הבא שלה הוא הרפואה, אלא שהוא לא יכול לצאת אל הפועל בלי המכה. שהרי ברור שהבעיה העיקרית שלנו איננה עם הנגיף אלא עם עצמנו בלבד; הנגיף רק חושף את היעדר החזון המשותף בחברה הישראלית, שמתבטא בסתירות במחלוקות ובבעיות הפנימיות, שעתה רק עולות על פני השטח.  באין חזון יפרע עם.

את קצה האור של הופעת הרפואה ניתן היה לראות בעת האחרונה בשתי תופעות. האחת, תמונת המסך המפוצל של מוצאי שבת, ערב יום הכיפורים, כשראינו את הכותל המערבי ריק כמעט לחלוטין, ולעומתו את רחוב בלפור מפוצץ ממפגינים מתלהמים. זה היה שידור חי של מעמד חילופי המשמרות בחברה הישראלית. צאצאיהם הסוציו-פוליטיים של מייסדי המדינה, מזלזלים ובועטים בה וכבר לא מסוגלים לגלות סולידריות ואחריות לאומית. מבחינתם אם המדינה לא תלך בדרכם, היא יכולה ללכת. מנגד, התגלה שדווקא המסורתיים, הדתיים, ורוב החרדים, שלא הובילו  את מהלך ייסוד המדינה אלא רק הצטרפו אליו, הפנימו את ערכי הממלכתיות והאחריות הציבורית והלאומית ועכשיו הם שנושאים אותם. כבמרוץ שליחים הועבר במעמד זה מקל השליחים מישראל המייסדת לישראל היהודית.

להתפתחות זו יש גם ביטוי פוליטי מובהק. כישלונם הבולט של הליכוד ושל כחול לבן בהנהגת המאבק בנגיף מתבטא היטב בסקרים ומעלה אופציה חדשה להנהגת המדינה.

ראשי ימינה  משכילים לשלב ביקורת בונה ועניינית על מחדלי ההנהגה עם ממלכתיות ואחריות לאומית, והציבור רוחש להם אמון. נכון שהסקרים המחמיאים עלולים לצנוח במהרה, אבל הם גם עשויים לנסוק לשיאים חדשים. הרי כבר למדנו שהנגיף הזה בלתי צפוי. הסקרים האלה מגלים שנפרץ מחסום מנטלי ואידאולוגי משמעותי ושרבים במרכז-שמאל, ואפילו אנשי "רק לא ביבי" בשמאל הקשה עצמו, מבינים שימינה היא הכוח הפוליטי הריאלי היחיד שיכול להביא לחילופי השלטון בישראל.

רבים משווים את יום הכיפורים הזה למלחמת יום הכיפורים ההיא שהביאה להדחתה של ההנהגה ההיסטורית של השמאל ולתחילתו של עידן פוליטי חדש, עידן הימין. בהחלט ייתכן שבעקבות מחדל מלחמת יום הכיפורים הנוכחית, יתבע הציבור מהנהגת הימין לשלם את מחיר כישלונה, ויעלה לשלטון הנהגה אמונית.

אם הליכוד וכחול לבן לא יתעשתו במהרה ולא יתחילו לגלות אחריות ולשתף פעולה, התוצאה המתבקשת תהיה התפרקות הקואליציה הנוכחית והליכה לבחירות חדשות עדיין בצל הנגיף, דבר שעשוי להביא לתחילתו של עידן חדש שבו ישראל אמנם לא תהיה דתית אבל תהייה הרבה יותר יהודית.