אמריקה נלחמת על חייה

בעבר עסקו הבחירות בארה"ב בשאלה מי ינהיג אותה לפי האתוס האמריקאי; הן התנהלו על גוונים שונים של אתוס אחד. לא עוד. הבחירות הקרובות הן על האתוס האמריקאי עצמו; האם ראוי להמשיך לחיות לפיו, או שיש לחדול ממנו.

בס"ד

י"ג במרחשוון, תשפ"א

(פורסם בערב שבת ב"מקור ראשון")

הבחירות הקרובות בארה"ב אינן בין טראמפ לביידן, ואפילו לא בין הרפובליקנים לדמוקרטים. אלה רק הלבושים החיצוניים, הפוליטיים, למאבקי עומק תודעתיים. באמריקה מתחוללת בדורנו מלחמת תרבות. בעבר עסקו הבחירות בארה"ב בשאלה מי ינהיג אותה לפי האתוס האמריקאי; הן התנהלו על גוונים שונים של אתוס אחד. לא עוד. הבחירות הקרובות הן על האתוס האמריקאי עצמו; האם ראוי להמשיך לחיות לפיו, או שיש לחדול ממנו.

עד לנשיאות אובמה התפיסות הפוסט מודרניות שלטו רק באקדמיה, בספרות באומנות ובתקשורת, אך לא באו לידי ביטוי מובהק בממד הפוליטי והמדיני. עליית אובמה הייתה ביטוי להופעתן מחויבת המציאות גם בפוליטיקה. מאז מתחוללת באמריקה מלחמת תרבות, והבחירות הקרובות הן רק מערכה אחת שלה.

הביקורת הפוסט מודרנית על העולם המודרני, וממילא גם על האתוס האמריקאי שהוא פסגתו, היא התפתחות היסטורית תודעתית הכרחית. העולם המודרני היה עולם מובנה של מוסר וערכים ברורים. היו בו אמת ושקר, טוב ורע, אבל כל אלה היו מבוססים על האדם תבונתו ורצונו הטוב. מה שהביקורת הפוסט מודרנית הוכיחה הוא שאי אפשר לבנות עולם על האדם, ושהעולם המודרני חסר בסיס מוסרי ורציונלי. זרעי סוף העידן המודרני היו כלולים בו מינה וביה; הביקורת הפוסט מודרנית רק חשפה אותם. מאז היא עוסקת במרץ רב ובהנאה גלויה בהרס האתוס המודרני והאמריקאי ובפירוקו. את האג'נדה הזו השליטו הרדיקלים על המפלגה הדמוקרטית, ובאמצעותה הם שואפים להשליט אותו על אמריקה כולה. אמריקה נאבקת על חייה.

מצד עצמה אמריקה לא תוכל לשוב לגדולתה. אין בכוחה לעמוד מול ההתפתחות האינטלקטואלית התודעתית והתרבותית מחויבת המציאות הזו. כמו כל דבר בבריאה, כולל האדם תודעתו והגותו - גם התרבות האמריקאית נתונה לשלטונה של ההיסטוריה. מטחנות ההיסטוריה כבר קברו בבוא זמנן אימפריות ותרבויות גדולות ממנה, וגם היא לא תוכל לחרוג מגזר דינה.

כדי לשוב לגדולתה זקוקה אמריקה לנקודת ארכימדס מוסרית, אבל אין לה כזו. ארכימדס אמר שאם תהיה לו נקודת משען מחוץ לכדור הארץ הוא יוכל להרים את העולם כולו. לתודעה המודרנית אין נקודת משען מטאפיזית שקודמת לעולם לאדם ולהיסטוריה. אין בתרבות המערב המודרנית עוגן מוסרי שנמצא מחוץ לעולם התבונה האנושי. היא בנויה על האדם. בניגוד למה שכתוב על הדולר שלה, לאמריקה אין אלוהים. אין לתרבותה יסוד מטאפיזי מודע ומפורש. לכן היא לא תהיה מסוגלת לחרוג מחוקיה של ההיסטוריה ולהשיב את תפארתה. גם למחשבה השמרנית, שהעדנה לה היא זוכה לאחרונה היא רק ריאקציה להתפתחות הפוסט מודרנית, אין בסיס כזה. גם היא חלק מתהליך ההתפתחות האינטלקטואלית האמורה. היא רק מאיצה בהתנגדותה את ההתפתחות הפוסט מודרנית ומעצימה אותה.

מכאן יובן גם היחס המיוחד שיש לשני הצדדים לישראל. התמיכה יוצאת הדופן של טראמפ בישראל אינה גחמה, ואינה רק עניין אלקטוראלי, או משפחתי. היא נובעת מתחושה פנימית עמוקה, לא מודעת, שיש לעם ישראל חיוניות, בריאות חיים, שמאפשרת לו לנצח את ההיסטוריה. הצד הפרוגרסיבי חש גם הוא את עוצמת החיים הישראליים, אבל בבחינת ניגוד ולכן כאיום על עולמו, ומכאן נובעת האנטישמיות המדינית שלו. שום נחמדות מצדנו לא תרצה אותו; עצם מהותנו היא הבעיה מבחינתו. שני הצדדים "יודעים" את האמת שכתב שבתי בן דב בזמנו: "היהדות – עם שאין כמוה להכיר בכוחו הכול יכול של אלוהי ההיסטוריה – הריהי נודעת גם את האמת, שבתכנית הכוללת עשויה גם הדבקות במוסר של אמת להיות גורם בין הגורמים, וגורם לא חלש יותר מכל הגורמים האחרים כאחד".

מוסר של אמת, לא מוסר נביאי הבעל הפרוגרסיביים. מוסר מהר סיני. מוסר מן השמיים, לא מוסר מן הארץ, עץ ואבן מעשה ידי אדם וחולשותיו. המוסר האלוקי הזה הוא נקודת המשען הארכימדית של התודעה הישראלית, הוא הסוד של נצח ישראל והוא הדבר שחסר לאמריקה בדורנו.

אנחנו אמנם זקוקים לאמריקה אבל גם אמריקה זקוקה לנו. אנחנו זקוקים לאמריקה במישור החומרי והיא זקוקה לנו כמקור להשראה רוחנית ומוסרית. והם "יודעים" זאת, בתוך תוכם, בעל-מודע שלהם. זוהי הסיבה למחלוקת הקשה בין שתי המפלגות גם בשאלת היחס לישראל.

"אבל מורשת פליטה יש לה לאנושיות בכנסת ישראל", כותב הרב קוק. וגם לאמריקה. אמנם אנחנו "המעט מכול העמים", ואנחנו ממעיטים עצמנו עוד יותר מכך; אמנם אנחנו מסובכים עם עצמנו בחבלי הלידה של התחייה הישראלית ועדיין אין בכוחנו להגיד לעולם את הדבר הגדול שהתחלנו להגיד בימי קדם, אבל כל אלה לא יפטרו אותנו מהאחריות הגדולה שיש לנו לאדם כולו. הבחירות הקרובות בארה"ב אינן רק פוליטיקה; זהו מאבק תרבותי עמוק שגורל האדם יוכרע בו, ושאנחנו מעורבים בו באופן עמוק, מטאפיזי, נרצה או לא.