עסקת המאה איננה "תכנית שלום"; זוהי מכבסת מילים. היא תכנית הכרעה. זוהי תכנית להכרעה חד צדדית של יומרת הלאומית הפלסטינית השקרית ושל הרשות הפלסטינית שמייצגת אותה. זוהי תכנית להחלת הריבונות הישראלית, אמנם בשלבים, והיא אכן הדרך היחידה להביא לרגיעה בארץ ישראל והשלום האפשרי היחיד.
בס"ד
ה' בשבט, תש"פ
(פורסם הבוקר ב"מקור ראשון")
המילים "עלה
נעלה" מפרשת המרגלים, שהיו הסיסמה ההיסטורית של חלוצי גוש אמונים, אינן
מבטאות רק אמונה שורשית ורוח איתנה אלא גם תפיסה היסטוריוסופית אמונית עמוקה. כלב
ויהושע מלמדים אותנו שלא נכון להסתכל רק על הפרטים, אלא יש לראותם בהקשרם הכללי,
לראות באיזו סיטואציה היסטורית הם מופיעים, לאיזו זרימת אירועים הם משתייכים ומה
כיוונה, ולשפוט אותם גם לפי המסגרת ולא רק כשלעצמם.
כשכלב
ויהושע מנסים לשכנע את העם שאין מה לחשוש מהכניסה לארץ ושהכנענים היושבים בה לא
יוכלו לעמוד בפני ישראל, הם אומרים לו: "ואתם אל תיראו את עם הארץ, כי לחמנו
הם; סר צילם מעליהם....". גם הם רואים את הקשיים האובייקטיבים שבתכנית, את
הסכנות הבעיות והסיכונים, אבל הם גם רואים את יד ה' שפועלת בהיסטוריה, את כיוונה
ואת מגמתה. "כי לחמנו הם" –
בלשוננו היום: נאכל אותם בלי מלח. אבל הביטוי החשוב הוא "סר צילם". הצל
כאן איננו במובן של הצל שמטיל אדם על הקרקע שבצדו, אלא במובן של "צל
סוכה", אור אלוקי שסוכך על האדם מגן ושומר עליו, ונותן לו ברכה במעשיו.
ישנו
רשע, שכדברי חז"ל, "משחקת לו השעה". נוצרת קונסטלציה פוליטית,
מדינית וגאו-פוליטית, שמאפשרת לו הישגים פנטסטיים, שכל מי שעיניו בראשו מבין שהם זמניים
וחסרי בסיס אובייקטיבי. לפלסטינים ולרשות הפלסטינית שחקה השעה במשך כמה עשורים.
למרות שהם עלה נידף, מציאות דמיונית, אפס היסטורי אחד גדול, "לא עם" במובן
המקראי הקלאסי, הם זכו להישגים מדיניים יוצאי דופן. ואצלנו, כמובן, היו מי שהתרשמו
מכוחם, נתבהלו, וחשו שאין ברירה אלא להתפשר עם השקר הזה.
אבל
עכשיו סר צילם. הכוח האלוקי שנתן להם לזמן קצוב מקום בהיסטוריה ותפקיד חשוב כמי
שמתנגדים לתחיית ישראל בארצו – על מנת לאתגר אותנו ולהוציא מאתנו את הדבר העצמי
שאין בכוחנו להוציא מעצמנו בלי מתנגד מאתגר – הכוח הזה שסכך עליהם, סר עכשיו. זהו,
עד כאן. תפקידם כמעורר ההיסטורי של ישראל הסתיים. "מערך הכוכבים", הקונסטלציה
הגאו-פוליטית שנתנה ברכה במעשיהם, השתנה. "סר צילם"; ומעתה –
"לחמנו הם". זהו הרקע וההקשר הראויים לבחינתה של תכנית טראמפ.
בשנות
התשעים של המאה הקודמת "הכוכבים הסתדרו" לפלסטינים אבל בעשור האחרון
מזלם סר והוא הולך ושוקע. המצב הגיאופוליטי במזרח התיכון השתנה לחלוטין, איראן
מאיימת, הטרור האסלמי מכה בעולם כולו, הפלסטינים כבר אינם מעניינים אף אחד והפכו
למטרד אפילו עבור חלק גדול מהעולם הערבי. עליית טראמפ לנשיאות הביאה את התהליך הזה
לתכליתו; תכנית המאה שלו היא תכנית לחיסול יומרת הלאומיות הפלסטינית.
ישנם
הרבה פרטים בעייתיים בתכנית טראמפ ובראשם הנכונות לכאורה להקים מדינה פלסטינית,
אבל היא הוכנסה לתוכנית רק מסיבות טקטיות. ראשית, כצפוי, הרשות הפלסטינית מסרבת
לתוכנית ולא מתכוונת להגיע כלל בכדי לקבל את חלקה. גם אם ייענו לה הפלסטינים, אין
שום סיכוי שבעולם שהם יוכלו לעמוד בתנאים הנדרשים מהם. בכול מקרה, חלקם איננו יכול
להיות מוגדר באמת כמדינה בשום צורה שהיא. שנית, ומה שחשוב יותר, תכנית המאה של טראמפ
מבוססת על כך שהפלסטינים יסרבו. זו הנחת היסוד של התכנית. ההתנהלות של טראמפ מול
הרשות הפלסטינית לאורך כל הדרך מעידה על כך בברור. הוא אפילו לא הואיל להזמינם
להשקת התכנית.
עסקת
המאה איננה "תכנית שלום"; זוהי מכבסת מילים. היא תכנית הכרעה. זוהי תכנית
להכרעה חד צדדית של יומרת הלאומית הפלסטינית השקרית ושל הרשות הפלסטינית שמייצגת
אותה. זוהי תכנית להחלת הריבונות הישראלית, אמנם בשלבים, והיא אכן הדרך היחידה
להביא לרגיעה בארץ ישראל והשלום האפשרי היחיד. עסקת המאה גם איננה "הסכם
שלום"; אין בה שני צדדים. היא אפילו לא "הסכם" משום שאפילו אנחנו –
הן ממשלת ישראל והן הציבור האמוני – לא נדרשים או אמורים כלל להסכים לה, לאשר
אותה, לחתום עליה או להתחייב על כל מרכיביה. כל שנדרש מנתניהו הוא רק להנהן בראשו
ולהפטיר כמה מילים. עסקת המאה של טראמפ היא דבר אחד בלבד: מתן אור ירוק לישראל – יותר
מכך, דרישה מישראל – להחיל את ריבונותה על כל שטחי ארץ ישראל ולפתור בכך אחת
ולתמיד את "הבעיה הפלסטינית". אפילו אם נניח לרגע שלא כך הם פני הדברים,
ברגע שתהליך החלת הריבונות יתחיל – אפילו רק על בקעת הירדן או רק במעלה אדומים, לא
כל שכן על היישובים וחלק משטחי C – אף אחד
כבר לא יוכל לעצור אותו. זהו סוף הסיפור של המדינה הפלסטינית. היא כבר לא תקום לעולם.
בשנים
האחרונות ביקרתי רבות את נתניהו על שאינו מסוגל לעבור מבלימת אוסלו להכרעה. עכשיו אני
חייב להוריד בפניו את הכובע. תכנית ההכרעה הזו איננה באמת של טראמפ, היא של
נתניהו. אבל עכשיו הוא צריך אותנו לידו, את הציבור האמוני ואת נציגיו הפוליטיים.
עלינו להיות כרגע בצדו, הן בכדי לתמוך בו, והוא זקוק לתמיכה, אבל בעיקר בכדי לזר
את קביעת העובדות בשטח בהקדם האפשרי, וכדי לשים יד בטוחה על ההגה, לפקח שביצוע המהלך
לא יצא משליטה ולוודא שהוא יגיע לייעדו הראוי.
אסור לנו
להחמיץ את ההזדמנות ההיסטורית הזו, אבל גם אם ננסה כנראה לא נצליח. מי ש"מסדר
את הכוכבים במשמרותיהם ברקיע, כרצונו", לא ייתן לנו להחמיץ אותה, בדיוק כפי שלא
ייתן לשאר השחקנים בדרמה הזו לחרוג מתפקידם. את מה שמתחולל בימים אלה בתולדות
התחייה הישראלית אפשר לסכם רק בשתי המילים הללו: היינו כחולמים.
מר קרפל, לא ממש מובנת ההתלהבות שלך. הם יידחו התוכנית, וזה יעצים הסיכויים לשפיכות דמים. אין מה להתלהב משפיכות דמים צפויה. זה מאוד מעציב. נתנו להם הזדמנות יוצאת מן הכלל. השקעות בינלאומית על סך 50 מיליארד דולר. שטחים בנגב לפיתוח. נמל אשדוד וחיפה לרשותם. כביש עילי או תחתי מעזה ליהודה ושומרון. כבישי גישה ביהודה ושומרון ועוד ועוד .... אבל, הם קרוב לוודאי יידחו זאת בשני ידיים. ומה המשמעות ? שהם ייקחו טיסות צ'ארטר למדינות שכנות ? ממש לא . הם בלתי משוחדים, ופנאטים אם כך. מה יש להתלהב מזה ? אפשר וצריך להיות סקפטיים, אבל, להתלהב?
השבמחקולא , זוהי לא התוכנית של נתניהו בדיוק. טראמפ חשב אולי על נתניהו. אבל, גם חשב על האזור, ועל הפלסטינאים עצמם. הנה המחשה זניחה :
אמנם על פי התוכנית, ירושלים לא תחולק, ותישאר בלתי מחולקת וישראלית/ יהודית .נכון, אבל , תמהני, אם נתניהו כך היה מציין או כותב , מצטט מן התוכנית :
For Islam, Jerusalem acquires prominence as stated in the Holy Koran: “Glory to Him who made His Servant go by night from the Sacred Mosque (al-Masjid al-Haram) to the Farthest Mosque (al-Masjid al-Aqsa) whose surroundings We have blessed, that We might show him some of Our signs.” According to Islamic tradition, the verse refers to the Prophet Muhammad’s nocturnal journey from Mecca to Jerusalem (al-Isra’); he arrives at the area of the Temple Mount/Haram al-Sharif, where he ascends to Heaven (al-Mi’raj), to meet the earlier prophets and receive the commandment of prayer. In early Islam, when Muhammad had taken his followers from Mecca to Medina, he established Jerusalem as the direction of Islamic prayer (the first Qiblah) before later changing the direction of prayer to Mecca. There have been Muslim rulers who also emphasized the religious importance of Jerusalem. The Ummayad Caliphate, based in Damascus, ordered Jerusalem as an alternative place of pilgrimage when Mecca was controlled by a rival caliphate. The victory of Saladin over the Crusaders in 1187 led to a revival of Islamic interest in Jerusalem, and in 1517, Sultan Suleiman the Magnificent rebuilt its walls and religious sites. Today, it is widely considered the third holiest site in Islam.
נתרגם ספונטנית ותמציתית :
מקדמת דנא , ירושלים הינה בעלת חשיבות וקדושה מרכזית ביותר באיסלאם . כיום , נחשבת האתר השלישי בקדושתו לאיסלאם. מן אל אקצא, המקום הרחוק ביותר, עלה הנביא מוחמד לגן העדן לפגוש שם נביאים קודמים לו , ולקבל את עול מסכת התפילות . כבר הנביא מוחמד מיצב את ירושלים כמקום או כיוון תפילה. גם שליטים מוסלמים קבעו את ירושלים כבעלת חשיבות וקדושה משמעותיים. וכבר כליפת האומייד , שמקום מושבם היה בדמשק , ציוו על ירושלים, כעל מקום עלייה לרגל, חלופי למכה. הניצחון של סלאח א דין על הצלבנים ב - 1187 גם החייה את חשיבות ירושלים , וב- 1517 סולטן סולימן הגדול בנה שוב חומותיה.
עד כאן התרגום :
אם זה נתניהו ( וזוהי רק המחשה זניחה , אבל קלאסית) אזי, הרי הוא אוייב מר שלך ( כמדומני מר קרפל ) .
תודה
רק לכל המעונין, כאן לינק לתוכנית המאה, הקטע המצוטט, עמ' 19 ( ממקטע אחרון שם ):
השבמחקhttps://pic-upload.ynet.co.il/news/Peace-to-Prosperity-0120.pdf
שכחת גם את "האביב הערבי" שבגללו המלך עבדאללה השני, מלך ירדן, הפטרון ההיסטורי של הפלסטינים, שמח מאוד שאין לו גבול עם פלסטין, ובסתר מברך על כך שישראל תספח את הבקעה. כלפי חוץ הוא כמובן מגנה, שזה מצוין, ואני מקווה שכל המעשים של הערבים יסתכמו בדיבורים. הכל דיבורים, כמו שהיו אומרים פעם ברדיו. עכשיו צריך לראות אם גם אצלנו הכל דיבורים.
השבמחק