יום שישי, 13 בספטמבר 2019

גניבת דעת מתוחכמת


כל מי שהקשיב להצהרה של נתניהו על החלת הריבונות בישובים ובבקעת הירדן, לא היה יכול שלא לקבל את הרושם שזו תוכנית חד-צדדית. נתניהו הקפיד להציג אותה כמצע מדיני מפלגתי.



בס"ד
י"ג באלול, תשע"ט
(פורסם הבוקר ב"מקור ראשון")

הצהרת רוה"מ בנימין נתניהו השבוע על כוונתו להחיל את הריבונות הישראלית בבקעת הירדן ועל הישובים ביהודה והשומרון היא גניבת דעת מתוחכמת, הן פוליטית והן מדינית. זו הייתה אחיזת עיניים מתוכננת היטב שהיו בה לפחות שתי שכבות מבחינת התוכן, אחת גלויה והשנייה מוצנעת, ושנועדה לפחות לשלוש מטרות.

מבחינת תוכן, כל מי שהקשיב להצהרה של נתניהו לא היה יכול שלא לקבל את הרושם שמדובר בתכנית חד צדדית. נתניהו הקפיד להציג אותה כמצע מדיני מפלגתי, כתוכנית עבודה שהוא מתכוון ליישם באופן עצמאי וחד צדדי, מיד לכשתוקם ממשלתו החדשה. הוא טשטש את הקשר שלה לתוכנית השלום של טראמפ. הדגשת הכוונה להחיל את הריבונות בבקעת הירדן מיד לאחר הבחירות, בלווי הפירוטכניקה של המפה, גם היא נועדה ליצור רושם כזה. ניכר שכך גם הובנה הצהרתו במערכת הפוליטית. מהצד הימני של המפה הפוליטית, למשל, רוב התגובות התייחסו בעיקר לאמינות ההצהרה, הזהירו שזו הבטחה שנועדה לצורכי בחירות בלבד וטענו נגד נתניהו שיכול היה לבצעה מזמן, מתוך הנחה שמדובר בתוכנית חד צדדית.

אבל ברובד מוצנע יותר, אבל בהחלט לא מוסתר לחלוטין, הודיע נתניהו שיישום התוכנית תלוי בתיאום עם ארה"ב וממילא באישורה. הוא גם דיבר על כך שתוכנית השלום של טראמפ תיחשף מיידית, תוך ימים ספורים, אחרי הבחירות. הוא לא אמר במפורש שתכניתו איננה חד צדדית אלא חלק מתוכנית השלום של טראמפ, אבל הזכרת תכנית המאה של טראמפ בתוך ההצהרה, ויותר מפעם אחת, נועדה לאפשר לו לומר בעתיד שעליה הוא דבר.

מכאן למטרות ההצהרה: הרובד הגלוי נועד לאוזניים של בסיס הבוחרים הימני של נתניהו ובמיוחד לאנשי הציונות הדתית וההתיישבות. הצנעת העובדה שלא מדובר בתכנית עבודה חד צדדית אלא בהסכם, אפשרה לנתניהו להימנע מלדבר על מה מקבלים הפלסטינים, על המחיר. הטשטוש הזה נועד להחביא את המסקנה שהיישובים אמורים להיוותר על פי התוכנית כאיים מבודדים בתוך ים של ריבונות פלסטינית, על כל המשתמע מכך. הרובד הגלוי נועד לשאיבת קולות מימינה, ולמניעת בריחת קולות מהליכוד אליה.

המטרה של הרובד המוצנע, זה שמביא למסקנה שמדובר בעצם ב"עסקת המאה" של טראמפ, הוא מעשה התרמית הגדול יותר, המדיני ולא רק הפוליטי. כשאמר נתניהו שהסיבה שהוא מצהיר על מדיניותו לפני הבחירות היא רצונו לקבל אישור מהציבור על הסכמתו לביצועה, והוא הדגיש זאת בנאום חזור והדגש, הוא בעצם החתים את הציבור על צ'ק פתוח, שמי שחתום עליו איננו יודע על מה הוא משלם ומה המחיר. בעתיד יוכל נתניהו לטעון שניצחונו בבחירות, אם אכן ינצח בהן, הוא מנדט מפורש של הציבור לבצע את עסקת המאה, ושהבחירות היו בבחינת משאל עם עליה.  

אבל הייתה בהצהרת הכוונות הזו עוד מטרה, והיא נחשפת מההודעה שתוכנית השלום של טראמפ תפורסם מידית, "תוך כמה ימים", אחרי הבחירות. הפרסום במועד הזה נועד לתת לכחול לבן בכלל, ולבני גנץ ואנשיו בפרט, לגיטימציה מלאה להצטרף לממשלתו של נתניהו, למרות כול מה שהם אמרו עליו לאורך שתי מערכות הבחירות. הם הרי לא יוכלו להרשות לעצמם כביכול לנהוג בחוסר אחריות ולהחמיץ את "ההזדמנות לשלום". הכוונה לפרסם את תכנית השלום עוד לפני הקמת קואליציה, מלמדת שהיא נועדה להיות הבסיס שלה. הקואליציה שמתכנן נתניהו נועדה לבצע את תכנית השלום שלו ושל טראמפ, ולשם כך הוא חייב את גנץ בממשלה ואת ימינה באופוזיציה.  

לו באמת היה בכוונתו של נתניהו לפעול באופן חד צדדי, אפשר שהיה בהצהרה שלו פיתוי גדול; כל מסע גדול מתחיל מצעד קטן. אבל כחלק מהסכם שלום, כוונתו של נתניהו להחיל את הריבונות רק על היישובים ולהותיר אותם כאיים באוקיינוס פלסטיני היא מסוכנת (אלא אם כן התוכנית מכילה מנגנון הפעלה חד צדדית במקרה של סרבנות פלסטינית). עובדה שהוא עצמו דאג להסתיר ולטשטש כוונה זו. ההכרה הסופית ב"עם הפלסטיני" ובזכויותיו ההיסטוריות בארץ ישראל, הכלולה ממילא בכל הסכם שלום באשר הוא הסכם, בניגוד לצעדים חד צדדיים, היא פשיטת רגל מוסרית מושלמת.

גם העיתוי הוא חלק ממעשה ההונאה: לא במקרה חשף נתניהו את התוכנית ימים ספורים לפני הבחירות, דבר שאיננו מאפשר להיערך כנגדה, אפילו לא לדון בה ברצינות, ומחייב את הבוחרים לחתום לו על צ'ק פתוח.

בנסיבות הללו נראה שעל אנשי ימינה לשקול היטב האם למהר להמליץ על נתניהו לראשות הממשלה לאחר הבחירות. עדיף שימתינו, לפחות עד שתפורסם התוכנית לפרטיה; להם לפחות אסור לחתום על צ'ק פתוח לנתניהו. הנסיבות שהשתנו, ומעשה התרמית הזה בדקה ה-90, נותן להם לגיטימציה מלאה שלא להמליץ עליו למרות התחייבותם, במיוחד נוכח החשש שנתניהו מתכוון להשתמש בהמלצתם רק בכדי ליצור קואליציה עם גנץ, ולהותיר אותם בחוץ.

(פורסם הבוקר ב"מקור ראשון")



4 תגובות:

  1. פוסט חשוב. אבל, ניתוח הצגת הענין ביתר דיוק, מעלה ענין אחר קצת, נצטט אותו תחילה:

    "בימים האחרונים בשלו התנאים המדינים לכך, היום אני מודיע על כוונתי להחיל את הריבונות הישראלית על בקעת הירדן וצפון ים המלח, זה יהיה הצעד הראשון איתו אקבל את אמונכם"

    הענין הוא שהוא מודע לקונצנזוס בציבור ובקרב הדרג הבטחוני:

    אין להחזיר את בקעת הירדן, בשום מקרה ( לעת הזו , ובעתיד הקרוב ). מדוע? מכיוון שבקעת הירדן חוצצת בגבול ארוך יחסית ( 100 ק"מ בקירוב ) גבול ארוך ושטוח, חוצצת בין איומים בטחוניים משמעותיים ביותר, לבין"המתניים הצרות" של המדינה ( המרכז, מרחק זניח של 20 ק"מ ככה בכללי ). רק ירדן תעצור פעילות עויינת משמעותית. אלא, שזה רק ענין של זמן אפשר להעריך, עד אשר המלך בירדן ייפול.

    לכן, אפשר להעריך שהוא הלך על הקונצנזוס ומגדיר את סיפוח בקעת הירדן, כשלב ראשון. הלאה, לא יכול להיות לו קונצנזוס לגמרי. מה גם, שבקעת הירדן, חסרת יישובים פלסטינאיים מהותיים באמת (למעט יריחו שהיא יותר מזרחה כמובן ). רוב היישובים הפלסטינאים המשמעותיים נמצאים יותר פנימה , מזרחה, במרכז יהודה ושומרון. אלא שהוא עוד מוסיף, מצטט:

    "הנשיא דונלד טראמפ אמר שאחרי הבחירות הוא יציג את הסדר הקבע. בסבירות גבוהה התוכנית תוצג כמה ימים אחרי הבחירות, ממש מעבר לפינה. זה מציג בפנינו אתגר גדול והזדמנות גדולה. הזדמנות היסטורית, שעת כושר חד-פעמית להחיל ריבונות ישראלית על יישובינו ביהודה ושומרון ועל אזורים בעלי חשיבות ביטחונית וחשיבות של מורשתנו"

    עד כאן הציטוט:

    אז הוא מפריד בין ריבונות על יישובים, לבין אזורים בעלי חשיבות בטחונית. אבל, צריך לשים לב :

    בסך הכל , הוא לא מדבר על סיפוח כל השטח . הרי לפי דבריו, מה הוא ישאיר שם ולמי ? זה אבסורד ! כך או כך , אם הוא מספח את בקעת הירדן בלבד , זה כאילו סיפח הכל. שהרי, בכך ייקבעו גבולותיה של מדינת ישראל , וכל היישובים הפלסטינאיים יילכדו בתוך מדינת ישראל הריבונית עם גבולות מוכרזים וריבוניים. אז יש לכך משמעות משפטית מטורפת לגמרי ( התובעת בהאג פה בחקירה מקדימה ).

    קשה להאמין שהוא מבין מה הוא אומר בכלל. או שהוא מבין , ועסקינן ברטוריקה חלולה. עוד אפשרות, הינה זו שהוא מודאג מן התוכנית של טראמפ ( הוא גרס לעי"ל , שהתוכנית מציגה אתגר , איזה אתגר? )אולי בגלל שזה טראמפ. את טראמפ יהיה לו קשה לאכזב . חיבוק דוב נתן לו זה האחרון. והצ'ק ייפרע. כך או כך :

    הדברים עצמם , חסרי היגיון וקוהרנטיות. נחכה לטראמפ ולבחירות.

    כאן לדבריו בגלובס:

    https://www.globes.co.il/news/article.aspx?did=1001300226

    תודה


    השבמחק
  2. רק תיקון לתגובתי לעי"ל:

    קבעתי 20 ק"מ בכללי. לא מן הגבול כמובן עד למרכז כפי שניתן היה להבין בטעות. אלא בכללי, ממרכז ההר ביהודה ושומרון, 20 ק"מ בקירוב ככה.

    תודה

    השבמחק
  3. רק התגובה לעי"ל של: el roam היא שלי ( אל רום) סתם טעות טכנית.

    השבמחק
  4. רק באמת להמחיש בדיוק יותר קונקרטי:

    קו אוירי, מנבלוס לנתניה,33 ק"מ נניח.

    השבמחק