גניבת דעת מתוחכמת

כל מי שהקשיב להצהרה של נתניהו על החלת הריבונות בישובים ובבקעת הירדן, לא היה יכול שלא לקבל את הרושם שזו תוכנית חד-צדדית. נתניהו הקפיד להציג אותה כמצע מדיני מפלגתי.

בס"ד

י"ג באלול, תשע"ט

(פורסם הבוקר ב"מקור ראשון")

הצהרת רוה"מ בנימין נתניהו השבוע על כוונתו להחיל את הריבונות הישראלית בבקעת הירדן ועל הישובים ביהודה והשומרון היא גניבת דעת מתוחכמת, הן פוליטית והן מדינית. זו הייתה אחיזת עיניים מתוכננת היטב שהיו בה לפחות שתי שכבות מבחינת התוכן, אחת גלויה והשנייה מוצנעת, ושנועדה לפחות לשלוש מטרות.

מבחינת תוכן, כל מי שהקשיב להצהרה של נתניהו לא היה יכול שלא לקבל את הרושם שמדובר בתכנית חד צדדית. נתניהו הקפיד להציג אותה כמצע מדיני מפלגתי, כתוכנית עבודה שהוא מתכוון ליישם באופן עצמאי וחד צדדי, מיד לכשתוקם ממשלתו החדשה. הוא טשטש את הקשר שלה לתוכנית השלום של טראמפ. הדגשת הכוונה להחיל את הריבונות בבקעת הירדן מיד לאחר הבחירות, בלווי הפירוטכניקה של המפה, גם היא נועדה ליצור רושם כזה. ניכר שכך גם הובנה הצהרתו במערכת הפוליטית. מהצד הימני של המפה הפוליטית, למשל, רוב התגובות התייחסו בעיקר לאמינות ההצהרה, הזהירו שזו הבטחה שנועדה לצורכי בחירות בלבד וטענו נגד נתניהו שיכול היה לבצעה מזמן, מתוך הנחה שמדובר בתוכנית חד צדדית.

אבל ברובד מוצנע יותר, אבל בהחלט לא מוסתר לחלוטין, הודיע נתניהו שיישום התוכנית תלוי בתיאום עם ארה"ב וממילא באישורה. הוא גם דיבר על כך שתוכנית השלום של טראמפ תיחשף מיידית, תוך ימים ספורים, אחרי הבחירות. הוא לא אמר במפורש שתכניתו איננה חד צדדית אלא חלק מתוכנית השלום של טראמפ, אבל הזכרת תכנית המאה של טראמפ בתוך ההצהרה, ויותר מפעם אחת, נועדה לאפשר לו לומר בעתיד שעליה הוא דבר.

מכאן למטרות ההצהרה: הרובד הגלוי נועד לאוזניים של בסיס הבוחרים הימני של נתניהו ובמיוחד לאנשי הציונות הדתית וההתיישבות. הצנעת העובדה שלא מדובר בתכנית עבודה חד צדדית אלא בהסכם, אפשרה לנתניהו להימנע מלדבר על מה מקבלים הפלסטינים, על המחיר. הטשטוש הזה נועד להחביא את המסקנה שהיישובים אמורים להיוותר על פי התוכנית כאיים מבודדים בתוך ים של ריבונות פלסטינית, על כל המשתמע מכך. הרובד הגלוי נועד לשאיבת קולות מימינה, ולמניעת בריחת קולות מהליכוד אליה.

המטרה של הרובד המוצנע, זה שמביא למסקנה שמדובר בעצם ב"עסקת המאה" של טראמפ, הוא מעשה התרמית הגדול יותר, המדיני ולא רק הפוליטי. כשאמר נתניהו שהסיבה שהוא מצהיר על מדיניותו לפני הבחירות היא רצונו לקבל אישור מהציבור על הסכמתו לביצועה, והוא הדגיש זאת בנאום חזור והדגש, הוא בעצם החתים את הציבור על צ'ק פתוח, שמי שחתום עליו איננו יודע על מה הוא משלם ומה המחיר. בעתיד יוכל נתניהו לטעון שניצחונו בבחירות, אם אכן ינצח בהן, הוא מנדט מפורש של הציבור לבצע את עסקת המאה, ושהבחירות היו בבחינת משאל עם עליה.  

אבל הייתה בהצהרת הכוונות הזו עוד מטרה, והיא נחשפת מההודעה שתוכנית השלום של טראמפ תפורסם מידית, "תוך כמה ימים", אחרי הבחירות. הפרסום במועד הזה נועד לתת לכחול לבן בכלל, ולבני גנץ ואנשיו בפרט, לגיטימציה מלאה להצטרף לממשלתו של נתניהו, למרות כול מה שהם אמרו עליו לאורך שתי מערכות הבחירות. הם הרי לא יוכלו להרשות לעצמם כביכול לנהוג בחוסר אחריות ולהחמיץ את "ההזדמנות לשלום". הכוונה לפרסם את תכנית השלום עוד לפני הקמת קואליציה, מלמדת שהיא נועדה להיות הבסיס שלה. הקואליציה שמתכנן נתניהו נועדה לבצע את תכנית השלום שלו ושל טראמפ, ולשם כך הוא חייב את גנץ בממשלה ואת ימינה באופוזיציה.  

לו באמת היה בכוונתו של נתניהו לפעול באופן חד צדדי, אפשר שהיה בהצהרה שלו פיתוי גדול; כל מסע גדול מתחיל מצעד קטן. אבל כחלק מהסכם שלום, כוונתו של נתניהו להחיל את הריבונות רק על היישובים ולהותיר אותם כאיים באוקיינוס פלסטיני היא מסוכנת (אלא אם כן התוכנית מכילה מנגנון הפעלה חד צדדית במקרה של סרבנות פלסטינית). עובדה שהוא עצמו דאג להסתיר ולטשטש כוונה זו. ההכרה הסופית ב"עם הפלסטיני" ובזכויותיו ההיסטוריות בארץ ישראל, הכלולה ממילא בכל הסכם שלום באשר הוא הסכם, בניגוד לצעדים חד צדדיים, היא פשיטת רגל מוסרית מושלמת.

גם העיתוי הוא חלק ממעשה ההונאה: לא במקרה חשף נתניהו את התוכנית ימים ספורים לפני הבחירות, דבר שאיננו מאפשר להיערך כנגדה, אפילו לא לדון בה ברצינות, ומחייב את הבוחרים לחתום לו על צ'ק פתוח.

בנסיבות הללו נראה שעל אנשי ימינה לשקול היטב האם למהר להמליץ על נתניהו לראשות הממשלה לאחר הבחירות. עדיף שימתינו, לפחות עד שתפורסם התוכנית לפרטיה; להם לפחות אסור לחתום על צ'ק פתוח לנתניהו. הנסיבות שהשתנו, ומעשה התרמית הזה בדקה ה-90, נותן להם לגיטימציה מלאה שלא להמליץ עליו למרות התחייבותם, במיוחד נוכח החשש שנתניהו מתכוון להשתמש בהמלצתם רק בכדי ליצור קואליציה עם גנץ, ולהותיר אותם בחוץ.

(פורסם הבוקר ב"מקור ראשון")