יום שישי, 6 בספטמבר 2019

נשק יום הדין של ימינה


ימינה חייבת להשתחרר מהתלות בנתניהו, מה"גם אנחנו ביבי", ולאמץ אסטרטגיה פוליטית שמשוחררת ממנו. לא רק שנתניהו סיפק לה את כל התירוצים לעשות זאת, אלא שהוא לא הותיר לה שום ברירה אחרת.



בס"ד
ו' באלול תשע"ט
(פורסם הבוקר ב"מקור ראשון")

הצהרתו של נתניהו בתחילת השבוע באלקנה על כוונתו להחיל את הריבונות הישראלית על הישובים ביהודה והשומרון היא לא פחות מהכרזת מלחמה פוליטית על ימינה ועל הציונות הדתית. הן המיקום – מכול בתי הספר בארץ בחר נתניהו לפתוח את שנת הלימודים דווקא בהתנחלות; והן התוכן – הבטחה שנועדה במיוחד לאוזניים סרוגות, שכול בר דעת מבין שאין לנתניהו שום כוונה לקיימה, שהרי יכול היה לעשות זאת בקלות כבר מזמן – מעידים שנתניהו הגיע לאלקנה במטרה אחת בלבד: לשתות את הקולות של הציונות הדתית.

הכרזת המלחמה הזאת אישרה סופית את האסטרטגיה של נתניהו לבחירות הקרובות: נתניהו מתכנן להקים ממשלה עם גנץ (בתוספת החרדים, עמיר פרץ ואם יתאפשר גם יעלון) אחרי שכחול-לבן תתפרק כצפוי מיד אחרי הבחירות ולפיד יעזוב אותה. בכדי לעשות זאת הוא חייב יותר מנדטים מכחול-לבן, והדרך הקלה ביותר להשיג אותם הוא לקחת אותם מימינה ומהציונות הדתית. לכן הוא הולך על הראש של ימינה בלי למצמץ. נתניהו אמנם זקוק גם ל-61 ממליצים בפני הנשיא, אבל אין מבחינתו שום הבדל אם הם יבואו מתוך הליכוד או מתוך ימינה.

התנהלותו של נתניהו הופכת את אסטרטגיית הבחירות של ימינה לבלתי רלוונטית. ימינה יצאה מתוך הנחה הגיונית וראויה, שנתניהו מוכן ללכת יד ביד עם הציונות הדתית. היא קשרה בו את גורלה, מחבקת אותו בכול הכנות והכוח, תומכת בו לראשות ומנסה לשמור עבורו על "גוש הימין" ועל "ממשלת הימין". מכאן באה גם ההתחייבות להמליץ עליו בפני הנשיא להרכבת הממשלה, התחייבות שעכשיו מתגלה כמוטעית. היום מתברר שהציונות הדתית לא באמת מעניינת את נתניהו. מבחינתו אין יותר "מחנה". גם לא "גוש הימין". מרגע שימינה התחייבה להמליץ עליו לנשיא, מבחינתו היא עשתה את שלה.  

כרשימה שמייצגת את הציונות הדתית ימינה חייבת ללכת לדרך עצמאית. היא הייתה חייבת לעשות זאת מלכתחילה מבחינה אידאולוגית, כפי שכתבתי כאן בעבר, אבל בשלב זה אין לה ברירה אלא לעשות זאת לפחות מבחינה פוליטית. היא חייבת להשתחרר מהתלות הזו בנתניהו, מה"גם אנחנו ביבי", ולאמץ אסטרטגיה פוליטית שמשוחררת ממנו. לא רק שנתניהו סיפק לה את כל התירוצים לעשות זאת, אלא שהוא לא הותיר לה שום ברירה אחרת.

נוכח התנהלותו העכשווית, ימינה חייבת לנטוש את נתניהו, בלי למצמץ, בלי אשליות ובלי שום סנטימנטים. כן, עכשיו, שבוע וחצי לפני הבחירות. מוטב מאוחר מלעולם לא. לראשי ימינה אסור לחזור שוב על הטעות של שתי מערכות הבחירות הקודמות. ימינה חייבת להבין שנתניהו הולך על הראש שלה; שלא רק שאין לו שום בעיה להשאיר אותה עם ששה-שבעה מנדטים, אלא שיש לו בכך אינטרס ברור; שהוא מבקש את נפשה; שזו מלחמה על הבית; שמבחינתה נתניהו הוא לא רק נטל אלא אויב פוליטי; שהקשיים האישיים גורמים לו למעול באמונה ולחסל אותה. האינטרס של ימינה הוא שבראש הליכוד יעמוד אדם אחר, שמשוחרר מנטל הבעיות האישיות שגורמות לנתניהו למעול בבעלי בריתו; אדם שיכבד את הברית ההיסטורית שבין הציונות הדתית והליכוד. נתניהו הביא במו ידיו למצב שבו גם חפצי טובתו חייבים לנטוש אותו.

אין לי ספק שראשי ימינה מודעים לכך שיש בידיהם את נשק יום הדין כנגד נתניהו. נוכח התנהלותו הגיע הזמן שיישקלו להשתמש בו. עליהם להבהיר לנתניהו: התחייבותנו להמליץ עליך בפני הנשיא מותנית בכך שיהיו לנו לפחות עשרה מנדטים, כפי שהסקרים העניקו לנו ביציבות לאורך שבועות ארוכים. כל מנדט מתחת לזה, הוא מנדט שאתה שתית לנו בישורת האחרונה. אי לכך אם נקבל בבחירות פחות מעשרה מנדטים, אנחנו לא מתחייבים להמליץ עליך לנשיא. את המנדטים שאתה מחפש עליך לקושש אצל ליברמן או כחול-לבן.

הכרזה כזו תטרוף את הקלפים של מערכת הבחירות הזו ושל האסטרטגיה כפוית הטובה של נתניהו. היא תפתח את מערכת הבחירות מחדש. היא גם עשויה להביא לנפילת נתניהו. לימינה אין ברירה אלא לעשות זאת אם היא חפצה בחיים. היא לא חייבת להתאבד בשבילו. ראש תחת ראש.

סביר שמהלך כזה יוריד מידית כמה מנדטים של ימינה שירוצו להציל את נתניהו. אבל אלה בדיוק המנדטים שנתניהו מתכנן לשתות והם היו יורדים ממילא. עכשיו הוא יצטרך להזיע בכדי שהם לא יעזבו את ימינה. בעיה שלו. ומי יודע, ייתכן שזקיפות הקומה הפוליטית ורוח הלחימה האלה, יביאו לימינה מנדטים חדשים, בין השאר מאנשי "רק לא ביבי". כך או כך, עם המנדטים שיישארו לימינה בעקבות המהלך, כמה שיישארו, היא תוכל להביא לחלופי הנהגה בליכוד, ולהיפטר אחת ולתמיד מנתניהו.

הציונות הדתית חייבת ללמד את נתניהו שבעלי ברית צריך לכבד, ושמי שחי בבית זכוכית חייב להיזהר מלזרוק אבנים, ושלא רק הראש של ימינה חשוף אלא גם שלו עצמו. היא תעשה זאת רק אם תשכיל שלא להיות אסקופה הנדרסת לפניו; רק אם תשתחרר ממנו.

כאמור, להערכתי ראשי ימינה מודעים לאסטרטגיה הזו, אבל העדיפו עד עכשיו לא לשבור את הכלים. נוכח התנהלותו של נתניהו, לא בטוח שנותרה להם ברירה.

3 תגובות:

  1. מכובדי מר מוטי קרפל,
    משפט הפתיחה של פוסט זה שקובע כי הצהרתו של ראש הממשלה נתניהו באלקנה על כוונתו להחיל את הריבונות הישראלית על הישובים ביהודה והשומרון היא הכרזת מלחמה פוליטת על ימינה - קולע אל האמת.
    המשפט הבא הקובע שכול בר דעת מבין שאין לנתניהו שום כוונה לקיים את הצהרתו, שהרי יכול היה לעשות זאת בקלות כבר מזמן - רחוק מהאמת.
    כל בר דעת מבין שהצהרה שכזאת יכולה להתממש רק בתנאים פוליטיים מסוימים, בהם ארצות הברית, בנשיאותו של הנשיא טראמפ תקח על עצמה את האחריות על כל התוצאות. זה איננו נושא התלוי רק ברצונותיו האישיים של ראש הממשלה נתניהו.
    מצד שני, כל בר דעת מבין שאם הליכוד לא יקבל יותר מנדטים מאשר כחול לבן, הנשיא לא יפנה לנתניהו ויטיל עליו להרכיב ממשלה, אפילו יהיה לגוש הימין רוב תיאורטי על פני גוש השמאל. אז על מה, במטותא, אתה ממליץ - לחזק את ימינה על חשבון הליכוד?
    מה קודם אצלך למה - עתיד המדינה היהודית או עתיד המגזר היהודי?

    השבמחק
  2. ישראל בן אברהם ויצחק6 בספטמבר 2019 בשעה 17:09

    אדון לכיש היקר,
    עד היום הודיע הנשיא וגם ביצע שיעניק המנדט לפי מספר הממליצים.
    על מה מבוססת קביעתך שילך לפי גודל המפלגה?

    השבמחק
    תשובות
    1. למר ישראל בן אברהם ויצחק היקר,
      לשאלתך הנכבדה הריני להשיבך כי קביעתי מבוססת על חוש הריח שלי.
      שבוע טוב ומבורך.

      מחק