יום שני, 8 בינואר 2018

בארץ ישראל קם העם היהודי?!

בניגוד לדעתו של בן גוריון, העם היהודי קם באקט חד פעמי, במתן תורה, בסיני, ולא בארץ ישראל. ארץ ישראל איננה כלל מולדתו של עם ישראל; היא ארץ הייעוד.


 בס"ד

אי אפשר אלא להצדיע לבן גוריון ולהוקיר אותו ואת דור מקימי המדינה; מפעל חייהם היה בלא ספק אחת המהפכות הגדולות – והמוצלחות – בהיסטוריה האנושית. יחד עם זאת, עשרות השנים שעברו מאז, מבליטות את הצורך ב"מקצה שיפורים".

"מגילת העצמאות" שנוסחה על ידי בן גוריון (או בהנחייתו), היא מסמך שיכול להעיד היטב על תודעת הדור ההוא. כבר משפט הפתיחה שלה, בו קבע בן גוריון – בניגוד לתפיסה הישראלית המקורית – ש"בארץ ישראל קם העם היהודי...", בעייתי מאד. כידוע, לפי המסורת, העם היהודי קם באקט חד פעמי (גם אם קדמו לו חבלי לידה ארוכים), במתן תורה, בסיני. הפסוק "היום הזה נהיית לעם לה' אלוקיך" (דברים כז, ט), נאמר לפני ולקראת הכניסה לארץ ולא בארץ ישראל, ודאי לא אחרי עשרות או מאות שנות גיבוש לאומי בארץ. ארץ ישראל איננה כלל מולדתו של עם ישראל. אדרבה, העברי הראשון, אברהם אבינו, עזב את ארצו, מולדתו ובית אביו, על מנת לצאת למפעל הקמתו של עם ישראל. עבורנו ארץ ישראל איננה "מולדת" אלא ארץ ייעוד, ארץ בה אנו אמורים להגשים את יעודנו הלאומי ומתוך כך את זה האוניברסלי.



אלא שתפיסה זו של העם העברי כמובן לא התאימה לבן גוריון. תפיסתו הלאומית של בן גוריון היתה התפיסה הלאומית האירופאית, לפיה עם נוצר מתוך אוסף אנשים היושבים על טריטוריה משותפת, המתחילים לפתח שפה, פולקלור, היסטוריה משותפת, חוויות מכוננות משותפות וכדומה, עד לשלב של מודעות עצמית, והגדרה עצמית כעם – הקמת מדינה לאומית. לפי תפיסה זו העם הוא אמנם בעל עבר משותף, אבל לא יעוד משותף; הקיבוץ הלאומי הוא אוסף של יחידים ולא בעל מהות מוגדרת; לפי התפיסה האירופאית עיקר עניינו של העם הוא הקיום כשלעצמו; העבר איננו מחייב מוסרית ואיננו מגדיר את העתיד; העתיד פתוח לחלוטין וכך הולכת זהותו של העם משתנית ונשחקת על פי אילוצי ההיסטוריה.

כל שכן, שבן גוריון לא יכול היה לקבל את הסיפא של הפסוק הנ"ל – "היום הזה נהיית לעם לה' אלוקיך". עם ישראל, אליבא דבן גוריון, הוא עם ריבוני שאיננו כפוף לדבר, ודאי לא לריבונו של עולם.

מכיוון שכך, חשוב היה לבן גוריון להדגיש – בניגוד לתפיסה היהודית – שהעם היהודי, ממש כמו כל שאר עמי התבל, נוצר בתהליך היסטורי, בהתפתחות טבעית ("קם", כך סתם, מעצמו), ודווקא בארץ ישראל. חשוב היה לו גם לבסס את תפיסת ה"מולדת", תפיסה אירופאית ולא יהודית. גם שאלת "זכותנו ההיסטורית" על הארץ היתה כמובן חשובה לבן גוריון. הוא לא יכול היה לבסס אותה על הצו והיעוד האלוקיים ואם היה משלים עם העובדה שהעם נוצר במתן תורה, כלומר בסיני, היה מאבד את הבסיס ל"זכותנו ההיסטורית" בארץ ישראל.

היום, כידוע, תפיסה לאומית מערבית זו כבר פשטה את הרגל באירופה; הלאומיות האירופאית – שהיא תופעה חדשה יחסית בהיסטוריה, בערך 250 שנה – מקוטלגת היום במושג "קהילות מדומיינות", מושג שטבע הפילוסוף בנדיקט אנדרסון בספרו בשם זה. גם אצלנו היא פשטה את הרגל זה מכבר, אלא שקצת קשה לנו עדיין להשלים עם העובדה. למזלנו, בניגוד לאירופאים, לנו יש תפיסה שונה, שעל פיה נוכל לחזור ולבסס את יסודות לאומיותנו על אדנים נצחיים ולא על אדנים מדומיינים.  

ממילא מובן שמגילת העצמאות הבן גוריונית – שכבר במשפט הראשון שלה ניכר שהיא מופרכת, רושם שהולך ומתחזק ככל שממשיכים בקריאתה, כפי שמסביר שבתי בן דב (כל כתביו, כרך 3, עמוד 319 ואילך) – היא מסמך דל ושטחי, מלא בסתירות פנימיות, שאיננו יכול להיות בסיס רציני לקיומנו הלאומי-ממלכתי בארץ ישראל. היא היתה מתאימה לתודעת זמנה.

איך אמר ר' נחמן: צריך לעשות תשובה על התשובה. החזרה לארץ והקמת המדינה היו בבחינת "חזרה בתשובה" לאומית במובן העמוק ביותר של המושג. עכשיו הזמן להעמיק עוד יותר – לבסס אותן על התודעה היהודית.    


15 תגובות:

  1. שלום מוטי ותודה.
    איך אתה מסביר את העובדה שההשגחה סובבה את זה כך, שגם המאמינים, כולל החרדים, חתמו על מגילת העצמאות, ולכאורה על ידי כך קיבלו והסכימו את העקרונות הללו, שמצהירה לכאורה דברים סותרים מהותית את התורה - בעיקר לכאורה "תקיים שוויון זכויות חברתי ומדיני גמור לכל אזרחיה בלי הבדל דת גזע ומין. תבטיח חופש דת, מצפון,.. תשמור על המקומות הקדושים של כל הדתות ותהיה נאמנה לעקרונותיה של מגילת האומות המאוחדות"? מה המשמעות של זה? האם ואיך זה מחייב את מי שמאמין בתורה, שלכאורה מחייבת הבדלת דת, גזע ומין? האם ואיך זה משפיע על הדרך בה אנו אמורים לפעול לכאורה לשינוי המדינה לכיוון תורני\אמוני, שמבדיל בכל הרכיבים האלו?

    השבמחק
    תשובות
    1. הם השלימו, בצדק, אם מה שיש. כתבתי פעם בהרחבה על הנושא: http://blog.emuni.co.il/2016/05/blog-post_18.html

      מחק
    2. ברשותך, אני לא רואה איך מה שכתבת שם עונה על השאלות ששאלתי. לטעמי, וכשאני מדמיין מכאן ועכשיו את הדברים, אנשים מאמינים לכאורה לא אמורים לחתום על מסמך שמתנגד לתורה. הם היו כמובן, לדעתי, צריכים לקבל הקמת מדינה דמוקרטית, אבל רק עם ציון שאיפתם לכך שהיא תהפוך למדינת תורה. ומכיון שלכאורה מגילת העצמאות היא מסמך מכונן של המדינה, אני נוטה להניח שיש לו משמעות עקרונית מבחינת ההשגחה. ועל זה אני תוהה האם ומה המשמעות של זה? האם זה יכול להראות שהתפיסה הפשוטה שלנו את התורה, כמבדילה על בסיס גזע, דת ומין, לא מתאימה לימינו? לכאורה לא יכול להיות. אז מה כן? אז אולי בכל זאת, אין לזה משמעות ואנחנו צריכים לנסות להתקדם להבנת מימוש התורה במדינה בלי להתחשב בזה? לא יודע.
      נגיד שאנחנו מגיעים למצב של רוב שמאמין בתורה ובמצוות ורוצה לקבוע שלגויים יהיה מעמד שונה משל יהודים. ובאים הערבים, או המיעוט החילוני, ואומרים שלא ייתכן שאנחנו נשנה עכשיו את המעמד של אזרחים במדינת ישראל, שנשארו במדינה הזו על דעת זו שהיא מדינה דמוקרטית שיוויונית. האם זה משהו שאנחנו צריכים להתחשב בו? לכאורה הם צודקים, ואנחנו חתמנו והסכמנו לזה בהקמת המדינה? האם זה מראה אולי שהשינוי לא יכול לבוא בכפיה, ורק אם נגיע לזה שאלו שלכאורה נפגעים מההבדלה על בסיס גזע, דת ומין, מקבלים ומסכימים להבדלה הזו, רק אז אנחנו יכולים להחיל אותה? לא יודע, אולי זה נותן איזה שהוא כיוון

      מחק
    3. תוספת - אני מרגיש שלכאורה הקב"ה מלמד אותנו פה משהו על היחס בין התורה לתפיסות הערכיות המערביות\הומניות, רק לא ברור לי מה

      מחק
    4. קצת קשה להתייחס לאוסף שאלות כל כך מורכב ומרובה. אם תתמצת - אנסה ב"נ להתייחס.

      מחק
    5. כתבתי ארוך, אבל הכל סביב אותה נקודה - הבעייתיות לכאורה בחתימה על הקמת מדינה המצהירה שהיא מוקמת על עקרונות מנוגדים לתורה ושאלת המשמעות האמונית\השגחתית של זה. הדוגמאות מנסות להבהיר באמצעות השלכות אפשריות.
      אני מבין שזה מורכב ואני לא בהכרח מצפה לתשובה, אבל אם יש לך רעיונות משמעותיים בהקשר, אני אשמח לקרוא

      מחק
    6. כתבתי ארוך, אבל הכל סביב אותה נקודה - הבעייתיות לכאורה בחתימה על הקמת מדינה המצהירה שהיא מוקמת על עקרונות מנוגדים לתורה ושאלת המשמעות האמונית\השגחתית של זה. הדוגמאות מנסות להבהיר באמצעות השלכות אפשריות.
      אני מבין שזה מורכב ואני לא בהכרח מצפה לתשובה, אבל אם יש לך רעיונות משמעותיים בהקשר, אני אשמח לקרוא

      מחק
  2. ואולי כל הכוונה של בן גוריון היתה
    קם בעבר בתקופת יהושוע ומלכות בית דוד ובדור שלנו קם שוב מתוך העפר ואפר של השואה הארורה והגלות הארוכה ?

    עברית לא מוצלחת במיוחד

    השבמחק
    תשובות
    1. אפשרי, בכל מקרה, גם כך זה חלק מן התפיסה האירופאית.

      מחק
  3. למוטי קרפל, שלומות,

    "בארץ-ישראל קם העם היהודי, בה עוצבה דמותו הרוחנית, הדתית והמדינית, בה חי חיי קוממיות ממלכתית, בה יצר נכסי תרבות לאומיים וכלל-אנושיים והוריש לעולם כולו את ספר הספרים הנצחי."
    כאשר קוראים את כל הפסקה במלואה, אין בה כל סתירה עם המציאות. המילה קם מובנה פעולה מתמשכת. אם הוא היה כותב הוקם, הייתה לזה משמעות אחרת. בן גוריון דבר אמת. אולי לא כל האמת אך על זה נסלח לו.
    לדעתי, אסור לצטט שברי משפטים.
    כל טוב,

    השבמחק
  4. העם היהודי הקים את מדינת ישראל או היהודים שהיו בארץ ישראל הקימו את מדינת ישראל? אני חושב שיש כאן מקרה סינגולרי בהיסטוריה של שתי אמהות שונות לאותו תינוק. שמעתי על אם שילדה תאומים, ושמעתי על תאומים שיצאו מחוברים. שמעתי אפילו על שתי אמהות שרבו בפני שלמה המלך של מי התינוק, אבל על שתי אמהות שילדו ביחד ילד עוד לא שמעתי.

    השבמחק
  5. הארץ ארץ ישראל אבל מדוע מדינת ישראל? הרי שמה האחרון והמקורי היה יהודה ובעקבותיו כולנו בעולם "יהודים".
    אולי חשוב יותר לתקן עיוות זה?

    השבמחק
    תשובות
    1. מדרגת ישראל יותר גבוהה ועצמית מאשר יהודה. כמו ההבדל שבין ישראל ויעקב. "ישראל קדמו לתורה".

      מחק
  6. שלום מוטי.
    בדרך כלל אני מסכים מאוד עם דבריך וגם כאן עם עיקרם.
    אך ציער אותי שאתה כותב על אנדרסון כשדבריך מעידים כי לא קראת את ספרו ונטית לפרשנות שלא הבינה אותו כלל.
    קהילות מדומיינות אין פירושו קהילות פחות אמיתיות אלא קהילות שאינן בנויות על היכרות אישית בין כל חברי הקהילה.
    המודל הטוב ביותר לקהילה כה חזקה ועצמתיתי היא העם היהודי ואנדרסון מציין זאת בספרו.
    פלא עליך שלא קראת את ספרו בהנאה ועוד הבאת אותו כראיה...

    תודה על רישא דבריך המחכימים.

    משה

    השבמחק
    תשובות
    1. משה. תודה. אני לוקח לעצמי את ההערה שלך. אחשוב עליה. למרות שיש מה לענות ולהסביר, אבל זה מיותר.

      מחק