חיכינו לך אלפיים שנה

ביקורו של סגן נשיא ארה"ב מייק פנס השבוע בירושלים הוא אירוע מסדר גודל תנ"כי, ממש כמו הצהרת כורש, הצהרת בלפור והצהרת טראמפ.

בס"ד

ז' בשבט, תשע"ח

ביקורו של סגן נשיא ארה"ב מייק פנס השבוע בירושלים איננו רק אירוע בעל חשיבות מדינית עצומה; הוא כזה גם מבחינה תיאולוגית. כי מייק פנס איננו סתם סגן הנשיא; הוא מייצגם המובהק של עשרות מיליוני נוצרים אדוקים, אזרחיה של המעצמה המערבית-נוצרית הגדולה בעולם. והוא עומד לדבר ולנאום כאן, גם, ואולי בעיקר, בשמם.

האירוע הזה הוא אירוע מסדר גודל תנ"כי, ממש כמו הצהרת כורש, הצהרת בלפור והצהרת טראמפ.

על מנת להבין את מלוא משמעותו של הביקור ראוי להביא את מדרשם של חז"ל: "למה נקרא שמה חזיר – שמחזרת עטרה לבעליה".

המושג "חזיר" הפך במסורת היהודית במשך הדורות לקללה וכנוי גנאי, אבל חז"ל מתכוונים כאן למהות הרוחנית של החיה הזו, שבאה לידי ביטוי פיזיולוגי בסימני הטהרה והטומאה שיש בה. לא כאן המקום לפרט, וכבר עסקתי בנושא לאחרונה, אבל חז"ל מייחסים מהות רוחנית זו לנצרות.

והנה, טוענים חז"ל, עתידה הנצרות – זו שהתיימרה במשך אלפיים שנה לרשת את ישראל, את תורתו, את ייעודו, את ארצו ואת בירתו – "להחזיר עטרה לבעליה".

חז"ל מזהים בשקר הרוחני הזה שמאפיין את הנצרות, שהוא עתיד להתמוטט, לפשוט את הרגל, להודות שהעטרה שהוא התיימר לשאת איננה שלו – ולהחזיר אותה לבעליה.

והנה, מייק פנס, אוהב ישראל מובהק, ונוצרי מובהק, מגיע השבוע לירושלים – גם כנוצרי – על מנת "להחזיר עטרה לבעליה". מומלץ להקשיב לנאומיו ולדבריו גם, ואולי בעיקר, מן הזווית הזו.

אנחנו חיים בסרט. בשטף אירועים מטה-היסטוריים שכל הדורות של אבותינו יכלו רק לחלום עליהם.

ברוך בואך לישראל, מייק פנס. חכינו לך אלפיים שנה.