הקואליציה זקוקה לימינה

למרות שאלקטורלית יש לנתניהו מספיק אצבעות לשם הקמת הממשלה הבאה, לצורך החלת הריבונות הוא עדיין זקוק למסה פוליטית קריטית בתוך הקואליציה עצמה מול חלקי השמאל שבה, שלא כול מרכיביה מתלהבים מהעניין.

בס"ד

ל' בניסן, תש"פ

(פורסם הבוקר ב"מקור ראשון")

את חוסר האמון העמוק של רבים בחוגי הציונות הדתית כלפי בנימין נתניהו הוא הרוויח ביושר. אלה לא רק ההבטחות החוזרות ונשנות להחלת הריבונות שהוא הקפיד לפזר לפני כל מערכת בחירות ולשכוח מיד אחריהן, אלא גם הנוהל הרגיל שלו לשתות את הקולות של הציונות הדתית לפני הבחירות, להשתמש בה אחרי הבחירות לשם הקמת קואליציה, ואז לזרוק אותה בצדי הדרכים. אני עצמי כתבתי לא פעם, כולל בשנה האחרונה, על כך שלפני שימינה ממליצה עליו בפני הנשיא, כדאי לוודא שהוא לא ישתמש בהמלצה הזו נגדה.

למרות זאת, הפעם נראה המצב שונה, והוא מחייב חשיבה חדשה ויכולת להשתחרר מהעמדות הרגילות. אל לנו ליפול בשבי הסיסמאות שלנו. למי שלא השתכנע מתוך ההקשר הכללי של תוכנית טראמפ בכך שהפעם נתניהו באמת מתכוון להחיל ריבונות, באו המגעים הקואליציוניים עם כחול לבן והוכיחו זאת, ולמי שגם הם לא הספיקו, בא ההסכם הקואליציוני שנחתם איתה השבוע ולא השאיר מקום להרבה ספקות. החלת הריבונות מופיעה בהסכם הזה במלוא תפארתה והדרה, כולל תאריך יעד ברור וקרוב, ובנוסח שאיננו מותיר חשד שהדברים מופיעים שם רק כדי לצאת ידי חובה.  

בהנחה שמעבר למאבק בנגיף יעודה של הממשלה הבאה מבחינת נתניהו הוא החלת הריבונות, הרי שנראה שהפעם הוא לא מתכוון לזרוק את ימינה מתחת לגלגלים. זה לא עניין של סנטימנטים; הוא באמת זקוק לה לשם הגשמת המהלך ההיסטורי הזה. למרות שאלקטוראלית יש לנתניהו מספיק אצבעות לשם הקמת הממשלה הבאה, לצורך החלת הריבונות הוא עדיין זקוק למסה פוליטית קריטית בתוך הקואליציה עצמה מול חלקי השמאל שבה, שלא כול מרכיביה מתלהבים מהעניין.

שנית, ממש כפי שלצורך המאבק בנגיף יש צורך בהתגייסות לאומית רחבה ככול האפשר, כך גם בנושא החלת הריבונות. למרות שצפויה תמיכה בינלאומית וערבית מסוימת, ובעיקר אמריקאית, עדיין תהיה התנגדות עיקשת למהלך לפחות מצד חלק מהאיחוד האירופי, שלא לדבר על הרשות הפלסטינית. כך שהכתף האידאולוגית והפוליטית הנחושה והאיתנה שימינה מסוגלת לתרום למהלך חיונית מאוד לנתניהו.   

בנוסף לשיקולים האלה, יש לימינה סיבות משלה לתמוך במהלך מתוך הקואליציה. ראשית, חשוב שהיד האידאולוגית של ימינה תהיה על ההגה, תשפיע על פרטי התוכנית ועל יישומה, ובעיקר תוודא שהיא לא תוביל בשום מקרה להקמתה של מדינה פלסטינית. שנית, גוש מפלגות הימין שהלך והתגבש במהלך השנה האחרונה, שבזכותו התפרק השמאל, הוא נכס פוליטי ואידאולוגי חשוב מאין כמוהו בטווח של העשורים הבאים וצריך לטפח אותו, לתחזק אותו ולשמור עליו מכול משמר. הוא יהיה חיוני גם אחרי עידן נתניהו. הליכה של ימינה לאופוזיציה בשלב זה, עלולה לפגוע באחדות וביציבות הגוש הזה, שהוא חיוני להמשך הגשמת החזון האמוני של הציונות הדתית.

ראשי ימינה, שכבר הוכיחו שהם מהשורה הראשונה של הפוליטיקה הישראלית ומהמוכשרים והאידיאליסטים שבה, התרגלו בשנים האחרונות לזכות מן ההפקר. למרות כוחם הפוליטי הדל יחסית, הם הצליחו לזכות בתפקידים בכירים בממשלה. אבל לא לעולם חוסן, ולא תמיד הסיטואציה הפוליטית מאפשר פינוקים שכאלה. הפעם הם יצטרכו להסתפק בפחות תיקים ופחות בכירים, ולא בגלל שנתניהו כבר לא סופר אותם. היה ברור מראש שממשלה מהסוג שמוקמת עתה, שראשי ימינה פעלו בצדק להקמתה לשם יציאה מהמשבר הפוליטי העמוק של השנה האחרונה, תחייב את ימינה לשלם במטבע הפוליטית הזו. תהיה זו טעות להיעלב מכך, או להרגיש ששוב נתניהו זרק את ימינה לצדי הדרכים. הפעם לא זה המקרה.

ראוי שלא לשכוח שלראשי ימינה יש אחריות לא קטנה לכך שכוחה הפוליטי של הציונות הדתית דל כל כך, ולכך שהיא צפויה לקבל פחות עמדות השפעה בממשלה הקרובה. מה שאירע בשנה האחרונה בפוליטיקה הציונית דתית, מחייב קודם כל אותם ואחרי כן את כולנו, כולל הציבור הדתי כולו, לחשבון נפש עמוק, לפני שאנו באים בטענות על קיפוח פוליטי מצד אחרים. קצרנו מה שזרענו.    

בין אם תצטרף ימינה לקואליציה ובין אם תלך לאופוזיציה, כדאי מאוד שראשיה יקדישו את החודשים הקרובים לתהליך שיקום עמוק ויסודי של הייצוג הפוליטי של הציונות הדתית ושל אמון הציבור בהם. השנה האחרונה על מערכות הבחירות התכופות שלה לא אפשרה להקדיש זמן ותשומת לב לתהליך השיקום הזה, אבל עכשיו אי אפשר עוד לדחותו. מתווה התהליך ברור וכבר צוין על ידי רבים וטובים: חיסול כל המפלגות הפרטיות ויצירת מסגרת פוליטית אחת ויחידה; גיבוש עקרונות אידאולוגיים קצרים ותמציתיים שיספקו הן תוכן והן גבולות גזרה ומסגרת ראויים; עריכת מפקד רחב פתוח שקוף והוגן ולאחריו פריימריז לראשות המפלגה. עד שהשיקום הזה לא יתבצע, אל לנו לבוא בטענות לאף אחד על קיפוח פוליטי.