הארץ משנה את התודעה

כשנחיל ריבונות, המציאות החדשה הזו תשנה את החברה הישראלית מיסודה. כשהארץ משתנה, תודעת העם היושב עליה משתנה. כן, גם תודעת אלה היושבים היום בעמדות בכירות במערכת המשפט.

בס"ד

כ"ו בניסן, תש"פ

(פורסם ב"מקור ראשון" בערב שבת)

מעבר לענייניו המשפטיים של נתניהו, שאינם "אישיים" כלל, חשף המשא והמתן להרכבת הקואליציה שני נושאים מרכזיים שהועמדו במחלוקת זה מול זה. משרד המשפטים הוא בבת עינה של חוסן לישראל, בעוד מבחינת הליכוד זו החלת הריבונות. בסופו של דבר הפערים נסגרו. בין אנשיו של בני גנץ יש מי שהריבונות חשובה להם לא פחות מלליכוד, כך שהפשרה שלו בנושא הזה לא הייתה קשה מידי. מאידך גיסא, ברור לימין שנכונותו של גנץ לפרק את כחול לבן ולאפשר הקמת ממשלה בראשותו של נתניהו תחייב תשלום כבד, והוא שולם בנושא המשפטי.

זעקות המחאה של אנשי הימין בכלל, ואנשי ימינה ואיילת שקד בפרט, על הפקרת הנושא המשפטי היו במקומן. אכן, לאחר פועלה המבורך של שקד במשרד המשפטים, צפויה עכשיו נסיגה לאחור ביחס למגמה החיובית שהיא הובילה. עם זה, חשוב לראות שמשקלם של הנושאים איננו שווה. החלת הריבונות משמעותית הרבה יותר מהמשך שיקום מערכת המשפט. לא רק שהחלת הריבונות היא הכרעה בקנה מידה היסטורי לעומת הנסיגה בתחום המשפטי שהיא זמנית, אלא שבמובן חשוב ומהותי החלת הריבונות תשנה בדרך ממילא גם את רוחה של מערכת המשפט בכלל ושל בג"ץ בפרט, גם אם בהדרגה.   

לראשוני הציונות היה ברור ערכה של ארץ ישראל. הם הבינו שהארץ משנה את האדם ושיש קשר מוחלט בין האדם והאדמה. הם הניחו שכשיחזור עם ישראל לארץ ישראל הוא ישתנה תודעתית ומנטלית ויתחיל לחזור לעצמו, כפי שאכן קורה קמעא קמעא.  למעלה משנות דור של שטיפת מוח פוסט מודרנית ופוסט ציונות, גרמו לנו לשכוח את משמעותן של ארץ ואדמה. עשורים שלמים בהם הוצגו המתנחלים בתקשורת כעובדי אלילים, מקדשי אדמה וכמי שהפכו אותה לעיקר היהדות והדת וכדומה, גרמה גם לנו, אנשי הימין, לשכוח מה משמעותן של ארץ ואדמה. תעמולת ההבל והשקר הזו של נביאי השקר הפוסט מודרניים של השמאל הישראלי, השפיעה גם עלינו, ולכן איננו מבינים כראוי את ערכה של החלת הריבונות.

האדמה היא הבסיס למציאות. כל המציאות מבוססת על הארץ. האדמה היא יסוד המציאות במובן הכי פשוט בסיסי וראשוני, והכי חומרי של המושג. הארץ היא המסגרת של המציאות, וכל שאר מרכיבי המציאות הם בבחינת פרטים ש"יושבים" עליה ותלויים בה. כשהארץ רועדת – כול המציאות, כל מערכות החיים, כל בני האדם – רועדים. שינוי בארץ פועל ישירות על האדם, על התודעה, על מערכות החיים והחברה, על הפוליטיקה וכדומה. הוא משנה סדרי עולם.

לא לשווא קיוו ראשוני הציונות שעם החזרה לארץ ישראל ישתנה גם האדם הישראלי, יחזור לעצמו, ויפתח תודעת חיים ישראלית ועצמאית זקופת קומה, במקום תודעה הגלות. הארץ פועלת בדרך ממילא על האדם, על החברה ועל התודעה. ראו איזה שינוי עברה החברה הישראלית בעקבות שחרור הארץ במלחמת ששת הימים. זו הייתה קפיצת מדרגה ששינתה את המציאות הישראלית מיסודה. פאזה חדשה לגמרי. תודעת החיים ומערכות החיים השתנו מיסודן. אפילו המושגים הפוליטיים עברו מהפך. עד שחרור הארץ המושגים "ימין ושמאל" בפוליטיקה הישראלית ייצגו עמדות חברתיות-כלכליות; מאז הם מייצגים עמדות מדיניות.

בספר "חסד לאברהם", שמצוטט לא פעם בין תלמידי הרב קוק, כתוב שכאשר יהודי עולה לארץ ישראל, כשהוא קם בבוקר הראשון הוא מקבל נשמה חדשה. כלומר, כל הווית החיים שלו, כל האיכות האנושית שלו, משתנה מיסודה בגלל המפגש עם ארץ ישראל, עם האדמה.

כשנחיל ריבונות – וכל החלה שהיא, אפילו חלקית, תוביל בדינמיקה הכרחית להחלת הריבונות על כל יהודה והשומרון בהמשך – המציאות החדשה הזו תשנה את החברה הישראלית מיסודה. כשהארץ משתנה, תודעת העם היושב עליה משתנה. כן, גם תודעת אלה היושבים היום בעמדות בכירות במערכת המשפט.

ההכרעה ההיסטורית של החלת הריבונות, שהיא סגירת מעגל של חמישים שנה מאז מלחמת ששת הימים, היא הכרעה בעד זהות לאומית ויהודית למדינה וכנגד מדינת כל אזרחיה. הכרעה כזו תביא בסופו של דבר את מרבית הכוחות בחברה הישראלית לעכל ולהפנים אותה, לצמצם רווחים, והיא תשנה אותם בהדרגה ללא היכר. ההכרעה הזו שמשמעותה היא שהחברה הישראלית בחרה באתוס היהודי, תגרום בהדרגה לכל שאר המערכות, כולל מערכת המשפט, לשנות את רוחן ואת האוריינטציה שלהן.

החשש שהבג"ץ לא יאשר את החלת הריבונות, איננו רק מוגזם מסיבות משפטיות, אלא גם מסיבות מהותיות. בסופו של דבר גם בית המשפט יושב בתוך עמו. כשהמחלוקות בחברה הישראלית חוצות אותה בדיוק באמצע, ההטיה המובהקת של הבג"ץ לשמאל גורמת לו לבחור צד. כשממשלה שמייצגת כמעט שני שלישים מהציבור הישראלי וקרוב לשלושה רבעים מהרוב היהודי תחליט על החלת הריבונות, גם הבג"ץ יאלץ להרכין ראש מפני הכרעת העם ולקבל אותה.