יום שישי, 28 ביוני 2019

בנק מטרות היסטוריות


כמובן שאף אחד איננו רוצה במלחמה, אבל השאלה הגדולה איננה האם אנו רוצים במלחמה, אלא מה אנו רוצים במלחמה כזו, במידה והיא אכן תפרוץ.


בס"ד
כ"ה בסיוון, תשע"ט
(פורסם הבוקר ב"מקור ראשון")


המתיחות במפרץ הפרסי הולכת ומחריפה, ורוחות המלחמה מתחילות לנשב. איראן כבר נקטה בפעולות צבאיות, אמנם בלי לקחת אחריות, וגם ארה"ב הייתה קרובה מאוד לכך. גם אצלנו ניכרים סימנים למתח הגואה: הקבינט המדיני כונס בשבוע שעבר פעמיים, לראשונה מזה שבועות רבים. צה"ל ערך תרגיל גדול בצפון, מן הסתם כהכנה לעימות אפשרי עם החיזבאללה, ומעל לכול, היועצים לביטחון לאומי של ארה"ב רוסיה וישראל, נפגשו השבוע כאן בישראל, לפגישה שאומרת דרשני, ולא רק מבחינת מיקומה.

כרגע העניינים עדיין בשליטה ומן הסתם לשני הצדדים אין אינטרס לצאת למלחמה, אבל כל גפרור קטן מסוגל להצית את התבערה. לא תמיד מלחמות הן יזומות. הרבה פעמים הן פורצות מאליהן. מלחמת העולם הראשונה היא דוגמה מובהקת לכך. גם מלחמת ששת הימים פרצה למרות שאף אחד מהצדדים לא התכוון לה באמת. ברור שישראל היא "הבטן הרכה" של ארה"ב, ואם תפרוץ מלחמה בין ארה"ב לאירן, היא תגיע גם אלינו, כך שבכול רגע אנחנו עלולים למצוא את עצמנו במלחמה. בין אם איראן תפעל ישירות מולנו, ובין אם יהיה זה באמצעות החיזבאללה מלבנון והחמאס מעזה, לא יתאפשר לישראל להישאר כצופה מן הצד במתרחש.

אם אכן תפרוץ מלחמה כזו, היא לא תהיה מלחמה מהסוג שהכרנו בעשורים האחרונים, כמו המבצעים בעזה או אפילו מלחמת לבנון השנייה. זו הולכת להיות מלחמה טוטאלית. אלפי טילים ביום צפויים לנחות על גוש דן. כמובן שאף אחד איננו רוצה במלחמה, אבל השאלה הגדולה איננה האם אנו רוצים במלחמה, אלא מה אנו רוצים במלחמה כזו, במידה והיא אכן תפרוץ.

האם אנחנו מוכנים למלחמה האמורה? לא בטוח. כלומר, וודאי שצה"ל עשה את כל ההכנות ההגנתיות הדרושות. וודאי שמערכת "חץ" ושאר מערכות הטילים נגד טילים, ערוכות לרגע האמת, ושצה"ל מוכן להיכנס לשטח ולשתק את מקורות האש. אבל כל אלה הן רק היערכויות הגנתיות לצמצומן ככל האפשר של הפגיעות. סביר שלצה"ל יש גם בנק מטרות טקטיות ומטרות אסטרטגיות, כמו חיסול התשתית האיראנית בסוריה. אבל השאלה הגדולה היא האם כול מטרתנו היא רק לצאת בשן ועין מן המלחמה הזו, אם תפרוץ, או שאנחנו מבינים שמלחמה כזו תהיה הזדמנות בלתי חוזרת, ומוצדקת מאין כמוה, לשינוי גאופוליטי יסודי של מצבנו.

כלומר, האם אנחנו יודעים מה אנחנו רוצים במלחמה כזו במידה ותפרוץ? האם יש לנו בנק מטרות היסטוריות? האם נסתפק בכך שנשתק את מקורות האש, נלקק את פצעינו ושוב נצא ממלחמה ללא שום הישג, או שנעז לראות בה הזדמנות לפתור אחת ולתמיד כמה מהבעיות ההיסטוריות השורשיות אתן אנחנו תקועים כבר עשרות שנים?

יש לזכור שכמה גורמים חשובים ישתנו לחלוטין אם תפרוץ מלחמה כזו. ראשית, תשתנה דעת הקהל בישראל. כשיעופו אלפי טילים ביום על כל הארץ, ובמיוחד על גוש דן, ייקח לציבור הישראלי בדיוק יום-יומיים בכדי להיזכר באיזו שכונה אנחנו חיים, איך צריך לנהוג עם בריוניה. דעת הקהל תיישר קו עם העמדות של סמוטריץ, אם לא ימינה ממנו. הציבור יהיה נכון לא רק לתמוך בהכרעות היסטוריות מתבקשות, אלא אפילו להתגייס אליהן, ואפילו כמעט כאיש אחד. מלחמה מהסוג המדובר פוקחת עיניים ויוצרת אחדות, ודברים שהיום לא יעלו על הדעת יהיו מובנים מאליהן ברגע האמת.

שנית, כשכול העולם יהיה עסוק במלחמה הגדולה שבין איראן לבין ארצות הברית ומדינות המפרץ, הוא לא יתפנה להקפיד עלינו כקוצו של יוד כפי שעולל לנו עם דו"ח גולדסטון למשל. התקשורת הבינלאומית תתמקד בתמונה הגדולה ולא במתרחש כאן, והיא לא תציק לנו ותנסה לתקוע מקלות בגלגלים. גם היועצים המשפטיים למיניהם יזכרו לפתע שהם אינם מן האו"ם. לא שיש צורך "להשתולל" ולפעול בניגוד לכללי המוסר הישראלי, אבל בכל זאת יש צורך להילחם בלי ידיים קשורות. שלישית, ארה"ב תתמוך בכל פעולה שלנו ותגבה אותה. מלחמה כזו תהיה הזדמנות בלתי חוזרת לקחת את גורלנו בידינו.

חיסול שליטת אש"ף ביהודה והשומרון, נטרול צבאי של כל נושאי הנשק באזור, מחיקה סופית של כל השאריות שעוד נותרו מהסכמי אוסלו והחלת הריבונות הישראלית על כל שטחי יהודה והשומרון, זו בהחלט המטרה הראשונה שצריכה להופיע בבנק המטרות ההיסטוריות המדובר. בחסות המלחמה נצטרך לעשות זאת ולהכריע אחת ולתמיד את תביעת הלאומיות הפלסטינית השקרית שממררת את חיינו, יוצרת בתוכנו מחלוקות עמוקות ומשתקת אותנו כבר למעלה מחמישים שנה. כך גם באשר לחיסול שלטון החמאס בעזה, והפעלת תכנית הגירה המונית בגיבוי ומימון בינלאומי לחלק גדול מתושביה, משימה שהיא כמעט בלתי אפשרית בימים רגילים. וישנן עוד מטרות, כמובן.

אף אחד לא רוצה מלחמה, אבל אם כבר נגזרה עלינו אחת כזו, ראוי שנדע מה בדיוק אנחנו רוצים בה.

(פורסם הבוקר ב"מקור ראשון")


3 תגובות:

  1. מכובדי מוטי קרפל, נבואות הזעם שלך על אלפי טילים ביום אינן בהכרח חייבות להתממש. אני בספק אם החיזבאללה יהין לעשות בהם שימוש כאשר הוא יודע שהרבה כפרים שיעים ושכונות שיעיות ימחקו מעל פני האדמה שנייה אחרי שהטיל הראשון יצא ממשגרו באחד מהכפרים בלבנון. גם לחיזבאללה יש בטן רכה, בעיקר כאשר גם ארצות הברית מעורבת במלחמה והנשיא הוא דונלד גי' טראמפ ולא אובמה. באשר לשאר הנחיותיך, אני מסכים ללא עוררין.

    השבמחק
  2. פנטזיות מהבונקר של היטלר. הפלסטינים - אלה שהם אזרחים ואלה שלא - לא הולכים לשום מקום. מטורפים וקיצוניים ימשיכו לחלום על טרנספר ועל רצח עם, המציאות רחוקה משם

    השבמחק
  3. תמשיך לחלום. הפלסטינים פה כדי להישאר, הפיתרון הסביר היחיד הוא היפרדות חד צדדית ומתן אוטונומיה מפורזת.

    השבמחק