רק עם איילת שקד אפשר לנצח

שקד מסוגלת "לשווק" את הציונות הדתית טוב יותר מכל ציוני דתי, בלי כל הסיבוכים הנפשיים של "מגזרי או לא מגזרי".

בס"ד

י"ח בסיוון, תשע"ט

(פורסם הבוקר ב"מקור ראשון")

הנה דוגמה טובה לפייק ניוז: בערוץ כאן 11 דווח בשבוע שעבר ש"איילת שקד מבקשת לעמוד בראש איחוד מפלגות הימין". "אני מביאה הכי הרבה מנדטים", אמרה לפי דיווח שהסתמך על גורמים בבית היהודי. סביר אמנם שבמסגרת השיחות עמם היא אמרה בין לבין משהו שמשתמע כך, והם כמובן מיהרו להוציאו מהקשרו ולהדליפו לתקשורת מסיבות ידועות, אבל תביעה מפורשת כזו, ואפילו רק בחוגים סגורים, לא סביר שנשמעה ממנה. 

ההתנהלות הפוליטית של שקד מתאפיינת בכך שהיא לא רצה קדימה בכוח או דוחפת את עצמה בכל מקום אפשרי. היא לא מחפשת כל הזמן פרצות בשביל לנצל הזדמנויות להתקדם. היא נותנת לדברים להתרחש, לקרות מאליהם. היא מניחה לחיים עצמם לשאת אותה. היא ערה לאפשרויות אבל לא מתעקשת לממש אותן בכול מחיר. אפילו את משרת שר המשפטים היא לא דרשה או תבעה לעצמה; בנט סידר לה את הג'וב.

שקד היא בבחינת מים שקטים חודרים עמוק. זו גם הסיבה לפופולאריות הרבה שלה. בניגוד לפוליטיקאים רבים אחרים, שלא פעם קופצים בראש, ההמתנה הפסיבית שלה לדברים, ההזדמנות שהיא נותנת להם לקרות מעצמם, קונה את לב הציבור. "בטחון" קוראים לכך בשפה הדתית. סוג של מנהיגות נשית, תאמרנה הפמניסטיות. לכן לא סביר שהיא "תובעת" או "דורשת" את ראשות איחוד מפלגות הימין. היא לא מתנהלת כך.

האמת היא שגם לא ראוי שתדרוש זאת. כלומר, ראוי שהיא תעמוד בראש האיחוד ההולך ומסתמן של כל הכיפות הסרוגות, אבל לא ראוי שהיא תתבע או תדרוש זאת. אף שאת הפרישה שלה ושל בנט מהבית היהודי לא היא יזמה, והיא לא הייתה שלמה עמה מעולם, גם לה יש אחריות לדבר, ולכן לא ראוי שהיא תתבע עכשיו לעמוד בראש, למרות שמהרבה סיבות כך ראוי שיהיה.  

אם הייתה שואלת לדעתי, הייתי ממליץ לשקד להמשיך להתנהל בדרכה הייחודית. לתת למה שצריך לקרות – לקרות מאליו. בעברית "משבר" פרושו "לידה". נכון לתת למשבר למצות את עצמו ולהבשיל. אין צורך במזרזים מלאכותיים. עדיפה לידה טבעית, מה עוד שאנחנו כבר בסוף התשיעי. שקד בהחלט יכולה להמתין בסבלנות, ולא להצטרף לאף אחד מרסיסי הימין הנוכחיים אלא לתת להם קודם כל ליצור ביניהם את החבירה ההכרחית. הרעיון שהיא תעמוד בראש הבלוק הטכני הזה הוא כל כך מתבקש, שהיא יכולה בהחלט להתאזר בסבלנות ובבטחון ולחכות שיקראו לה. והם יקראו לה. ראשי הרשימות יצטרכו אותה, בין היתר בכדי להכריע ביניהם. הציבור יתבע זאת. ואפילו הרבנים יבינו שזה הדבר הנכון והראוי להיעשות.

גם הקושי של הצבת אישיות לא דתית בראש הרשימה לא יהווה בעיה. בבלוק הטכני הזה אמנם תהיה מפלגה דתית אחת, ואפילו תנועה תורנית אחת, אבל לכל אחת ראש משלה, ותהיינה גם רשימות אחרות, מסורתיות יותר, כך שאף אחד לא יצטרך "להכיל" אישיות לא דתית בראש רשימה דתית.

הסיבה לכך ששקד ראויה לעמוד בראש הבלוק הטכני איננה רק העובדה שכול הסקרים במגזר מעידים שזהו רצון הציבור, או העובדה שהיא כשלעצמה יכולה להביא הכי הרבה מנדטים. הדבר היותר משמעותי הוא שאיילת שקד מסוגלת "לשווק" את הציונות הדתית לציבור הרחב טוב יותר מכול ציוני דתי. את הסוד הזה יודע רק מי שהגיע לציונות הדתית מבחוץ, כמוני וכמוה, ונמשך אליה משום שראה בה את ההמשך הטבעי של האידאליזם הציוני עליו הוא התחנך ואותו הוא ראה שוקע ואובד בציונות החילונית. מהמקום הזה ניתן לדברר את הציונות הדתית ולהסביר אותה לציבור הרחב בצורה הכי כנה אותנטית ואפקטיבית, ובלי כל הסיבוכים הנפשיים של "מגזרי-לא-מגזרי" וכול שאר הירקות המוכרים.

כשלעצמה, שקד לא "שווה" ארבעה מנדטים, אפילו עם נפתלי בנט ביחד. אבל כשהיא תופיע כשברקע שלה נמצאת הציונות הדתית, כשהיא מייצגת אותה, באה בשמה ופועלת מכוחה, זהו כבר סיפור אחר לגמרי. אדם איננו נמדד רק כשלעצמו. הוא נמדד בעיקר מתוך ועל בסיס הרקע והסביבה שלו. הציונות הדתית היא מותג בציבור הישראלי. לגבי חלקים רבים ממנו היא מסמלת אידאליזם, קישור בריא לתורה ולמסורת, מסירות נפש לעם ולמדינה, אחריות לאומית, אכפתיות, וכדומה. אבל כל יצרן יודע: לא מספיק שיש לך מוצר טוב, אתה צריך גם פרזנטור מתאים.

כמייצגת הציונות הדתית כלפי החברה הישראלית הכללית, איילת שקד תהייה "שווה" הרבה יותר. סך כול פוטנציאל המנדטים של הבלוק הטכני הזה לא יהיה רק חיבור כל המנדטים שקיבלו מרכיביו בבחירות האחרונות. פוליטיקה איננה מתמטיקה. הרוח הגדולה שתעלה מן החיבור הזה, המומנטום הפוליטי שהוא יצור, הבשורה הגדולה של שובו של אידאליזם ישראלי חי תוסס ואותנטי, הצבת עמדה יהודית כאלטרנטיבה לשמאל ולליכוד כאחד, וכול זה כשבראשו וכמיצגו מופיעה אישיות שקולה, פרגמטית, אהודה, מאוזנת, ולא "דוסית" – כל אלה יחד עשויים להיות שווים הרבה יותר מאשר עשר או שניים-עשר המנדטים שמתמטית איחוד כזה נראה שווה היום.

(פורסם הבוקר ב"מקור ראשון")