החיזבאללה מבין רק ערבית

ישנו רק דבר אחד שמהווה הרתעה מול הערבים ושאת מחירו הם באמת יכאבו: אובדן אדמה

בס"ד

א' בטבת, תשע"ט

(פורסם הבוקר באתר ערוץ 7)

בדחילו ורחימו, בזהירות מרבית, ממש על בהונות הרגליים, ניגשה ממשלת ישראל למבצע חיסול המנהרות בגבול הצפון. הרקע להתנהלות הזו הוא הפוטנציאל הנפיץ של המבצע והחשש הגדול שמא יקום נסראללה מרבצו, ויכסה את שמיה התכולים של מדינת ישראל בעננה של מאה ושלושים אלף רקטות.

על מנת ליצור מול החיזבאללה הרתעה ולגרום לו לחשוב פעמיים לפני שהוא מחליט להגיב, מאיימת עליו ממשלת ישראל בהרס התשתיות של לבנון. "חיזבאללה יביא לחורבנה של לבנון", אמר בשבוע שעבר נשיא המדינה ראובן ריבלין. "נחזיר את לבנון לעידן האבן", אמר הבוקר השר יואב גלנט.

איום על חיזבאללה ועל איראן פטרוניתו בהרס לבנון דומה לאיום על מחבל מתאבד שהוא ידון למוות אם יעז להתפוצץ. וכי לאיראן ולחיזבאללה אכפת בכלל אם תיהרס לבנון, או אפילו אם יהרגו אלפים רבים מאזרחיה. הרי זה עתה הם סיימו פרויקט דומה בסוריה, אותה הם הרסו עד היסוד והשתתפו באופן פעיל בהרג מאות אלפים מאזרחיה. האיומים הללו שמשגרת ממשלת ישראל לחיזבאללה אינם אפקטיביים והם אינם יכולים להרתיע אותו. אם את סוריה הם הקריבו, השד יודע למען מה, לא תהיה להם שום בעיה להקריב את לבנון על מזבח מלחמת קודש בישראל. קטן עליהם.

הבעיה העיקרית באסטרטגיה שלנו מול הערבים היא שאנחנו מדברים אליהם בעברית ולא בערבית. כי הרס תשתיות, ובמיוחד אובדן חיי אדם, מהווים עבורנו מחיר כבד; לא כך עבורם. ניתן ליצור הרתעה מול הערבים אבל בתנאי שנדבר איתם בערבית. גם לערבים ישנו דבר יקר ערך בעיניהם, שאובדנו מהווה עבורם הרתעה, ועל הפסדו הם באמת יכאבו. ישנו דבר שמבחינתם הוא מחיר אמתי. לדבר הזה קוראים אדמה.

אדמה. זה כל הסיפור. זה המפתח. אדמה. לנו חיי אדם קדושים – לערבים, באשר הם, קדושה האדמה. זו עוצמתם, וזו גם חולשתם. הם מוכנים להקריב מיליון בני אדם למען גרגר אדמה, והם גם יחשבו פעמיים לפני שיתקפו אם ידעו בוודאות שההפסד הצפוי שלהם בשדה הקרב יעלה להם הפעם באדמה.

משמעות הדבר היא שאם אנחנו רוצים ליצור מולם הרתעה, לגבות מהם מחיר כואב, ובעיקר אם אנחנו לא רוצים להיכנס לסיבוב קרבות נוסף – והפעם טראומתי, כואב מאוד והרסני לגבינו – רק על מנת לחזור בסופו למקום ממנו הוא התחיל, המחיר חייב להיות נקוב באדמה, בדונמים, בקמ"ר. לא בתשתיות ולא בחיי אדם.

תהיה זו טעות מבחינתנו אם התקפה של חיזבאללה בצפון תסתיים בהחזרת המצב לקדמותו, כפי שהיה במלחמת לבנון השנייה. אסור לנו לסיים את העניין שוב בתיקו חמצמץ הנתון לפרשנויות. עלינו לשנות את הכללים מיסודם. מתקפה של חיזבאללה חייבת להסתיים בכיבוש אותם שטחים בדרום ללבנון שהיוו לה בסיס, שטחים שממילא נאלץ להיכנס עליהם ולטהרם, ושממילא יתרוקנו מתושביהם תוך כדי המלחמה. ההמשך חייב להיות החלת הריבונות שלנו על השטח שייכבש והודעה לעולם כולו שאלו מעתה כללי המשחק: כל תוקפנות ערבית תעלה לתוקפן בשטח. באדמה. כי רק זה יהיה מחיר כואב עבור העולם הערבי ולכן רק זה יכול להוות הרתעה כלפיו.  

ועל כך צריך להודיע מראש. לעולם כולו. שכולם ידעו ויפנימו מה הם הכללים החדשים. אם העולם לא מרוצה מההסדר החדש, הוא מוזמן להפעיל על החיזבאללה את כל הלחצים האפשריים על מנת למנוע ממנו תוקפנות. זה הזמן. לפני התוקפנות ולא אחריה; ועל התוקפן הערבי ולא עלינו.

אם הרעיון הזה נראה למישהו קיצוני מידי, או הזוי, או שהוא חושב שהעולם לא ייתן לנו, כדי שייזכר שזה בדיוק מה שעשינו בעבר ברמת הגולן. רמת הגולן היוותה לאורך שנים רבות לבסיס למתקפות סוריות על קיבוצי עמק הירדן. כבשנו אותה על מנת שלא תמשיך להיות בסיס למתקפות האלה והחלנו עליה את הריבונות הישראלית. העולם לא הכיר בכך, אבל משטרו של אסד הכיר גם הכיר. הוא הבין את מחיר התוקפנות מצוין. מלבד פעם אחת, במלחמת יום הכיפורים, רמת הגולן זוכה כבר ליותר מחמישים שנות שקט. כל מי שמצדיק את ישיבתנו היום ברמת הגולן, חייב גם להצדיק את שינוי כללי המשחק האמורים מול החיזבאללה.  

נכנסו ללבנון ויצאנו ממנה כבר אין ספור פעמים. דמנו נשפך שם שוב ושוב. לא עוד. על העולם כולו לדעת שאם נאלץ להיכנס ללבנון שוב, אפילו רק עוד פעם אחת – לא נצא ממנה עוד לעולמים. אם ממשלת ישראל רוצה למנוע מלחמה בצפון היא חייבת ליצור הרתעה אפקטיבית והרתעה כזו תושג אך ורק אם האמור למעלה יאמר בקול גדול, במלוא הכוונה, בשיא הרצינות והנחישות, בריש גלי וקבל העולם כולו. רק זה עשוי למנוע מלחמה נוספת בצפון.