התשובה למתקפה של מאה ושלושים אלף הרקטות על ישראל, אם תבוא, חייבת להיות כיבוש דרום לבנון – אותו שטח שעתיד להיות הבסיס למתקפה – על מנת שלא לסגת ממנו עוד לעולם.
בס"ד
ז' בטבת, שתע"ט
(פורסם בערב שבת ב"מקור ראשון")
"חיזבאללה
יביא לחורבנה של לבנון", איים בשבוע שעבר נשיא המדינה ראובן ריבלין.
"נחזיר את לבנון לעידן האבן", הוסיף השבוע השר יואב גלנט. כדי להרתיע את
חיזבאללה ממשלת ישראל מאיימת עליו בהרס התשתיות של לבנון. אבל האיום הזה, מלבד מה שהאפקטיביות
שלו מוטלת בספק, הוא משדר חולשה, לא עוצמה. לא רק חולשה צבאית אלא גם חולשה
מוסרית. איום אמתי לעולם איננו ניפוח שרירים ותצוגת בריונות. הוא שקט, מדוד, בטוח
בעצמו ולא זקוק להעמדת פנים של "תחזיקו אותי". הוא מדברר את עצמו מאליו.
האיום
בהרס תשתיות בלבנון איננו אפקטיבי, לא מבחינת החיזבאללה ובוודאי שלא מבחינת
פטרוניתו איראן. אמנם החיזבאללה רגיש יותר לדעת הקהל בלבנון, אבל לא נראה שההרס
שזרענו שם במלחמת לבנון השנייה מרתיע אותו או גורם לו לחדול מהרפתקאותיו. באשר
לאיראן בוודאי שהאיום הזה שווה כקליפת השום. היא וחיזבאללה הרסו בתקופה האחרונה את
סוריה, הן עושות כך היום בתימן, ולא יהיה להן שום ייסורי מצפון אם גם לבנון תהפוך לגל
חורבות. במיוחד כשמדובר מבחינתן ב"מלחמת קודש מול האויב הציוני".
האיום
הבריוני הזה של ממשלת ישראל בהרס לבנון בא לכסות על חולשתה המוסרית וחוסר האומץ
שלה להציב מול החיזבאללה את ההרתעה היחידה המתבקשת: התשובה למתקפה של מאה ושלושים
אלף הרקטות על ישראל, אם תבוא, חייבת להיות כיבוש דרום לבנון – אותו שטח שעתיד
להיות הבסיס למתקפה – על מנת שלא לסגת ממנו עוד לעולם. זה אמור להיות המחיר שכל מי
שמתקיף אותנו צריך לדעת מראש שהוא עתיד לשלם. איום כזה, ורק כזה, יכול ליצור הרתעה
אפקטיבית שעשויה לחסוך מאתנו את המערכה הבאה בגבול הצפון.
העובדה
שרעיון כזה נשמע קיצוני מלמדת על הזיכרון הקצר שלנו; הרי זהו בדיוק הדבר שעשינו
לפני כיובל שנים בסיטואציה דומה מול הסורים ברמת הגולן. בדיוק את זה. במשך כמעט
שני עשורים מיררו הסורים את חייהם של אנשי קיבוצי ויישובי הספר בצפון. הם גם עשו
הכול בכדי לחסל לנו את מפעל מוביל המים הארצי. לישראל של אז, עדיין כוחה המוסרי
במותניה, היה ברור בדיוק מה צריך לעשות. בהזדמנות הראשונה שנוצרה, במלחמת ששת
הימים, היא יצאה לכבוש את כל המרחב ממנו הותקפנו. לא כיבוש זמני ארעי מתנצל ובר-חזרה,
אלא כיבוש סופי הכולל החלת ריבונות בהמשך. וראה זה פלא, הסורים למדו את הלקח ולמעט
ניסיון אחד במלחמת יום הכיפורים, נרגעו לחלוטין. ותשקוט רמת הגולן חמישים שנה. הסורים
הבינו מצוין את המשואה שיצרנו: שטח ממנו נותקף ייכבש על ידינו ולא יוחזר לעולמי
עד.
לא היה
מהלך צודק, מוסרי ואפקטיבי מהמהלך הזה. עובדה שאפילו היום כולנו מצדיקים את
ישיבתנו ברמת הגולן מהטעמים האלה בדיוק. איום בהרס תשתיות, כל שכן באובדן חיי אדם,
לא מרתיע את העולם הערבי. מבחינתו יש רק מחיר כואב אחד: אובדן אדמה.
הסיבה
היחידה שבגבול עם לבנון לא זכינו עדיין לשקט וליציבות היחסיים שהשגנו בגבול רמת
הגולן, היא החולשה המוסרית שלנו; חוסר האומץ שלנו ליצור גם שם את המשוואה המתבקשת.
לא הזמנים השתנו; אנחנו השתננו. איבדנו את תוקפנו המוסרי. יש דרך למנוע מן
החיזבאללה לגרור אותנו עכשיו למלחמת לבנון שלישית, כואבת, הרסנית וכנראה אפילו לא
אחרונה. הדרך היא להודיע לו, ולעולם כולו, שהשתנו כללי המשחק. יש להכריז מראש למען
כולם ידעו וייראו: אם נותקף שוב על ידי החיזבאללה – דין דרום לבנון יהיה כדין רמת
הגולן.
ברור
לכולנו שמתקפת טילים של החיזבאללה תחייב אותנו לכבוש שוב ובמהירות מרבית את דרום
לבנון, מן הסתם לפחות עד נהר הליטני, כדי לטהר את כל המרחב מקיני המשגרים של
החיזבאללה. ברור גם שממש כמו בפעמים הקודמות, רוב האוכלוסייה המקומית תתפנה צפונה
מאימת המלחמה. מה שלא ברור ואותו עלינו להבהיר הוא שהפעם, שלא כפעמים הקודמות,
המצב לא יחזור לקדמותו. הצהרה כזו, במלוא הכוונה והרצינות לבצעה אם יהיה צורך,
תפיח רוח קרב בחיילי צה"ל ותגביר בקרבם את המוטיבציה ביודעם שהפעם מלחמתם לא
תהיה לשווא. יותר מכך, בניגוד לפעמים הקודמות בהן הסתיימו הקרבות בתיקו חמצמץ, אם
ננהג כאמור, גם תמונת הניצחון תהיה ברורה, מובהקת ובעיקר מרתיעה.
בלתי מוסרי
לאיים באיומי סרק. בלתי מוסרי שלא לאיים באיום היחיד שיכול למנוע מלחמה. בלתי
מוסרי לסגת משטחים אותם כבשנו אחרי שהם היוו בסיס למתקפה כנגדנו. בלתי מוסרי לשלוח
את חיילינו להקיז את דמם בריטואל חסר תכלית. בלתי מוסרי שלא לגבות מאויבינו מחיר
מרתיע על תוקפנותם.
(פורסם
בערב שבת ב"מקור ראשון")
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה