היכונו לעסקת המאה

נתניהו יבוא ערב הבחירות לציבור עם תוכנית השלום של טראמפ, ויבקש מהציבור מנדט כדי "לא להחמיץ את ההזדמנות ההיסטורית"

כ"ב בכסלו, תשע"ט 

(פורסם הבוקר ב"מקור ראשון")

בס"ד

חכו עוד רגע עם הבחירות. לא הכול מוכן עדיין. נתניהו מבשל את הארוחה, הניחוחות כבר עולים מן המטבח, אבל עדיין לא הגיע הזמן. ראשית, נתניהו חייב לתפוס קצת מרחק מהכישלון מול חמאס בעזה. שנית, וחשוב יותר, כמו לכל ארוחה טובה כך גם לבחירות אי אפשר לגשת בלי הכנה; צריך להגיש לפניהן מתאבן שיבטיח את הצלחתן. את המתאבן לבחירות הבאות יגיש לנו דונלנד טראמפ, ויש לו שם אקזוטי: עסקת המאה.

כמה ידיעות שפורסמו במהלך ימי המשבר הפוליטי האחרון, שלכאורה לא היו קשורות לליבתו, צדו את עיני. אחת מהן הייתה זו: "גורם מדיני אמר כי הקדמת הבחירות תוביל לדחייה משמעותית בפרסום תכנית הממשל האמריקני לחידוש המגעים בין ישראל והפלסטינים. הגורם הוסיף שישראל העבירה מסרים לבכירים בממשל האמריקני לפיהם יהיה נכון יותר לפרסם את "תכנית המאה" של הנשיא טראמפ, רק לאחר כינון ממשלה חדשה בישראל". קצת מוזר. וכי האמריקאים לא מבינים לבד שאם מדינת ישראל נקלעה לבחירות בזק לא צפויות ולא מתוכננות, עליהם להמתין עם התכנית עד להקמתה של ממשלה חדשה? התיאום הזה אומר דרשני.

ועוד אחת: "טראמפ יכנס ישיבה מכרעת ל"תכנית המאה", בנוכחות מזכיר המדינה מייק פומפאו, היועץ לביטחון לאומי ג'ון בולטון, יועצו הבכיר של הנשיא ג'ארד קושנר, השליח האמריקני למזרח התיכון ג'ייסון גרינבלט ושגריר ארה"ב בישראל דיוויד פרידמן". מה קרה פתאום? מה הבהילות? מדוע דווקא עכשיו? בפועל גם סגן הנשיא, מייק פנס, השתתף בישיבה. כולם היו שם.

נראה לי שלא צריך למהר לקנות את דבריו של נתניהו על כך ש"אנחנו נמצאים באחת התקופות הביטחוניות המורכבות ביותר ובתקופה כזאת – לא מפילים ממשלה". מה יום מיומיים. אנחנו תמיד במצב ביטחוני מורכב. לבי אומר לי, ואין לי סימוכין לכך, ורק ימים יגידו אם צדקתי, שנתניהו לא רצה בהפלת הממשלה לפני כשבועיים לא רק בכדי להימנע מקישור הבחירות לכישלון בעזה. הוא תכנן עם האמריקאים קדימון אחר לבחירות, קדימון שהיה אמור לקבוע את נושאם המרכזי: עסקת המאה. הידיעה האמורה מפי "גורם בכיר", שישראל ביקשה לדחות את פרסום התוכנית, מעידה על כך שהתכנון היה להציג אותה לפני הבחירות, אפילו לפני ההכרזה עליהן, בכדי שהיא תעמוד ברקע שלהן, והיא תהיה הנושא.

כבר נכתב כאן בעבר: עסקת המאה היא התכנית של נתניהו, לא של טראמפ. בשביל טראמפ, כל שכן עבור אנשי צוותו המנויים למעלה, נתניהו הוא בבחינת אורים ותומים. טראמפ נתן ליועציו צ'ק פתוח והם ישבו סביב נתניהו וגיבשו בהדרכתו את התכנית. המתווה ברור: "מדינה מינוס", כשהאחריות הביטחונית עד הירדן בידי ישראל. גיבוי אמריקאי מוחלט; והחידוש: תמיכה של מדינות ערב "המתונות", כולל סעודיה ונסיכויות המפרץ, שתפעלנה על אבו מאזן "לחץ פיזי מתון" לקבל את העסקה. לכן, בין השאר, טראמפ שומר על הנסיך הסעודי מכול משמר. לכן נתניהו מקיים לאחרונה סבב ביקורים בנסיכויות.

לנתניהו ולממשל בארה"ב חשוב להגיש את התוכנית לפני שיוכרז כאן על הבחירות, כדי שהדבר לא יראה חלילה כהתערבות בפוליטיקה הפנימית הישראלית. זו הסיבה שהפלה מוקדמת של הממשלה הייתה משבשת את תכניתם. מבחינת האמריקאים מהלך כזה איננו הכפפת "השלום" לאינטרסים פוליטיים. להפך, מבחינתם רק נתניהו, לאור מעמדו הבינלאומי, כוחו הפוליטי, סמכותו וניסיונו הרב, יוכל להוציא את העסקה לפועל. רק הוא יגייס למענה תמיכה רחבה בישראל. 

נתניהו יבוא ערב הבחירות לציבור עם התוכנית הזו ויבקש מהציבור מנדט לו עצמו ולתכנית כדי "לא להחמיץ את ההזדמנות ההיסטורית". הדבר יוצג כמשאל עם. זה יהיה מט מושלם לכל מי שפיתח כאן יומרות לרשת אותו, מלפיד שמאלה. נתניהו ירסק אותם. הם לא יוכלו לצאת נגד המהלך והוא יזוהה אתו לחלוטין.

בינתיים, כפי שנראה השבוע בין היתר בפרשת "חוק הנאמנות בתרבות", נתניהו נותן לקואליציה שלו לגסוס. הוא עושה הכול על מנת שכולם יבינו שכך אי אפשר להמשיך. בבוא הזמן, אחרי פרסום תכנית השלום, הוא ייתן לקואליציה הזו עוד שבועיים-שלושה, יפרק אותה ויכריז על בחירות. יועיל לו מאוד אגב, הן מבחינת הנושא והן מבחינת העיתוי, אם עצם פרסום התכנית וקבלתה על ידו – עם "הסתייגויות המתבקשות", כמובן – יביא את הבית היהודי להפיל עבורו את הממשלה.

והייתה עוד ידיעה במהלך המשבר. היה רגע שבו נתניהו היה נכון לכאורה לתת לבנט את תיק הביטחון "בתנאי שהוא לא יפרק את הממשלה עד סוף הקדנציה". תנאי מוזר. מה בדיוק מבשל נתניהו שעלול לגרום לבנט לפרוש מן הממשלה כשהוא בתפקיד הנכסף של שר הביטחון. התסריט האמור, שאני לא חותם עליו במאה אחוז אלא רק מעלה אותו בתור אפשרות וחומר למחשבה, נותן תשובה גם לשאלה הזו.