יום חמישי, 9 באוגוסט 2018

היהדות המתקדמת - לאן?


אם ראשי "היהדות המתקדמת" בתפוצות יגבילו את עיסוקה כאן ליהדות נטו, נוכל לעניות דעתי להכיל אותה.  


 בס"ד
כ"ח באב, תשע"ח
(פורסם בערב שבת ב"מקור ראשון")

במאבק החוגים הרפורמים והקונסרבטיבים בישראל להכרה במעמדם במדינת ישראל, נקרא להם "היהדות המתקדמת" לצורך העניין, יש לפחות שלושה מאפיינים מרכזיים יש המעידים שלמרות ההצהרות של ראשיהם, לא הכרה במעמדם היא עיקר עניינם.

המאפיין הראשון הוא שיתוף הפעולה שלהם עם ארגוני השמאל של הקרן לישראל חדשה. כשהמאבק שלהם ללגיטימציה הופך לחלק מניסיונם של ארגוני השמאל להפוך את מדינת ישראל ממדינת הלאום של העם היהודי למדינת כל אזרחיה, הוא מעלה חשד עמוק לגבי המניע האמתי שלו. אם מאבקה של "היהדות המתקדמת" הוא חלק מהחבילה של פמיניזם רדיקלי, לגיטימציה לנטיות הפוכות, מאבק ב"כיבוש", בהתנחלויות, נשות הכותל, מאבק להשארת המסתננים ועוד ועוד – אג'נדה שלמה שמטרתה היא קעקוע הזהות היהודית במדינה ובחברה הישראלית – הוא מעיד על עצמו שלא זהות יהודית, ולו גם "מתקדמת", עומדת בראש מעייניו, אלא עקירתה מן השורש.

המאפיין השני הוא ניסיונם של נציגי "היהדות המתקדמת" לכפות את ההכרה במעמדם באמצעות בג"ץ. לכאורה אין שום מניעה שמדינת ישראל תכיר רשמית "ביהדות המתקדמת" ותיתן לה מעמד. אם היא מכירה באסלם ובנצרות כדתות לגיטימיות ומוכרות, אין סיבה שלא תכיר גם ברפורמה כדת לכול דבר. אילו הייתה "היהדות המתקדמת" דורשת רק שוויון בפני החוק, כמו כל דת אחרת, הצדק היה לחלוטין בצדה. זו מדינה דמוקרטית ולמה יגרע חלקה.

אבל לא זה מה ש"היהדות המתקדמת" רוצה מן המדינה ולא לשם כך היא פונה לבג"ץ. היא לא רוצה  שהמדינה תכיר בה כדת שווה בין הדתות; היא רוצה שהמדינה תכיר בה כיהדות. כזרם לגיטימי ביהדות. וזה כבר סיפור אחר לגמרי. כי את זה לא שייך לתבוע מן המדינה או מן הבג"ץ וזה כלל לא קשור לא לדמוקרטיה ולא לשוויון. אין לבג"ץ שום סמכות, לא פורמלית ובוודאי לא היסטורית, לקבוע מהי יהדות ומה איננה יהדות. השאלה הזו שייכת לתחום אחר לחלוטין. הניסיון להכריע את הוויכוח הפנים-יהודי באמצעות גורם חיצוני שאיננו קשור לדיון, מעיד על כך שהכוונה העומדת מאחוריו היא לקעקע את היהדות ההיסטורית באמצעות "הדמוקרטיה" ולא להתמודד על צביונה מבפנים.

המאפיין השלישי הוא ה"הכול או לא כלום" המפורסם. ל"יהדות המתקדמת" חייב להיות ברור שעם כל הרצון הטוב, ליהדות ההיסטורית ישנו קו אדום עליו היא לא תוכל לוותר לעולם. כל הדברים הנוגעים לעתידו של העם בדורות הבאים – כדוגמת שאלות גיור ונישואין וכדומה –  אינם יכולים להיות נושא לפשרה; הם מעל לכל דיון. כשמנסה "היהדות המתקדמת" לנצח את היהדות ההיסטורית דווקא בתחומים הללו, היא איננה יכולה לזכות אלא בדחייה מוחלטת על הסף. ייתכן שבדיוק בגלל זה באות הדרישות הבלתי אפשריות הללו. הן דומות בעיקרון לתביעת הפלשתינאים ל"זכות השיבה". אלה הן תביעות שבאות מראש כדי לוודא שלא תהייה לעולם הסדרה; הן מעידות שעצם המאבק הוא תכליתן, ולא סיפוקן. 

בעבר חשבתי לתומי שהיהדות הרפורמית והקונסרבטיבית כל כך שטחית, מופרכת, חסרת בסיס רציני בתורת ישראל, ולא רלוונטית לארץ ישראל עד כדי כך, שהיא לא מאיימת כלל על תורת ישראל, איננה מסוכנת לעם היושב בציון. לכן חשבתי שהיחס שלי אליה יכול להיות סלחני. כך כתבתי בעבר: "מאבק מיותר. עברנו דרך ארוכה. הרפורמים והקונסרבטיבים כבר אינם מהווים איום על היהדות ההיסטורית. בעבר הם היו גשר מן היהדות החוצה, היום הם גשר אל היהדות פנימה", לא הבנתי מדוע יש רבנים שהכריזו עליה מלחמת חורמה.
אבל הפרשיות האחרונות, ובעיקר זו של "הרב" שחיתן ממזר בזמן שמעמדו היה עדיין פסול חיתון וההתגייסות התקשורתית והאינטלקטואלית המאורגנת, דווקא בעדו וכנגד הרבנות הראשית, במקרה כל כך ברור ומובהק שהצדק כולו היה בצידה, הבהירו לי שכלל לא מדובר ב"יהדות המתקדמת" כשלעצמה. לא זו הבעיה. לא שאלות תיאולוגיות והלכתיות הן העיקר כאן.  

הולך ומתבהר ש"היהדות המתקדמת" לא רק נוטלת חלק במאבקה של הקרן לישראל חדשה לקעקוע זהותן היהודית של המדינה והחברה בישראל, אלא שראשיה ומנהיגיה רואים בכך את עיקר עניינם. בדיוק כמו שאת נציגי הציבור הערבי בכנסת לא מעניינות הבעיות של הציבור אותו הם מייצגים, אלא אג'נדות אחרות, כך גם באשר לפעילים המרכזיים של "היהדות המתקדמת". הם לא דואגים לאלה שמעדיפים את היהדות שלהם "מתקדמת", דבר שאותו ניתן היה בהחלט להכיל. "היהדות המתקדמת" מהווה רק תירוץ וכלי בידי הכוחות שמטרתם היא לקעקע את זהותן היהודית של המדינה והחברה בישראל. לכן היא באמת מאיימת, מסוכנת ואסור לתת לה לבוא בקהל.

דווקא שמבינים כך את העניין, אפשר שמתבהר הבסיס הנכון לאיחוי הקרעים המתעמקים עם "היהדות המתקדמת" בתפוצות. כי אם יבינו ראשיה בתפוצות מה בדיוק משמעותה בישראל, ומתוך כך גם את הרקע לדחייתה הטוטאלית, יהיה על מה לדבר. עם ראשי "היהדות המתקדמת" בתפוצות יגבילו את עיסוקה כאן בישראל ליהדות נטו, לשמה, ולו גם "מתקדמת", ולא יתנו גיבוי לתפקיד המרכזי שהיא משמשת בו עתה, נוכל לעניות דעתי להכיל אותה אפילו כאן, בישראל, למרות כל המחלוקות העקרוניות.





















2 comments:

  1. מוטי, זאת השטחה גורפת. ליהדות הרפורמית והקונסרבטיבית דרכים לגמרי שונות,והראיה - בפרשת נשות הכותל חל קרע בתנועה הרפורמית מבפנים. חלק גדול ומרכזי שם טען שזה סתם פרובוקציה מיותרת שפוגעת במעמד התנועה. הזרם של הקונסרבטיביים לכתחילה לא היה שם. אתה שם את כל הרפורמים בשק אחד. זה פשוט לא נכון לעשות ככה.

    השבמחק
  2. מוטי יקירי.
    השימוש במונח "יהדות מתקדמת" מטעה, בראש וראשונה אותך!
    ראשית, אין דבר משותף בין הרפורמים לקונסרבטיבים. מן הראוי ללמוד את ההבדל בינהן. שנית, ככל שהדבר נוגע לקונסרבטיבים, אין בינם לבין תנועות פוליטיות כלשהן דבר! וכך יוצא שמן הראוי לבחון מחדש את הנחות היסוד של פוסט זה ומסקנותיו!
    יאיר

    השבמחק