הרב אליהו צדק: ההתנתקות אכן לא הייתה. תקראו בעיתונים. לכל מקום שנברח אליו עזה תמיד תגיע להזכיר לנו: אני שייכת לכם.
בס"ד
ב' באלול, תשע"ח
(פורסם בערב שבת בעיתון "מקור ראשון")
כולנו
זוכרים את דבריו של הרב מרדכי אליהו זצ"ל על תכנית "ההתנתקות" "היה
לא תהיה". רבים הבינו אז את דבריו כתחזית פוליטית וחשבו שהוא מתכוון
ש"ההתנתקות" לא תצא אל הפועל. עבור הציניקנים בציבור הישראלי, הפכו
הדברים למשל ושנינה; עבור המאמינים הם הפכו לסימן שאלה ולתמיהה גדולה; היו גם כאלה
שנקלעו בעקבות הדברים למשבר אמונה.
היום,
נוכח המתרחש במבואות עזה, אפשר להתחיל להבין למה התכוון הרב ומאיזה מקום בדיוק הוא
דבר. הרב אליהו אמר את הדברים מתוך עמדה אמונית. ממבט אמוני הקשר בין עם ישראל
לארץ ישראל, כולל חבל עזה, איננו סיסמה פוליטית, רעיון מדיני, או מצע מפלגתי; הוא
לא תלוי ברצוננו הטוב ובבחירתנו. גם מה יאמרו אומות העולם, מועצת הביטחון, האיחוד
האירופי, טראמפ או "הליגה הערבית" לא רלוונטי לדיון. מפרספקטיבה אמונית
הקשר הזה הוא עובדת יסוד מוצקה החקוקה בדי-אין-איי של הבריאה. חוק עמוק, יסודי, איתן,
תקיף ומציאותי, הרבה יותר מכל חוקי הטבע גם יחד. איש לא יוכל לו.
"היה
לא תהיה" הוא קביעת עובדה מטאפיזית: לא נוכל להתנתק מעזה. לא נוכל לברוח
ממנה. לא נוכל להתכחש לה, בדיוק כפי שיהודי לא יוכל לברוח מנשמתו האלוקית או להתכחש
לה. זו עובדה מציאותית, ואלף תכניות מתוחכמות של בני אדם, כל להגיהם וחשבונותיהם,
לא יוכלו לה. במובן הזה צדק הרב אליהו זצ"ל: לא הצלחנו להתנתק. לא הייתה
התנתקות וגם לא תהיה. לעולם. תקראו בעיתונים.
חשבנו
שעזבנו את עזה, ש"הם שם ואנחנו כאן", שהיא נותרה מאחורינו ונוכל לשכוח
אותה לנצח נצחים. אבל עזה לא שכחה אותנו. היא רודפת אחרינו ולא נותנת לנו מנוח.
היא גם לא תיתן. לעולם. לכל מקום שאנחנו נסוגים אליו היא מגיעה, מושכת לנו בשרוול
ומזכירה לנו: אני שייכת לכם. לא תוכלו לשכוח אותי ולהתכחש לי. לעולם לא תוכל לנטוש
אותי. עובדה. תקראו בעיתונים.
התוכניות
המגוחכות שעולות לדיון בדבר בניית נמל ימי ושדה תעופה כדי להתנתק סופית מחבל עזה, תוך
כדי מגעים מדיניים חובקי עולם והצעות שמעלים הפוליטיקאים שלנו, כל אלה הן תוכניות
של כפירה, במובן העמוק של המושג. הן לא מכירות שבורא עולם מנהל את המציאות, ובני
אדם לא יכולים להתנהל בניגוד וכנגד האמתות שהוא חוקק בה. אי אפשר לעם ישראל להתנתק
מחבלי ארץ ישראל. כך חקוק בבריאה. כל חולשותיהם, אשליותיהם וגחמותיהם של בני אדם
לא יכולות לשנות עובדה זו. גם לא אינטרסים וחשבונות פוליטיים. תקראו בעיתונים.
הגיע
הזמן ללמוד את הלקח: עזה היא חלק בלתי נפרד מארץ ישראל. זה לא אומר בהכרח שמחר
בבוקר חייבים לצאת למערכה כוללת על מנת לשחרר אותה, אבל זה בהחלט אומר שכל תכנית
מדינית, כל ניסיון להסדר, אפילו זמני, כל מבצע צבאי, טקטי או אסטרטגי, חייב לצאת
מאקסיומה ראשונה ויסודית, אחת ויחידה: חבל עזה שייך לעם ישראל. מכאן, מנקודת המוצא
הזו, צריך להתחיל לחשב מסלול מחדש, הן צבאית והן מדינית.
"אשר
אתם אומרים היה נהיה כגויים, כמשפחות הארצות, לשרת עץ ואבן – חי אני נאום ה'
אלוהים אם לא ביד חזקה וזרוע נטויה ובחמה שפוכה אמלוך עליכם!" (יחזקאל, כ',
ל"ג).
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה