העוצמה הנשית הישראלית

את תעצומות הנפש שמגלות משפחות החטופים – יש ליחס במידה רבה לנשים. משב הרוח של הגבורה שמגלות נשים אלה הוא הוא העוצמה הנשית הישראלית. התשובה הישראלית לפמיניזם.

הנשים בחזית - הגברים מאחרו

בס"ד

 כ"ו בסיון, תשע"ד

את התמונה הזו מכיר היום כל ישראלי – הורי הנערים החטופים. על העוצמה שהיא משדרת, גדלות הנפש, האמונה והביטחון, דובר כבר רבות. מה שעדיין לא זכה לתשומת לב מספקת הוא הפרט הבא: הנשים בחזית – הגברים מאחור. העוצמה היא בעיקר של הנשים, הגברים נותרו ברקע, נבוכים ומבוישים משהו. לכאורה היינו מצפים מזוגות של יהודים שומרי מצוות ל"פוזיציה" (להערכות) הפוכה. היינו מצפים מהגברים להיות הדוברים, ראשי המדברים, ובחזית התמונה דווקא, ואת הנשים מאחור או ברקע (ובחוגים מסוימים, כידוע, הן כלל לא היו נכנסות ל"פריים").

התמונה הזו, ששווה יותר מאלף מילים, היא התשובה הישראלית לפמיניזם הוולגרי (המרדני, הראדיקלי, העצבני, הפרובוקטיבי, בניגוד לזה המתון, הרציונלי, המתקן).

לאנשי האמונה קשה בדרך כלל להתגונן מפני מתקפות הפמיניזם העכשווי. היהדות איננה שוביניסטית; בעקרון היא איננה מפלה את האשה (ואין זה אומר שגם בתחום הזה, כמו ברבים אחרים, לא מוטלים עלינו תיקונים רבים) . אבל לעולם המודרני, המוחצן, הפלקטי והשטוח, קשה להסביר את מורכבות בניין המשפחה הישראלית.  אמירות כמו "כל כבודה בת מלך פנימה", או פרשנותם של חז"ל שהביטוי "עקרת הבית" מקורו בהבנה שהיא עיקר הבית, מתקבלות בזלזול ובציניות. הן נתפסות כקריצת עין גברית, שתפקידה להרגיע את האשה על מנת לאפשר את המשך דיכויה.

אבל לחז"ל לא היו אשליות בקשר להבדל בין האופי הנשי לאופי הגברי. הן ידעו היטב שעוצמתן של הנשים, יציבותן הנפשית ועומק אמונתן – רבה לאין ערוך מאלה של הגברים. הגברים מתאפיינים ביסוד הרוח – שיש לו יתרונות חשובים אבל גם נטיות למופשטות, אווריריות ו"התעופפות". את הנשים מאפיין יסוד העפר – הן כוח הגרביטציה, המציאותיות, היציבות. הן הבסיס, האדמה. לכן הן עיקר הבית, נקודת הארכימדס של המשפחתיות בישראל.

בדרך כלל, בעתות שיגרה, העוצמה הנשית – כמו האדמה – נותרת בשתיקה. מאחור. ברקע. היא עוסקת בעיקרם של החיים, בעצם החיים, ומותירה לגברים את העיסוקים המוחצנים של העולם-הזה – קריירה, עסקים, פוליטיקה, התנצחות – הנראים חשובים לשעתם אך מתבררים כשוליים בסופו של דבר.

אבל ברגעי אמת, במבחני-החיים הקיומיים, מתגלה הכוח הנשי בכל עוצמתו. "לא נגאלו ישראל אלא בזכות נשים צדקניות" אומרים חז"ל, והתמונה המדוברת מבהירה את כוונתם בצורה מושלמת.

את תעצומות האמונה שמגלות משפחות החטופים, את אצילות הנפש, האמונה, הביטחון, האיפוק, השקט הנפשי, הבגרות, האחריות – יש ליחס במידה רבה לנשים. משב הרוח של הגבורה הישראלית שמגלות נשים אלה הוא הוא העוצמה הנשית הישראלית.

מה שגורם לרבים כל כך מבין שומרי המצוות חוסר נוחות ורתיעה נוכח ההתנהלות הפרובוקטיבית של "נשות הכותל", איננו זלזולם במעמד האשה הישראלית. הם יודעים היטב את כוחה ואת עוצמתה. הם גם אינם מעלים על הדעת שהעובדה שהיא נמצאת ברקע ולא בחזית היא פרי נחיתותה. אדרבא, הם יודעים היטב ש"מאחורי כל גבר מצליח עומדת אשה", ושבעתות מבחן אמיתיות, במקום ובזמן המתאים – ובצורה הראויה והמכובדת – תקבלנה על עצמן הנשים את האחריות להתמודדות עם המצב. כשתידרש המשפחה לגילוי תעצומות נפש – ולא רק כוחות של שיגרה – תעברנה הנשים לחזית.

לכן התמונה הזו נראית כל כך טבעית והפוזיציה שלה כל כך מתבקשת ומובנת מאליה. 

   

העוצמה הנשית שמפגינות אימהות הנערים החטופים, מעמידה במקומה הנכון את התופעה של  נשות הכותל. אינני רוצה להרבות במילים. העמדת שתי התמונות הללו, זו כנגד זו, אומרת את הכל.