חמקו לבנט מבין האצבעות

בניגוד לרבים שרואים בקמפיין של הליכוד-ביתנו נגד הבית היהודי שגיאה אסטרטגית, אין לשלול את האפשרות שהדבר נעשה בדעה צלולה. מאמר פוליטי

בס"ד

יש הנוטים לראות בכ-9 המנדטים הנוספים שלפיד קיבל פתאום, כביכול משום מקום – מעבר לכ-10 שהיו לו בסקרים לאורך זמן – את הפתעת הבחירות. אלא שהמנדטים הללו היו שם כל הזמן וכולם ראו אותם. אלה היו כעשרה מנדטים שהתלבטו (מבין יתר המתלבטים) בין בנט לבין לפיד. דובר עליהם רבות בתקשורת בשבועיים האחרונים ובתמיהה, שהרי מה לכאורה היה המשותף לבנט וללפיד.

אלה היו מצביעי מרכז בלתי מזוהים פוליטית, בעיקר צעירים, שהשמאל נמאס עליהם, ולבחור בנתניהו לא עלה בדעתם מעולם. הם חיפשו דבר חדש, ולפיד ובנט סיפקו להם את הסחורה. אלה המנדטים שהביאו את בנט ל-15 ואף כ-18 מנדטים בסקרים מסוימים, מעבר ל-12 המנדטים של "הכיפות הסרוגות" למיניהן, שהם הציבור הטבעי שלו. ברגע האחרון ממש, התנקזו המתלבטים הללו ללפיד ולא לבנט, ולא במקרה כידוע. הקמפיין של הליכוד-ביתנו כנגד "הבית היהודי" הצליח להבריח אותם. כששה-שמונה מנדטים פוטנציאליים של בנט עברו ללפיד. זו היתה עיקר הדינמיקה של קו הסיום של מערכת הבחירות.

בניגוד לרבים שרואים בקמפיין זה של הליכוד-ביתנו נגד הבית היהודי שגיאה אסטרטגית, אין לשלול את האפשרות שהוא נעשה בכוונת מכוון ובדעה צלולה.

כמו כולם, והרבה יותר מדויק מכולם, זיהו גם הסוקרים של ביבי את עשרת המנדטים הצפים הללו. הם גם ראו היטב שאין סיכוי שהם יצביעו לנתניהו. לנתניהו היה ברור שאם הוא לא יפחיד אותם מפני בנט, הוא יקבל את בנט, בדיוק, אבל בדיוק, בעמדת המפתח שעכשיו נמצא בה לפיד. מזה בדיוק פחד נתניהו ולכן יזם את הקמפיין השלילי שרבים, גם בליכוד-ביתנו, לא הבינו מהיכן ולשם מה הוא בא לעולם.

נתניהו לא רוצה ממשלת ימין. הוא לא רוצה להכריע. הוא פוחד מהשמאל, מהתקשורת ומהעולם. ולכן, בין הברירה לקבל את לפיד בעמדת כוח, או את בנט, הוא בחר בלפיד. עדות מסוימת להשערה זו יכולים להיות דבריו המפורשים של חה"כ הכהן-שאמה בערוץ 2, שהוא איננו מצטער על הקמפיין נגד הבית היהודי, שאולי השאיר אותו מחוץ לכנסת: "מפלגת "בית היהודי" חזקה היתה מסכנת את הכנסת. לפיד עדיף על בנט".

למרות הציפיות הגבוהות שאכזבו, בנט עשה את שלו ובגדול. מלבד גיבוש המגזר הטבעי שלו – בסיס כוח ותנאי יסודי להמשך הדרך – הצליח בנט גם לפרוץ, לפחות בסקרים, למעגל משמעותי של קהלים אחרים. הפעם הם חמקו לו מבין האצבעות, אבל ההצלחה לחדור, לפחות בסקרים, לגוש המרכז של הבלתי מזוהים, משמעותית מאד. גוש זה שמהווה כרבע מהבוחרים, בחר בעבר בקדימה, היום בלפיד, והוא נייד, נזיל ופתוח למסרים חדשים. מסתבר שמפלגה בעלת זהות יהודית התומכת בשלמות הארץ איננה מפחידה אותו. הפעם נטייה זו התגלתה כ"טרנד" אופנתי בלבד, לא בשלה, לא שורשית ולא יציבה, ולכן כל כך קל היה לנתניהו לחסל אותה בעודה באיבה. אבל אם ישכיל הבית היהודי להתחיל את הקמפיין של הבחירות הבאות כבר היום, למקד אותו בקהל המטרה הזה ו"לבשל" אותו היטב, הוא בהחלט עשוי לזכות בתמיכתו בבחירות הבאות – מה שיוכל להוות בבוא הזמן עמדת זינוק טובה ליעד המתבקש – הנהגת המדינה.