יום שישי, 10 ביולי 2020

זה לא הנגיף, זו האנרכיה


תנאי הכרחי לניצחון במאבק בנגיף הוא עיקרון אחדות הפיקוד, אמון בפיקוד, ומשמעת מלאה. כרגע נראה שאנחנו הולכים בצעדי ענק לקראת אנרכיה.


בס"ד
י"ח בתמוז, תש"פ
(פורסם הבוקר ב"מקור ראשון")


בדרך כלל תבוסה במלחמה איננה תוצאה ישירה של טעויות מפקדים. מנהיגות צבאית, שמטבע הדברים פועלת בתוך ערפל קרב, איננה יכולה שלא לשגות. הסיבה לתבוסה היא האנרכיה וחוסר המשמעת המתפתחים בעקבות אי אמון של החיילים במערכת הפיקוד. כי את טעויותיו יכול הפיקוד לתקן בהמשך, אבל כשאובדים האמון והסולידריות ומתפרק המחנה, אף אחד כבר לא יוכל לעזור לו.

האויב האמתי במלחמה אף פעם איננו בחוץ. הוא תמיד בתוכנו. המצב הרוחני הפנימי הוא שמשתקף באויב החיצוני והוא שנותן לו את כוחו. האויב כשלעצמו הוא רק הטריגר. במאבק שלנו כנגד הנגיף, שהוא מלחמה לכל דבר, לא הנגיף הוא הבעיה האמתית שלנו אלא האנרכיה בתוכנו. הנגיף רק חושף אותה. אי האמון בממשלה ובמערכת הבריאות, פגיעה בעקרון אחדות ההנהגה, והמחשבה של כל אחד מאתנו שהוא יודע טוב יותר מהמערכת מה צריך לעשות – אלה שורשי הבעיה. זו האנרכיה שמתפשטת אצלנו במהירות; התפשטות הנגיף היא רק התוצאה שלה.

לפחות בשלבים הראשונים שלה, מלחמת יום הכיפורים התאפיינה בכשל טוטלי של ההנהגה, הן המדינית והן הצבאית. אלפים שילמו בחייהם על הטעויות הללו, ובכול זאת, כלוחם במלחמה ההיא, לא זכורה לי אנרכיה. למרות המודעות של החיילים והמפקדים בשטח למשגים החמורים של ההנהגה, כולם הבינו שעדיפה הנהגה אחת, אפילו כושלת, על התפרקות כללית. את וועדות החקירה, חיפוש האשמים ועריפת הראשים, השארנו אז לשש אחרי המלחמה.   

שדה הקרב נתון מעצם מהותו בערפל, לכן המשמעת, האמון בפיקוד, ועקרון אחדות הפיקוד הם תנאי הכרחי לניצחון, גם אם ברור שהפיקוד טועה בחלק מהתנהלותו. אם כל חייל יציע דרכי פעולה ויתנה את נכונותו להישמע למפקדים בקבלתן, התוצאה ההכרחית תהיה תבוסה צבאית. אם מפקדי המשנה יקימו כוחות משימה פרטיים וינהלו את הקרב על פי תפיסת עולמם הצבאית ובניגוד להוראות הפיקוד המרכזי, גם אם הם צודקים לחלוטין מבחינה תיאורטית, הם יובילו לתבוסה.

תנאי הכרחי לניצחון במאבק בנגיף הוא עיקרון אחדות הפיקוד, אמון בפיקוד, ומשמעת מלאה. כרגע נראה שאנחנו הולכים בצעדי ענק לקראת אנרכיה. האנרכיה הזו מתחילה ברמת הציבור הרחב. מדהים לראות את השיח ברשתות. כל אחד נהיה מומחה. כולם חכמים, כולם נבונים וכולם יודעים את תורת הרפואה. תיאוריות רפואיות מציפות את הרשת, ניתוחים, גרפים, עקומות, הסברים ושיטות. לכל אחד אלוהים משלו ותפיסה רפואית משלו. שלא לדבר על הקונספירציות. התוצאה היחידה של כול זה היא חוסר אמון במערכת, חוסר משמעת וחוסר נכונות למלא הוראות בסיסיות, פשוטות הגיוניות ומצילות חיים.

גם בשטח, ברחוב, בחופים, בבתי הכנסת ומקומות כינוס אחרים ניכרת האנרכיה. כולם חכמים ויודעים טוב יותר מה נכון, מה טוב ואיך ראוי להיאבק בנגיף. כל אחד והאלוהים שלו. רבים לא מקפידים על ההוראות לא רק בגלל חוסר משמעת ישראלי אופייני, אלא גם מסיבות אידאולוגיות ואפילו דתיות. הם יודעים טוב יותר איך ראוי להיאבק בנגיף, או בכלל לא חושבים שיש נגיף. "איש לאוהלך ישראל".

על האנרכיה הבסיסית הזו, העממית, נוספת האנרכיה וחוסר האמון שזורעים המומחים למיניהם, שהם מקור סמכות עבור הציבור. לא רק מומחים לרפואה אלא גם רבנים מסוימים יודעים טוב יותר מכולם: "אין גל שני, כי לא היה גל ראשון". "שפעת עם יחסי ציבור" ועוד התחכמויות מסוג זה. רוב אמצעי התקשורת, שכדרכם ממשיכים לגלות חוסר אחריות לאומי, נותנים במה לפרובוקטורים, למפיצי דמורליזציה ואנרכיה, ומוסיפים גם הם דלק לתבערת חוסר האמון המתפשטת.

ובמישור נוסף, הפוליטיקאים. השמאל השחור, האנרכיסטי, לא יכול היה לפלל להזדמנות טובה יותר לזריעת חוסר אמון במדינה, בהנהגתה ובמערכותיה. האופוזיציה משמאל חוגגת ומקפידה לתקוע מקלות בגלגלים בכל הזדמנות אפשרית. גם האופוזיציה מימין לא תמיד יודעת להבחין בין ביקורת בונה, עניינית, חיובית, נותנת כתף, לבין יוזמות פרטיות שמבקשות להנהיג את הציבור מתחת לאפה של ההנהגה הנבחרת. השאלה איננה מי צודק. הבעיה היא שהיוזמות הפרטיות האלה, ראויות ונכונות ככול שיהיו, זורעות אי אמון במערכת וממילא אנרכיה.

אנחנו בעיצומו של קרב. ההנהגה שבחרנו ממש לאחרונה במערכת הבחירות אמורה לנהל אותו. ייתכן בהחלט שהיא טועה בדרכי ההתנהלות שלה, אבל המשמעת הממלכתית, האחריות הלאומית ועקרון אחדות ההנהגה חשובים כרגע יותר מכול דבר אחר. כול בעלי העצות, כל מותחי הביקורת, כל אלה שיודעים טוב יותר, מוזמנים לפרוש את טענותיהם בפני וועדת החקירה שתקום פה רגע אחרי המלחמה, אבל לא דקה אחת קודם לכן. כרגע, על אף כוונותיהם הטובות ואף שיש מקום לביקורתם, הם חלק מהבעיה, לא מהפתרון.

(פורסם הבוקר ב"מקור ראשון")





5 תגובות:

  1. מוטי, אנחנו אזרחים, לא חיילים. אתה קורא לאמון מוחלט בראש ממשלה שרוב הציבור לא בחר בו ולא רוצה בו? לי זה נשמע כמו דיקטטורה, שיטה שתמיד נכשלת בסוף. מה שאנחנו צריכים זה דמוקרטיה, ושליט שפועל לטובת הציבור,ושלכן רוב הציבור בוטח בו.

    השבמחק
    תשובות
    1. פעם אחרונה שבדקתי ראש הממשלה קיבל את מירב הקולות, אז מה זה "ציבור לא בחר בו"?
      לעניות דעתי, השמאל הוא שגורם הן לאנרכיה (חסימות כבישים,דגלים שחורים, אד הומינם קבוע,אי-ביצוע החלטות ממשלה, פקידות ובירוקרטיה איומים) והן לפגיעה מתמדת(אי-קבלת בחירת הרב) בדמוקרטיה.
      אתה סובל משטיפת מח חמורה.

      מחק
    2. זה מאוד פשוט. לנתניהו אין 61 מנדטים (אחרי שלוש בחירות). יש לו בסך הכל ממשלת אחדות עם גנץ. כך שאין סיבה שנתייחס אליו כאל קיסר כמו שהוא (ומוטי מסתבר) רוצים שהוא יהיה. וגם אם היה לו רוב, עדיין יש זכויות למיעוט (הימין יודע לדרוש אותן יפה כשהוא לא בשלטון). לגבי כל שאר הדברים שציינת: זאת דעתך, אבל גם אם היא נכונה היא לא מצדיקה דיקטטורה או דמוניזציה של קבוצה שלמה שלא מסכימה אתך. ולא ברור לי איך זה קשור לשטיפת מוח, חוץ מעוד ניסיון להפוך ללא לגיטימי אותי שלא מסכים אתך.

      מחק
  2. וכאיש שמאל (מתון ובעל עמדות מורכבות, אני מקווה), אני באמת רוצה לדעת: יש בעיניך שמאל שהביקורת שלו על הימין היא לגיטימית? או שכל שמאל, וכל אופוזיציה לימין ולנתניהו (שלהזכירך לא נמנע מלשים 'מקלות בגלגלים' כשהיה באופוזיציה) הם בהגדרה 'שחורים', כלומר לא לגיטימיים? לא נעים לי לשמוע דה לגיטימציה כזו של המחנה שלי, כמו שאני בטוח שלך לא נעים כשמכנים אותך ואת חבריך בכינויים שונים.

    השבמחק
    תשובות
    1. חבר אנונימי, ישגא שלומך. איך אומר הפתגם: על ראש הגנב בוער הכובע. מדוע אתה מייחס לכותב הנכבד כוונת זדון להשחיר את כל השמאל? הרי היום קיימת לממשלה החוקית בישראל אופוזיציה, גם מהמרכז וגם מהימין.
      עד כמה שאני מכיר את הכותב, דבריו מכוונים יותר לאופוזיציה הימנית ולאופוזיציה מהמרכז ולאו דווקא לאופוזיציה המסורתית מהשמאל המצ'וקמק.
      הכותב הדביק, ובצדק רב, לתואר "השמאל השחור" גם את התואר של "אנרכיסטי". אם אתה אינך מזדהה עם מעשיה של הקבוצה האנרכיסטית, לובשת השחורים, שהפגינה מול ביתו של ראש הממשלה אשר לולא נוכחות המשטרה הייתה מין הסתם מתפרצת למעונו של ראש הממשלה החוקי של מדינת ישראל על מנת להשליכו מביתו (מעשה שאיש מהליכוד מעולם לא חלם לעשות ליריביו), כי אז התנגדותך לצעדים בהם נוקט ראש הממשלה לגיטימית בהחלט. ואני סמוך ובטוח שגם מר מוטי קרפל יסכים עם דברי.
      שבת שלום

      מחק