יום שישי, 26 ביוני 2020

קשה לצאת ממצרים


לא פלא שרוב העם דחה בתחילה את ההצעה של משה רבנו לצאת ממצרים. חיינו מאתיים שנה בלי ריבונות, נחייה עוד מאתיים שנה בלעדיה. 


בס"ד
ד' בתמוז, תש"פ
(פורסם הבוקר ב"מקור ראשון")

אין מה לקנא במשה רבנו. לך תוציא עם שלם ממצרים. גם לאדם יחיד קשה לעזוב פתאום הכול ולצאת מאזור הנוחות המוכר הרגיל והבטוח למציאות חדשה לחלוטין, כל שכן לעם שלם. לך תוציא את בני ישראל ל"מדבר הגדול והנורא, נחש שרף ועקרב וצימאון אשר אין מים", על כל הסכנות והסיכונים הכרוכים בכך. לא פלא שרוב העם דחה בתחילה את ההצעה של משה. חיינו מאתיים שנה בלי ריבונות, נחייה עוד מאתיים שנה בלעדיה. עם הנצח לא מפחד מדרך ארוכה. אתה רוצה להביא אותנו לארץ ישראל השלמה, אחלה, אבל לא דרך המדבר ובלי שום סיכונים בבקשה.

אבל זה היה יותר מסובך. כידוע משה רבנו לא היה רק חכם ונביא אלא גם מלך, כלומר מדינאי. היה ברור לו ש"בתחבולות תעשה לך ריבונות". כן, לא נעים להזכיר, אבל משה רבנו קצת "עבד" על פרעה. הוא לא סיפר לו שהכוונה היא לצאת ממצרים ולהגיע לארץ המובטחת. הוא דיבר אתו רק על "דרך שלושת ימים במדבר וזבחנו לה' אלוקינו". זה הכול. יציאת מצרים? ארץ ישראל השלמה? שום כלום. בתוכנית שהגיש משה רבנו לפרעה הוזכר מאות פעמים שיוצאים לשלושה ימים בלבד, ולא היה בה אפילו רמז לריבונות מלאה על כל ארץ ישראל.

לא שפרעה לא ידע מה הכוונה האמתית של משה. ולא שמשה לא ידע שפרעה יודע. אבל הוא הבין שפרעה לא היה יכול להרשות לעצמו לתמוך בתכנית כזו במפורש, ושצריך לתת לו תרוץ טוב כדי שיאשר אותה. אז משה הכניס לו את עלה התאנה הזה, בכדי שפרעה והשמאל והקהילה הבינלאומית ירגישו בנוח. אבל כולם ידעו שזו קריצה בלבד.

מה שמשה לא ציפה לו זו ההתנגדות הפנימית בעם ישראל. הוא לא שיער שהם יהפכו את עלה התאנה הזה, את השקר הלבן הזה, ללב העניין, ויקימו סביבו כמה וכמה כתות של מתנגדים. כת אחת – הפרפקציוניסטים. "אין חצי גאולה" הם אמרו לו. הכול או לא כלום. או שיוצאים לארץ ישראל, או שנשארים במצרים. כת אחרת – הטהרנים. כן, הם אמרו לו, אנחנו מבינים שזה עלה תאנה, אבל אסור בשום אופן לומר שאנחנו לא מתכוונים להגיע לארץ ישראל השלמה, כי אז יגידו שוויתרנו עליה. לא מספיק שהתוכנית הזו היא מכת מוות לרשות הפלסטינית, זה גם חייב להיות כתוב על האריזה. אחרת יגידו.

והיו גם מי שרצו לצאת ממצרים, אבל לא היו מוכנים לבקש על כך אישור מפרעה. עזוב אותך מכל הפוליטיקה הזו, הם אמרו לו. רק מחליש. לא צריך תמיכה מאף אחד. לא מפרעה, לא מהשמאל, לא מהערבים ולא מהקהילה הבינלאומית. בוא, Do it right . ניקח את נוער הגבעות, ואיזה סניף או שניים של בני עקיבא, ונחיל ריבונות.

והייתה גם כת ה"אבל מה יהיה אם". היו לה מאות תרחישי אימים. מה יהיה אם יגמרו לנו המים במדבר? ומה אם יבוא עמלק? ובכלל, מה יקרה אם מחר פרעה ימות, ויקום מלך חדש שלא מחויב להסכמות של פרעה. מסוכן לאללה. עזוב אותך משה, בוא, נישאר במצרים. לא מושלם, לא אידאלי, עובדים קשה, אבל לפחות ברור איפה אנחנו עומדים. למה להיכנס לסיכונים מיותרים.

בסוף, איך שהוא, משה הצליח להוציא אותם מהקיבעונות שלהם, כלומר ממצרים, אבל אז באה לו הבומבה האמתית. לזה הוא בכלל לא ציפה. בטח שלא מהנשיאים, מראשי השבטים והמועצות. פתאום, רגע לפני הכניסה לארץ המובטחת, מסע ההפחדות הזה - איזו תבהלה, איזה מורך לב הם זרעו בעם. ממש "אחינו המסו את לבבנו לאמור עם גדול ורם ממנו ערים גדלות ובצורת בשמים". וטבעה של תבהלה שהיא מדבקת. פתאום כל מיני קונספירציות. תדעו לכם שמשה רבנו הוציא אותנו ממצרים רק בשביל להמית אותנו במדבר. הוא רוצה להקים מדינה פלסטינית. החלת הריבונות היא רק פיתיון, סוכריה מורעלת. הוא שיקר אותנו לאורך כל הדרך. עובדה, זוכרים את הנאום שלו אז, לרגלי הפרמידות  - הוא הרי אמר אז לפרעה שבכלל לא מדובר על ארץ ישראל השלמה אלא רק על "דרך שלושת ימים במדבר". אז הנה.

נכון, נתניהו רחוק מלהיות משה רבנו, אבל הרי כבר נאמר שיפתח בדורו כשמואל בדורו, ושבכול דור ודור חייב אדם – וגם הדור כולו – לראות בעצמו שמא הוא פשוט מפחד לצאת ממצרים.

בסוף כול הכתות האלה עמדו כולן יחד נוכח ים סוף, זעקו ותלשו שערות. אוהלי מחאה, הפגנות, פרסומים, שלטים. "מה יהיה אם". "אנא אנו באים". עד שבא נחשון בן עמינדב ואמר להם: תירגעו. תפסיקו להפחיד את עצמכם לדעת. ארץ ישראל מחכה לנו. בואו, נקפוץ למים, תראו שאפילו הרגליים לא יירטבו לנו.     





2 comments:

  1. מכובדי מוטי קרפל,
    אהבתי והזדהיתי עם הפוסט שלך. מקווה כי ישפיע ויעשה את פעולתו על המוחות העיקשים והסרבנים. לתומי סברתי כי נלכדת ברשתן של הנשים הירוקות, אל עתה נראה לי כי שמרת מרחק נאות מחורשת עוז וגאון. שבת שלום.

    השבמחק
  2. האנלוגיה היותר מדויקת: כשבגין רצה לצאת ממצרים (סיני), ימנים טענו בפאתוס שאסור לצאת. בדיעבד ברור שזה היה הצעד הגדול והחשוב בתולדות המדינה. נתניהו, במקום להיות מנהיג גדול כמו בגין, בוחר להישאר בשטחים, מה שיתברר כטעות פטאלית שתקבור את הציונות ותחסל סופית את הזהות היהודית ובוודאי את הדמוקרטית. בהצלחה לכולנו ותודה למשיחי השקר של גוש אמונים.

    השבמחק