כבר יש לנו מכוני מחקר שעוסקים ביהדות הגולה. אלו הן הישיבות שבהן לומדים את המהר"ל, המסביר מדוע הגלות אינה נורמלית, ומדוע אנו עתידים לחזור לארץ ישראל. מחקרו אינו רק שלם, מקיף ומעורר השראה; הוא גם הוכיח את עצמו.
בס"ד
י' בחשוון, תש"פ
(פורסם הבוקר ב"מקור ראשון")
צביקה
קליין, הכתב המסור של "מקור ראשון" לענייני יהדות הגולה, עושה עבודת
קודש. הוא מביא לנו את הקולות, מעלה את הבעיות, הקשיים, המחלוקות והכאבים, ומעדכן
אותנו בכל המתחדש בתחום. בשבוע שעבר הוא טען כאן ש"הימין הפקיר את
התפוצות" ותבע מאתנו להתייחס לסוגיה. "ימנים יקרים, איפה אתם?",
כתב.
אלא
שהתשובה לשאלה של קליין נמצאת בגוף מאמרו. המאמר זרוע בהנחות יסודות וקביעות
מובנות מאליהן, שהן עצמן מסבירות מדוע קולו הברור של הימין איננו נשמע. כשאלו הן
נקודות המוצא בסוגיה, אי אפשר לשמוע את הקול.
נתחיל
מהשימוש המובן מאליו במושג "יהדות התפוצות" במקום במושג "יהדות
הגולה", שימוש שמנציח את הבעיה ומכחיש את פתרונה, כפי שיוסבר מיד. בהמשך מדבר
קליין שוב ושוב על "מורכבות" הנושא. הוא תובע "עמדה מורכבת"
ו"הבנה של המורכבות". אבל לב ליבה של הסוגיה הוא פשוט; "המורכבות"
נוצרת רק כשמתכחשים לנקודת המוצא האמונית היחידה האפשרית בנושא: הקיום היהודי
בגולה הוא לא נורמאלי ולא לגיטימי. נקודה. במילים אלה התבטא המהר"ל, כך קבע
יהודה הלוי, וכך עולה מתורת ישראל שבכתב ושבע"פ. מי שאלה אינם מספיקים לו,
יכול לצרף אליהם את בנימין זאב הרצל, זאב ז'בוטינסקי ודוד בן גוריון.
לאורך כל
ימי הגלות לא הייתה ברירה אלא להשלים עם קיום יהודי בגולה, אבל גם אז בלי לתת לו
לגיטימציה ובוודאי בלי לא להפוך אותו לאידאל. היום, כשאנחנו נמצאים בתהליכי תחייה
מתקדמים, נקודת המוצא הערכית והמוסרית היחידה לדיון בסוגיה היא שהקיום היהודי
בגלות איננו לגיטימי, ושמקומם של כול היהודים הוא כאן בארץ ישראל. זו קביעה פשוטה
ולא מורכבת כלל.
בהמשך
מניח קליין ש"גם בעוד שבעים שנה יחיו קהילות יהודיות מחוץ לישראל". גולת
צפון אפריקה והמזרח עלתה לארץ ישראל. גם גולת אירופה הולכת ועוברת מן העולם לנגד
עינינו. ההנחה שדינה של יהדות ארה"ב יהיה שונה בעייתית מאוד, לא רק לנוכח
התהליך ההיסטורי של שיבת ציון שמחייב להניח שגם קיצה קרב, ונקווה שבעליה, אלא גם
נוכח התהליכים המתחוללים היום בארה"ב. קליין מזלזל ברבנים ש"טוענים
שיהדות התפוצות הולכת ונעלמת", אבל אלו הן העובדות.
את
הקריאה שלו מפנה קליין ל"מכוני המחקר של הימין השמרני", כתובת שגויה
בעליל. הימין השמרני שלנו יונק את מחשבתו מהמערב בכלל ומיהדות ארה"ב בפרט. כל
ההבדל בין וועידת עיתון "הארץ" והגישה הפרוגרסיבית שלה, לבין זו של
הימין השמרני, הוא שהראשונים משתדלים לייבא לכאן את הבעיות של יהדות אמריקה,
וכולנו יודעים מדוע, והאחרונים משתדלים לייבא לכאן את הפתרונות שלה, שעניינן לנסות
להנציח גלות זו. לא אור העבר של השמרנות יוכל לעזור ליהדות ארה"ב, אלא דווקא
אור העתיד, אורה של ארץ ישראל, אורן של התחייה והגאולה.
גם עצם הפניה
"למכוני המחקר" מוטעית. יש לנו כבר מכוני מחקר שעוסקים בסוגית יהדות
הגולה, מצבה, בעיותיה ועתידה. הם משמיעים בסוגיה קול ערכי ומוסרי בהיר וצלול. יש
לנו לפחות עשרות "מכוני חקר" כאלה, אם לא מאות. אלו הן כל אותן ישיבות
בהן לומדים, בין השאר, את ספרו של המהר"ל "נצח ישראל", שבו הוא
מסביר מהי הגלות, מדוע היא לא נורמלית, מה מעמדה, מה מהותה ועניינה, למה היא עתידה
להסתיים ומדוע כולנו עתידים לחזור לארץ ישראל. מחקרו של המהר"ל בסוגיה איננו
רק שלם מקיף ומעורר השראה; הוא גם הוכיח את עצמו.
אבל
כשמחפשים את הפתרון בשיטות מחקר מערביות, מתוך ניסיון למצוא את האמת ב"כלים מדעיים"
של סקרים ומחקרים, מתוך הנחות יסוד מופרכות, בעזרת משרות אקדמיות, קרנות ותקציבי
מחקר, במקום לחקור את הנושא מתוך תורת חיינו, מתוך גישה אמונית, מתוך האמת
הישראלית, אזי הופכת הסוגיה פתאום ל"מורכבת". מאוד מורכבת.
אני
מעריך מאוד את עבודתו החשובה והמסורה של צביקה קליין ואם אני חריף בדבריי הרי זה
רק למען הפולמוס וחידוד העמדות, ולא מתוך זלזול חלילה. ישנו קול ברור וצלול שיוצא
מארץ ישראל ליהדות הגולה, צביקה. הוא לא נשמע משום שלא רוצים לשמוע אותו. לא שם
ולא כאן. הוא לא קל, הוא תובעני, לא נוח להשמיע אותו, אבל בסופו של דבר אין בלתו:
הגלות הולכת ומסתיימת ואנחנו בעיצומה של התחייה.
אין היום
צידוק משמעותי לחיים יהודיים בגולה. אור גדול מאיר עלינו כאן בארץ ישראל, אור של התחייה
והגאולה להן חיכינו אלפיים שנה. השמעת הקול הזה היא חובתנו כלפי אחינו שבגולה והיא
גם עיקר העזרה שאנחנו יכולים להושיט להם. זו נקודת המוצא היחידה שיכולה להוות בסיס
כן ורציני ליחסינו עם יהדות הגולה. כשיוצאים מנקודת ההנחה הזאת, ישנן עדיין סוגיות
רבות שמחייבות בירור והתייחסות ספציפית, אבל הן נהיות הרבה פחות
"מורכבות".
פוסט חשוב ומענין. אלא , שאם נקודת המוצא שלך מר קרפל, הינה אמונית , פשוטה ולא מורכבת, הרי, התעלמת מנקדות מוצא אחרת, גם אמונית ופשוטה :
השבמחקוהיא זו החרדית אורתודוקסית.לגבי חלק מהם לפחות, הגאולה , התיקון וכדומה , בקשר דיאלקטי חריף עם הציונות ויישוב ארץ ישראל וכדומה. לא הסברת לנו, איך על כך מתגברים.
נצטט קצת מוויקיפדיה ( "יחס החרדים לציונות ") כך:
" התנגדות מהותית לציונות, גם כלפי פעילות בעלת צביון דתי, השמיע הרש"ר הירש, מראשי היהדות האורתודוקסית בגרמניה. במכתב לרב צבי הירש קלישר, ממבשרי הציונות בשנות השישים והשבעים, כתב הרב הירש:
דעתי קצרה מהכיר את הטוב והאמת אשר יפרחו כפי דעתו הרמה מהשתדלותו בעניין ישוב א"י, ואת אשר לבבו למצוה וגם חובה גדולה יחשוב, לקט שכלי לא כן ידומה. ואני בעניי אשר אין לי עסק בנסתרות אין טוב לי כי אם להחזיק בדרך הכבושה מאבותינו קדמונינו נ"ע, אשר לא שמו לנגד עינינו כי אם להיות חרדים בכל מאמצי כחנו לתקן דרכנו בדרך התורה לפני אלוקינו ולהרים מכשול מקרבנו, ולצפות לגאולה בכל יום אם בקולו נשמע. ומעולם לא שמו על שכמנו דרך הגאולה על ידי חיזוק ותיקון אדמת קדש, כי אם על ידי חיזוק ותיקון לבבנו ומעשנו לתושיה. "
— שו"ת שמש מרפא, אגרות ומכתבים י"ב "
ועוד משם:
" בד בבד, קבוצות שונות ביהדות החרדית שומרות בקנאות על התנגדותן ההיסטורית לציונות, ושוללות בחריפות את זכות הקיום של מדינת ישראל. בולטות בהן העדה החרדית, וחסידי סאטמר. הרב יואל טייטלבוים, האדמו"ר מסאטמר ומייסד החסידות, נחשב לאחד המתנגדים הקנאים ביותר לציונות ולמדינת ישראל, שהביע את עמדתו באמירה החריפה:
כי אם ניקח כל פריצות הדור והעבירות המרובות הנעשות בכל העולם וישימו אותם בכף מאזניים אחת, ומדינה ציונית בכף מאזניים השני, תכריע (המדינה) את הכל שהוא השורש פורה ראש ולענה של אבי אבות הטומאה שבכל אבות הנזיקין שבכל העולם כולו, והן המה המטמאים את כל העולם כולו.
— הרב יואל טייטלבוים, ויואל משה, ברוקלין תשכ"א, בהקדמה עמ' יא "
עד כאן הציטוטים :
אני מזכיר, במשך עשרות בשנים, חרדים לא ישבו בממשלה רסמי. מובן למה. רק בעקבות בג"צ של לפיד, השתנה הדבר ( אשאיר אחר כך לינק) . ועוד :
ישנה נטיה להארה משיחית וחיפוש אחרי שורשים ורוחניות אצל חילונים רבים ( במובן הרחב , לא הדתי צר). הם לרוב, יעגנו על יהדות חרדית ומיסטיקה , יותר, על פני , סיזיפיות ארצית כפי הציונות הדתית . אשאיר לינקים אחר כך . עוד נקודה ראויה לציון. אם כי ,לא הכי קריטית לעת הזו.
אז מי יותר לגיטימי בעיניך מר קרפל ?
כאן לוויקיפדיה :
https://he.wikipedia.org/wiki/יחס_החרדים_לציונות
תודה
'נקודת המוצא האמונית היחידה האפשרית בנושא: הקיום היהודי בגולה הוא לא נורמאלי ולא לגיטימי. נקודה. במילים אלה התבטא המהר"ל, כך קבע יהודה הלוי, וכך עולה מתורת ישראל שבכתב ושבע"פ'.
השבמחקהאמנם? אין בתורת ישראל עוד דרכים לחשוב על הנושא? למקרא הדברים שלך התעורר בי החשש ש'אמוני'מבחינתך הוא רק מי שמאמין בדיוק במה שאתה מאמין. מה עם 'שבעים פנים לתורה'?
רק לבג"צ לפיד / יש עתיד, לגבי ליצמן, שלמעשה היה סגן שר בתורת שר, אבל לא שר ממש (וברור למה). ואילו ראש הממשלה , היה השר האחראי ( שר הבריאות דאז ):
השבמחקפסק הדין החלקי כאן:
https://bit.ly/2CoqxAD
והמשלים כאן:
https://bit.ly/36QgfYj
אשאיר אולי אחר כך עוד לינקים .
תודה
כאן למשל, ב- טיים אאוט , תל אביב, רק למראית עין, או רק חיצונית, חילונית למעשה. אין תוכו כברו, כאן :
השבמחקhttps://timeout.co.il/תל-אביב-עיר-חילונית-לחלוטין-רק-מבחינה/
וכאן, מצטט את אורית הירש, תחת הכותר:
" היכוני לביאת המשיח - הגבר : נשים חילוניות בחב"ד המשיחית " . וכך מצטט:
בעשורים האחרונים צצים ועולים מופעים חברתיים אשר משלבים בין מאפייני זהות חילוניים ובין מאפייני זהות דתיים. 'מערבולת זהויות' זו, כפי שיונה וגודמן מכנים זאת,מצטרפת לאוסף הממצאים המערערים את הנחת היסוד של תזת החילון בדבר חלוקה דיכוטומית ונוקשה בין מחוזות הדת למחוזות החילוניות. מציאות חברתית זו גם מעוררת שאיפה סוציולוגית לספק פרשנות חדשה על אודות יחסי הגומלין שבין הדתיות לחילוניות והגישות הביקורתיות, ובהן הפוסט–סטרוקטורליזם והפוסט–קולוניאליזם, נענו לאתגר זה.
עד כאן הציטוט:
זה אמנם לא מאיר המימד המיסטי לגמרי. אבל ,אולי אחר כך עוד .מה שחשוב, שהם ייטו יותר לחרדים, מאשר לציונות דתית. תופעה מאוד מעניינית. כאן :
https://in.bgu.ac.il/bgi/iyunim/DocLib8/Hirsch.pdf
תודה
רק למען ההגינות:
השבמחקסיעת אגודת ישראל בכנסת, הכחישה דאז, מכל וכל, כי מועצת גדולי התורה, אוסרים עליה להתמנות כשרים רסמי לממשלה.מצטט מבג"ץ ביטון דאז, כך:
"סיעת אגודת ישראל בכנסת, הוסיפה והודיעה לבית המשפט, בהודעת מר גלס, בא-כוחה המלומד, לאמור:
"א. המשיבה מכחישה את האמור בסעיפים 9ו-26(ד) של העתירה על קיום הוראה של 'מועצת גדולי התורה' האוסרת על המשיבים 2ו- 3לכהן בממשלה כשרים מטעמים אידיולוגיים של 'אי הכרה במדינה ובמשטרה החילוני'.
ב. 'מועצת גדולי התורה' לא קיבלה בעבר ובהווה החלטה האוסרת על מי מחברי אגודת ישראל לכהן כשר בממשלה.
ג. בהקשר זה יצויין כי מנהיג אגודת ישראל הרב יצחק מאיר לוין ז"ל כיהן בשעתו כשר הסעד בממשלה".
עד כאן הציטוט:
היו בעבר עתירות דומות אגב , אבל, לא נעמוד כאן על ההבדלים. אלא על העיקרון או התופעה עצמה.
כאן לבג"צ ביטון :
www.nevo.co.il/psika_word/elyon/padi-nd-2-827-l.doc
תודה
להתראות
אתה סופית ירדת מהפסים. המזל הגדול הוא שאתה כותב בעברית, אז רוב הסיכויים שאנשים בגולה לא יקראו את זה. יש לי קרובי משפחה בגרמניה. בכל פעם שאני מבקר אותם, יוצא לנו להגיע לבית הכנסת הגדול בברלין, ותמיד שואלים אותי ?where are you from (מאיפה אתה?) ואני תמיד עונה I am from Israel of course (אני מישראל כמובן) והם תמיד שואלים why of course? (למה כמובן?) ואני תמיד עונה I am jewish (כי אני יהודי). פשוט מאד, אבל אפקטיבי מאד. ובלי דה לגיטימציה. וזה תמיד מתקבל כדיעה לגיטימית (גם אם הם לא מסכימים), ומחלחל אט אט ומבקיע עד ליום שבו הם אינם מרגישים יותר רצויים במדינה שלהם (כמו לאחרונה לאחר הפיגוע בהאלה), ואז הנבט פורח והתהליך משלים את הפריחה המלאה. גם זאת "צמח דוד עבדך" - פריחת הגאולה. מה שאתה עושה כאן זה דבר אחר לגמרי. אתה גודע את העץ. אצלך זה או שחור או לבן. או שאתם כאן בישראל, או שאתם לא לגיטימיים. זה לא סתם גול עצמי. זה גול-לאסו. זה מראדונה לחיבורים מחצי מגרש. לא נגיע רחוק בעם היהודי אם נתחיל לעשות דה לגיטימציה אחד לשני. זה שיטות של אנשי שמאל. אל תאמץ את הקו הזה. אל תפנה את הגב לאחים שלנו. ככה לא בונים עלייה.
השבמחק