יום שישי, 15 בנובמבר 2019

פרחים לעזה


כשהתותחים רועמים המוזות משתתקות. גם המוזות של השנאה. לפתע הפך שיח השנאה הזה לבלתי אפשרי והתגלה כהזוי. עזה נפלה לנו מן השמיים והחזירה אותנו למציאות.



בס"ד
י"ז בחשוון, תש"פ
(פורסם הבוקר ב"מקור ראשון")


עזה תמיד שם בשבילנו. היא לעולם לא תכזיב אותנו ולא תבגוד בנו. כשצריך אותה, היא תמיד תתייצב עבורנו מוכנה וערוכה למלא את תפקידה. נכון, השרות המסור שלה עולה לנו בהרבה סבל, כאב, כסף, וגם בלא מעט דם יקר, אבל כנראה שאין לנו מנוס מאשר לשלם את המחיר הכואב הזה עבור הסחורה שרק עזה יכולה לספק לנו: חזרה אל המציאות.

נהרות של דיו נשפכו בעבר על הוויכוח הבלתי נגמר על הקמת מדינה פלסטינית. אינסוף פאנלים סוערים הציפו את אולפני הטלוויזיה ותחנות הרדיו בדיון הלעוס לעייפה על הרעיון של חלוקת ארץ ישראל לשתי מדינות. נוכח כל התעמולה הזאת, היה בלתי אפשרי להסביר לעם ישראל שמה שמתחיל מטפטוף של כמה "צינורות מעופפים" שנוחתים עלינו מהשמיים, אינו יכול להסתיים בפחות מאשר אסון אסטרטגי שיסכן את קיומה של המדינה. עד שבאה עזה וסיפקה לנו דוגמית שתסביר לעם ישראל מהי בדיוק משמעותה של מדינה פלסטינית. נכון, עזה גובה מחיר כבד על השירות החיוני הזה; ככה זה כשצריך להסביר דרך הרגליים מה שלא מצליחים להבין מן הראש; אבל כשאין ברירה, זו כנראה הדרך היחידה לחזור אל המציאות. כן, שילמנו מחיר כבד בהתנתקות, אבל עזה הוכיחה לעם ישראל שהרעיון של מדינה פלסטינית איננו שייך למציאות של המזרח התיכון.

עד לפני כמה ימים עוד נראה היה שלפלונטר הפוליטי אין מוצא, ושאין מנוס ממערכת בחירות שלישית מתסכלת וחסרת תועלת לא נראה באופק. אבל עזה שוב לא הכזיבה. היא שוב עשתה למערכת הפוליטית את הדבר היחיד שהייתה זקוקה לו באמת: היא החזירה אותה למציאות.

הרעיון המופרך של ממשלה הנתמכת באצבעות חברי הכנסת הערבים, שנראה עד לפני ימים אחדים כמוצא אפשרי מן סבך הפוליטי, התגלה במערומיו. חברי הכנסת הערבים לא יכלו להתאפק מלגנות את חיסול רב המחבלים מעזה. הם לא יכלו להסתיר את העדפותיהם וגם לא לאיזה צד בדיוק הם משתייכים. "נתניהו הוא פצצה מתקתקת", הצהיר חבר הכנסת עופר כסיף מהרשימה המשותפת, וחשף במה בדיוק היא משותפת. האופציה הפוליטית של ממשלה בחסות עופר כסיף וחבריו ירדה כנראה מן הפרק. השבוע שנותר לגנץ להרכיב ממשלה אינו מספיק בכדי להשכיח את הקולות שנשמעו מכיוון הרשימה המשותפת. זר הפרחים על כך מגיע לגורם אחד בלבד: עזה.

אבל עזה גם מסמנת לנו את גבולות ההסכמה הלאומית. בעידן פוליטי של פסילות וחרמות הזויות, היא מעבירה קו מדויק שמסמן בדיוק למי יש אחריות לאומית ולמי לא. כמו נייר לקמוס, היא גורמת לפסולים לפסול את עצמם. לא עברה שעה קלה מאז התחיל ירי הרקטות, וחברי הכנסת עומר בר לב וסתו שפיר לא יכלו להסתיר את אכזבתם המרה נוכח העובדה שהאפשרות של ממשלת שמאל-ערבים הולכת ונמוגה בשמי הדמיונות והמערכת הפוליטית חוזרת למציאות. שניהם לא יכלו להתאפק מלפרוק את תסכולם באמצעות העלאת ההשערה שנתניהו יזם את הסיכול מסיבות פוליטיות.

לא עזרו בעניין זה גם הצהרותיהם הנחרצות של הרמטכ"ל וראש השב"כ. כל הפוסל במומו הוא פוסל. אף אחד לא פסל את מפלגת העבודה והמחנה הדמוקרטי מלהיות חלק מממשלה עתידית בישראל. הם עשו זאת בעצמם. הם אלו שהוציאו את עצמם מגבולות ההסכמה הלאומית. שוב עשתה עזה את שליחותה; היא סימנה עבורנו את הגבולות לקואליציה עתידית אפשרית.

מכחול לבן לעומת זאת נשמעו זמירות אחרות. בני גנץ לא הסס לרגע מלגבות באופן בוגר ואחראי את החלטות הממשלה. ליברמן אמנם ניסה להרוויח כמה נקודות, אבל גם הוא נתן לממשלה גיבוי עקרוני. חה"כ מאיר כהן מכחול לבן התקדם עוד צעד קטן ודבר על כך שייתכן שההסלמה מול עזה תביא לפשרות פוליטיות ובכך סמן מוצא אפשרי מהמשבר הפוליטי. 

לפתע הקולות שהתרגלנו להם בשבועות האחרונים – אמירות על פסילות, תיקים, וחקירות – השתתקו בבושת פנים. כשהתותחים רועמים המוזות משתתקות. גם המוזות של השנאה. לפתע הפך שיח השנאה הזה לבלתי אפשרי והתגלה כהזוי. עזה נפלה לנו מן השמיים והחזירה אותנו למציאות. לא ברור עדיין אם עזה תקים לנו ממשלה; אבל אם אכן מנהיגינו ירדו מן העצים הגבוהים שטיפסו עליהם, יהיה זה רק בזכות עזה, שמאלצת אותם לחזור למציאות.

עזה לעולם אינה מכזיבה. כשאנחנו צריכים אותה כדי להחזיר אותנו למציאות, היא תמיד שם בשבילנו.




2 comments:

  1. פוסט נוקב, אבל, צריך לזכור שעם כל החשיבות של פתרון הבעיה העזתית, הבעיה הזו, לא חזות הכל. היא לא מהווה עדיין איום קיומי של ממש. צריך גם עם כל הכבוד, להסתכל גם פנימה ולא רק החוצה. הכותב מגחך על הרעיון של ממשלה שנתמכת על ידי חברי כנסת ערבים. זה אולי נשמע מופרך. אבל, לא לגמרי, וחשוב מאין כמותו, הן לימין והן לשמאל. ומדוע ? אם כך:

    עסקינן באזרחי המדינה. אזרחים לכל דבר. היישובים שלהם , הפכו לישובי פרא. ישובי ספר. שלטון החוק שם הפך ליותר מסתם בעייתי כמובן. רציחות אינספור. נשים נרצחות בכמויות. מאגרים אדירים של כלי נשק. בניה בלתי חוקית . ומה אנו מקבלים :

    אזורים שלמים במדינת ישראל, משל היית גורס מחוץ לחוק. האם זה אינטרס של הימין? הימין הרי מקונן שנים על העדר שלטון החוק ואכיפה ביישובים ערביים. ואיך לעשות זאת ? אם כך :

    צריך להרחיק אותם או להסיט אותם מהתעסקות עם עניינים מדיניים ( בלבד לפחות) ולנטוע בהם אחריות אזרחית. והרי הימין והשמאל רואים עין בעין הדבר.

    לא כזה מופרך , שיישארו תומכים של קואליציה מבחוץ, יישארו יריבים מרים במימד המדיני גיאו פוליטי, ויפעלו למען הטמעת שלטון החוק ביישובים הערביים, על ידי דרישות תקציביות וכדומה .

    הנה נעשה היכרות עם עמותה בימין . עמותה בשם " רגבים". עמותה אשר ללא ליאות, דואגת לאיתור של בניה בלתי חוקית ביישובים ערביים , ואכיפה של החוק כלפיהם .מצטט מוויקידפיה ( הם אגב ,עותרים סדרתיים בבג"ץ ) הנה מצטט:

    "רגבים היא עמותה ישראלית שהוקמה ב-2006 ועוסקת במעקב ותיעוד אחר פעילות בלתי חוקית של ערבים באדמות המדינה בתחומי הקו הירוק וביהודה ושומרון. מטרות העמותה הן:

    להשפיע על כלל מערכות השלטון במדינה, להביאם לפעול לאור עקרונות היסוד הציוניים ולממשם להלכה ולמעשה, לשמירה על אדמות העם היהודי ועל אוצרות הטבע והנוף של ארץ ישראל ולמניעת השתלטותם של גורמים זרים על משאבים אלו."

    כאן:

    https://he.wikipedia.org/wiki/רגבים_(עמותה)

    לא בשמיים היא. צריך לקרב ערבים ישראלים , לתפיסות מימשליות תואמות ומתקדמות. להסיט אותם מהתמקדות בפנטיות מדינית, לתרומה משמעותית יותר בעניינים מימשליים כלליים, לטובת הבוחרים שלהם, ומדינת ישראל.

    תודה

    השבמחק
  2. רק עוד המחשות :

    זוכרים ההפגנה של הימין באום אל פאחם . כמובן, בין היתר, להעביר מסר: המקומות הללו לא ישויות אוטונומיות, הן כפופות לחוק ולמשפט הישראלי . כאן :

    https://www.ynet.co.il/articles/0,7340,L-3614683,00.html

    וכאן נצטט את בן ארי ( נתעלם מדברי הבלע שלו נגד בג"צ) :

    "שופטי בית המשפט העליון הנאורים, לא אוכפים ברהט, הם לא אוכפים את החוק באום אל פחם, אך גיבורים על אנשי מגרון"

    כאן בסרוגים:

    https://www.srugim.co.il/30390-ועידת-ארץ-ישראל-שלנו-על-אמא-לא-עושים-הס

    הנה כי כן, ימין/שמאל/ מרכז, רואים עין בעין הדבר. אז מה המחיר כולה ? שיישבו בכנסת, לא בממשלה, ויקבלו תקציבים ומשאבים ,ויהפכו אזרחים ישראלים , יותר מאשר פלסטינאים או אזרחי הרשות. שיהפכו למה שהם:

    אזרחים ישראלים, בעלי דת מוסלמית. הא ותו לאיו. כפי שהם גורסים אגב : היהדות היא דת , לא לאום. אז מה הם נניח : אזרחים ישראלים ( שיושבים בכנסת אכן ) ובעלי דת מוסלמית. הם אפילו לא ערבים לשיטתם שלהם ממש.

    תודה

    השבמחק