ללכת על כל הקופה

ראשי ההתיישבות ביו"ש פתחו בקמפיין נגד הקפאת הבניה. עזבו. זה כסף קטן. אם התהליך המתחולל במקומותינו יבשיל ויצא אל הפועל המשמעות היא סופם של אבו מאזן והרשות, סופם של הסכמי אוסלו, סופם של רעיונות המדינה הפלשתינאית ושתי מדינות לשני עמים ושל התמיכה הבינלאומית בהם. גם סופו של השמאל הישראלי. הכרעה. בינגו. על זה צריך ללכת. על כל הקופה. 

בס"ד

כ' בחשוון, תשע"ו

ראשי ההתיישבות ביהודה והשומרון מנהלים קמפיין נגד הקפאת הבנייה. זהו עניין חשוב, ללא ספק, אבל ההתרכזות הזו בפרטים כמו בנייה, סגירת צירים מסוכנים, תקציבי מיגון והגברת האבטחה מתעלמת מהעיקר. מרוב עצים הם לא רואים את היער, את התמונה הגדולה.

קשה להעריך כיצד יתפתח גל הטרור ומכלול האירועים שמתחוללים סביבנו אבל לא קשה להעריך את הפוטנציאל שלהם.

כשכותב הבוקר העיתון הרשמי של חמאס: "העיר חברון הפכה לנציג הלגיטימי היחיד של העם הפלסטיני המבטא את רצון העם הפלסטיני, אשר אמר את דברו ברוב עם וזועם, היוצא בקריאה נגד הסכם אוסלו, נגד המשך התיאום הביטחוני, נגד יוזמת ג'ון קרי ונגד כל פלסטיני החותר נגד האינתיפאדה" ("האינתיפאדה רצחה את הצהרת בלפור", ערוץ 7, 2.11.15) הכתובת תלויה על הקיר ומשמעותה ברורה: אבו מאזן והרשות הם הם שעל הכוונת.

אנחנו נמצאים בעיצומו של תהליך שבמהותו הוא "האביב הפלסטיני" – חתירה אסלמית להפלת המשטרים הישנים.

החמאס מנסה להעביר הילוך. משלב היחידים לשלב ההמונים. הוא מתמקד כרגע, באופן טבעי, בחברון ובסביבתה ומשתמש בהלוויות "השאהידים" בכדי להוציא את ההמונים לרחובות, אבל לא רק ולא בעיקר כנגד ישראל – אלא, קודם כל, על מנת להפיל את אבו מאזן והרשות.

טעות קטנה של אבו מאזן וכל הזעם יופנה כנגדו. ואם הוא לא יעשה כזאת – הם כבר יארגנו לו אותה.

לא בטוח שהדבר יעלה בידם, אבל אם כן – אנחנו נכנסים למצב חדש לחלוטין. האינטרס של כל מי שארץ ישראל חשובה לו חייב להתרכז בתהליך הזה. אם הוא יבשיל ויצא אל הפועל המשמעות היא סופם של אבו מאזן והרשות, סופם של הסכמי אוסלו, סופם של רעיונות המדינה הפלשתינאית ו"שתי מדינות לשני עמים". גם סופו של השמאל הישראלי. הכרעה. בינגו.

אם ישתלטו הארגונים האסלמיים על שטחי הרשות, זוהי גם תחילת סופה של התמיכה הבינלאומית ב"מדינה פלשתינאית".

התהליכים הסטיכיים הללו, אם הם אכן יצאו אל הפועל, יחייבו את ישראל, בעל כורחה ממש, להשליט את ריבונותה ביהודה והשומרון. אמנם ייתכן שריבונו של עולם החליט להעביר אותנו משלב הבלימה מול אוסלו לשלב ההכרעה, אבל הוא וודאי ממתין לראות שגם אנחנו "נשים כתף".

במקום להמשיך עם "עוד דונם ועוד עז", שיטה שהייתה יפה לזמנה, הגיעה הזמן שראשי ההתיישבות יתחילו לדבר על הדבר האמתי: ריבונות.

אם אכן יבשילו התהליכים זהו אמנם המוצא היחיד המסתמן, אבל צריך להכשיר לקראתו את הלבבות, את התודעה, את דעת הקהל ובעיקר – את הפוליטיקאים.

במקום לנסות ללחוץ על נציגי "הבית היהודי" ו"תקומה" בנושא ביטול הקפאת הבנייה, צריך לחשוב בגדול וללחוץ עליהם להתחיל בקמפיין להשלטת הריבונות.

פעם בדור נוצר חלון הזדמנויות היסטורי. יתכן בהחלט שזהו המצב לקראתו אנחנו הולכים. תפקידנו הוא לפתוח לפוליטיקאים את הראש על מנת לעשותם למנהיגים. לדרוש גם מהם לחשוב בגדול. ולהעז. להיות לאנשים.

בקיצור: צריך ללכת על הקופה עצמה ולא על קיבוץ של עוד כמה מטבעות קטנים. על כל הקופה ולא על הכסף הקטן.

ואז תהיה לכם בנייה עד שיבלו שפתותיכם מלומר די.