השתיייה החלה

אין אצל נתניהו איפה ואיפה. הוא מתייחס לכול בעלי בריתו באופן שוויוני. זה לא שיש לו משהו אישי נגד בן גביר; גם את הקולות של הציונות הדתית הוא מנסה לשתות בלי שום נקיפות מצפון.

בס"ד

פורסם ב"מקור ראשון" ב- 21.10.22

"תקרית חריגה" הגדירו כלי התקשורת את מה שאירע במוצאי שמחת תורה בכפר חב"ד. באירוע של ההקפות השניות ח"כ בנימין נתניהו לא היה מוכן לעלות לבמה כל עוד ח"כ איתמר בן גביר לא ירד ממנה. יועציו של נתניהו חשבו שתמונה משותפת שלו עם בן גביר עלולה להזיק לו פוליטית. למרות הגדרת התקרית כחריגה שום דבר חריג לא היה בה. כך נוהג נתניהו עם כל שותפיו ובעלי בריתו. כשהוא צריך אותם הוא יודע לחבק אותם בחום. כשמבחינתו הם עשו את שלהם, אין לו שום בעיה להפנות להם את הגב.

גם נתניהו יודע שמתוך כ-12-13 המנדטים שמקבלת בסקרים מפלגת הציונות הדתית של סמוטריץ', כשמונה באים בזכות בן גביר. זה נראה לו מוגזם ומיותר לחלוטין. מבחינתו המנדטים האלה שייכים לליכוד והוא לא עומד לוותר עליהם בקלות. ההגעה של נתניהו לכפר חב"ד לא הייתה מקרית; תנועת חב"ד ואוהדיה הם מאגר קולות ידוע של תנועת כך בעבר ושל בן גביר בהווה. להגעתו של נתניהו לכפר הייתה מטרה מוגדרת מאוד: לשתות את הקולות של בן גביר.

יועציו מיהרו להסביר שתמונה משותפת של נתניהו עם בן גביר עלולה הייתה לפגוע באפשרות להקים ממשלה עם גנץ לאחר הבחירות, אבל כדאי לקחת את הנימוק הזה, הבעייתי כשלעצמו, בערבון מוגבל. תמונה משותפת של נתניהו עם בן גביר, כל שכן לחיצת יד או אפילו טפיחה על השכם, כפי שהיינו יכולים לצפות משותפים פוליטיים, עלולה לשדר לליכודניקים שבן גביר הוא שותף לכול דבר ועניין ושהצבעה למענו שוות ערך להצבעה לליכוד. זו הסיבה העיקרית לתקרית; נתניהו לא מתכוון לתת למצביעי ליכוד מסורתיים להמשיך להיסחף אחרי בן גביר. הוא יצטרך את הקולות שלהם למחרת הבחירות.

בכלל, נתניהו מתחזק בעת האחרונה. אם לא בסקרים הרי שלפחות מבחינה רוחנית. הוא מרבה לחבוש כיפה בימים אלה ולפקוד בתי כנסת. להקפות בכפר חב"ד הוא הגיע ישירות מההקפות בשכונת הדר גנים בפתח תקווה. "אנחנו נדאג לציונות הדתית שנמצאת בתוך הליכוד, וגם ליד הליכוד", אמר שם לתומכיו. אין אצל נתניהו איפה ואיפה. הוא מתייחס לכול בעלי בריתו באופן שוויוני. זה לא שיש לו משהו אישי נגד בן גביר; גם את הקולות של הציונות הדתית הוא מנסה לשתות בלי שום נקיפות מצפון. היינו מצפים ממנו שינסה לחדור למעוזיו של לפיד במרכז הארץ או אולי לאלה של בנימין גנץ, אבל למה להתאמץ ולחפש קולות קשים להשגה אצל יריבים פוליטיים כשהציונות הדתית בעלת בריתו היא מאגר מנדטים קל רך וזמין. הוא מעדיף את בתי הכנסת הסרוגים על הקניונים והפאבים של תל אביב. 

לא רק שמבחינת נתניהו הליכוד ידאג לציונות הדתית בכלל וגם לזו "שלידו"; הוא לא מבין כלל מה הצורך במפלגות שמייצגות את הציונות הדתית. יומיים לפני יום כיפור, בכנס עם אנשי כיפות סרוגות בבית כנסת ברחובות, תמה נתניהו על עצם קיומן של מפלגות כאלה: "לציונות הדתית יש בית בליכוד", אמר שם. "הליכוד הוא הבית. הרעיון של מפלגה סקטוריאלית – מי שרוצה יכול לעשות, אבל אין צורך בזה". זו לא רק איילת שקד; מבחינתו גם את סמוטריץ' לא צריך.

האמת היא שנתניהו צודק. אם כול מה שמייצגות מפלגות הציונות הדתית למיניהן הם רק אינטרסים צרים אזי הליכוד יכול לדאוג לציבור שלהם טוב יותר. אם מדובר על תקציבים לאולפנות לפי מפלגה אחת, או לשאלות כבדות המשקל של חומש וחיבור ההתיישבות הצעירה לחשמל לפי מפלגה אחרת, עדיף כבר להשאיר את המשימות האלה לליכוד. יש בו די חברי כנסת ועסקנים חובשי כיפות סרוגות ואוהדי ארץ ישראל שיכולים לייצג את האינטרסים האלה בנאמנות. ולא שהדברים האלה אינם חשובים; הם חשובים מאוד, אבל אלו פירורים קטנים מתוך חזון גדול שאותו כבר אי אפשר לשמוע מנציגיה הפוליטיים של הציונות הדתית. וכשהנושאים הללו מופיעים כפרטים, מנותקים מהמכלול הגדול והמאיר, הם נותרים זרים ומוזרים ולא מתיישבים על דעתם של רבים בחברה הישראלית. 

מהחזון הגדול של הראי"ה קוק, חזון חיוני מאין כמוהו לחברה הישראלית בעת הזו, נותרו פירורים: אולפנות, מאחזים, חשמל, אישורי בניה ומאבק בתנועה למען הלהט"ביות. את אשר כואב הנביא על מה שעשו בני דורו לתורת ישראל, עשינו אנו תלמידי הרב קוק לתורתו: "והיה להם דבר ה' צו לצו צו לצו קו לקו קו לקו זעיר שם זעיר שם למען ילכו וכשלו אחור ונשברו ונוקשו ונלכדו".