יום רביעי, 26 בספטמבר 2018

ידיעת הזהב


כל עוד ממשל טראמפ אינו עוקר מהשורש את רעיון המדינה הפלסטינית, בגזרות החדשות שלו יש חדש אבל אין בהן ממש.


בס"ד
י"ז בתשרי, תשע"ט
(פורסם בערב שבת ב"מקור ראשון")

מידי בוקר, כשאני בודק מה התחדש במערכת היחסים של ממשל טראמפ עם הרשות הפלסטינית, אני מחפש בשבע עיניים את ידיעת הזהב. הגזירות שמטיל ממשל טראמפ על הרשות אמנם ממשיכות בקצב מסחרר ומידי שבוע אנחנו זוכים לעוד בשורה בנושא, אבל כל אלה הן לא מה שאני מחכה לו. ביטול תקציבי אונר"א, שינוי מעמד הפליטים והגדרתו מחדש, סגירת הנציגות בוושינגטון והבשורות הטריות מהשבוע האחרון על גירוש השגריר הפלסטיני מוושינגטון וביטול התקציבים לגופים המנהלים "מפגשי שלום" בין פלסטינים לישראלים – כל אלה הן אמנם ידיעות מרנינות נפש, אבל לא אותן אני מחפש.

השאלה הגדולה היא האם הרטוריקה של נציגי ממשל טראמפ כנה – אם אכן הגזירות האלה באו רק כעונש לרשות על סרבנותה לשתף פעולה עם "עסקת המאה" של הנשיא, ותכליתן היא רק להחזיר את הרשות לשולחן הדיונים; או לחילופין, האם הגזירות נועדו לייבש את הרשות הפלסטינית, למוטט אותה, לחסל אותה, ולהעביר אותה אחת ולתמיד מן העולם. שתי האפשרויות עדיין פתוחות. אם האפשרות הראשונה נכונה, הרי שהגזירות האלה אמנם משמחות אבל אין בהן בכדי לשנות את המצב מיסודו והן אינן מוליכות לפתרון אמתי של "הבעיה הפלסטינית".

ידיעת הזהב לה אני מצפה בכיליון עיניים היא ידיעה על מגעים שמנהלים גורמים אמריקאים עם מנהיגות מקומית של הערבים תושבי יהודה והשומרון – ראשי חמולות, ראשי ערים וכפרים, נציגים כאלה ואחרים של התושבים, אנשים כמו פעיל זכויות האדם באסם עיד למשל – שנעשים מעל לראשה של הרשות הפלסטינית, תוך כדי התעלמות ממנה ומתוך עקיפתה. לידיעה מסוג זה אני מייחל.

כי כל הסכם עם הרשות הפלסטינית, גם בתנאים הטובים ביותר מבחינתנו, איננו יכול לשנות את המצב מיסודו. הסכם עם הרשות הפלסטינית וארגון אש"ף לעולם איננו יכול לפתור את "הבעיה הפלסטינית". כי שורש הבעיה הוא בתביעת הבעלות הלאומית "הפלסטינית" השקרית על הארץ הזו – תביעת בעלות מתחרה, נגדית ועוינת לזו שלנו. כול עוד זו לא הוכרעה, שום דבר לא השתנה. הסכם עם הרשות חייב להיחתם עם בעלי התביעה השקרית הזו, ולכן הוא יותיר אותה על כנה. הוא לא יעקור אותה מן השורש; הוא רק ינציח אותה.

כל עוד מונף בתחומי ארץ ישראל הדגל הפלסטיני ולו גם רק בראש מתחם אחד מצומצם ברמאללה, ולו גם רק במסגרת "קונפדרציה" עם ירדן, לא הוסרה התביעה הלאומית השקרית הזו. ממילא, במקרה הטוב ביותר, חל רק שיפור מקומי במסגרת המדינית-ביטחונית והגאו-פוליטית בה אנו נתונים – ולא שינוי המסגרת מיסודה. מחר ייפול או יתחלף טראמפ, ישתנו האינטרסים של מדינות ערב "המתונות", ישתלט החמאס או יעלה בבחירות, והשורש הפורה ראש ולענה הזה ישוב לפרוח על אף שקוצצו כנפיו וענפיו, וביתר שאת.

אנחנו נוהגים להשוות בין התוכניות המדיניות של הימין על פי הפרמטר של שטח: האם מדובר על סיפוח כל שטחי C, או רק גושי ההתיישבות, או רק ירושלים המורחבת, וכדומה. אבל לא זה הקריטריון הראוי: השאלה העקרונית איננה גודל השטח המסופח אלא מעמדו המדיני של השטח שנותר. האם תוחל עליו ריבונות ישראלית או לא. זו השאלה החשובה.

כול עוד הרשות קיימת היא חייבת להיות עוינת לישראל. היא מוכרחה להסית נגדנו ולהותיר אותנו כאויביה הראשיים, שכן אין שום "יחד" אחר שמסוגל לגבש ולאחד את הערב-רב הערבי הזה, אוסף האינדיבידואלים הערביים הללו שמכונה ברמייה "העם הפלסטיני". "ההתנגדות" היא הדבק היחיד שלהם.

הדרך היחידה לשנות את המצב מיסודו היא הכרעת היומרה הלאומית שלהם, עקירתה ועקירת המדברים בשמה מן השורש. דבר זה מחייב הכרעה מדינית: החלת מטריית ריבונות ישראלית על כל שטחי יהודה והשומרון, תוך חיסול הרשות הפלשתינאית. מתחת למטריית הריבונות הזו, על בסיס אינדיבידואלי, אזורי או חמולתי – אבל בשום אופן לא לאומי – יתכנו פתרונות רבים, שונים ומגוונים.

השאלה שמטרידה אותי היא האם הגזירות של ממשל טראמפ נועדו להביא את הרשות הפלסטינית לשולחן המשא ומתן, או נועדו למוטט אותה. אם נראה שבמקביל לגזירות הללו, מתחיל ממשל טראמפ לנהל מגעים מדיניים עם נציגים מקומיים אותנטיים שמה שמעסיק אותם אינן תביעות לאומיות אלא תביעות אנושיות לשפור חיי האוכלוסייה הערבית ביהודה והשומרון – אם על בסיס של חאמולות, מועצות אזוריות או אפילו קאנטונים כפי שהציע דר' מרדכי קידר – יהיה זה אות שיש ממש בתוכנית האמריקאית.

ישנם גורמים ערביים רבים בשטח שמבינים שהרשות הפלסטינית דואגת לעצמה בלבד ומזיקה לענייניהם, והיו שמחים מאד לראות את קיצה ולבוא במקומה. אם מול גורמים אלה תעמוד ארצות הברית של אמריקה עם כל כובד משקלה ועוצמתה הכלכלית והפוליטית, הם יחושו שיש על מי לסמוך, שיש עם מי לעבוד ולדבר, יעזו להסתכן, ייטלו אחריות ויבצעו את המהלך הזה.

כל עוד אפיק מסוג זה לא מתפתח, יש בגזרות של ממשל טראמפ חדש אבל אין בהן ממש.










אין תגובות:

פרסום תגובה