חזון ארבעים המנדטים של נתניהו מדאיג מאד. עם תמיכה נרחבת, הוא לא יחמיץ את ההזדמנות להקים מדינה פלסטינית ולחלק את ארץ ישראל.
בס"ד
ט' בתשרי, תשע"ט
(פורסם בערב שבת
ב"מקור ראשון")
קמפיין ארבעים
המנדטים של נתניהו והליכוד (יולי אדלשטיין: "אפילו חמישים"), הוא הדבר
הטוב ביותר שיכול היה לקרות ל"בית היהודי", כי הוא מעיד שנתניהו הפך
זחוח ושאנן. הוא כבר שכח שמה שהביא אותו ואת הליכוד מ-22-24 מנדטים בסקרים שבוע
לפני הבחירות של 2015 להישג של 30 מנדטים ולניצחון היה דבר אחד בלבד – החרדה בימין.
המשפט "הערבים
נוהרים לקלפיות", שנתניהו דיברר ביום הבחירות, הבהיל את תומכיו, הריץ אותם לקלפיות,
והכריע את התלבטויותיהם של רבים אחרים. אבל לא רק זה. לבית היהודי היו בסקרים שבוע
לפני הבחירות כ-12 מנדטים ורק בימים האחרונים, ממש בישורת האחרונה, זלגו 4 מהם לליכוד.
התיקו בסקרים בין המחנה הציוני לבין הליכוד, ובסקרים מסוימים אפילו יתרון ברור
למפלגת השמאל, הלחיץ רבים במחנה הימין וגרם להם לחרדה רבה. ארבעה מנדטים של הבית
היהודי נזעקו לדגל, וברגע האחרון בחרו ליכוד והביאו ניצחון חשוב לימין.
אבל במצב
של 40 מנדטים לליכוד בסקרים, החרדה כבר לא תניע את מצביעי הימין. ניצחון מובהק מסתמן
של הליכוד יאפשר להם "להתפנק" ולבחור משהו מדויק יותר לטעמם. ארבעת
המנדטים ש"נידב" הבית היהודי בעל כורחו לליכוד יוכלו לחזור לכור מחצבתם,
יחד עם אחרים נוספים.
אבל יותר
מכך. אחת הבעיות היסודיות של הבית היהודי היא ליצור בידול מובהק בינו לבין הליכוד.
הציבור לא תמיד מבין את ההבדל בינו לבין הליכוד. עד קמפיין הארבעים מנדטים, צריך
היה הבית היהודי ליצור בידול כזה על דרך החיוב – להציג עמדה חיובית, אלטרנטיבה אמונית
מקיפה. זו משימה פוליטית ואידאולוגית קשה מאין כמוה; לחבר את כל המחנה הדתי-לאומי-אמוני
לאג'נדה אחת קשה לא פחות מקריעת ים סוף.
עכשיו
אין לבית היהודי בעיה כזו. הוא יכול להתבסס על דרך השלילה. מספיק לומר
"נתניהו יחלק את ארץ ישראל", או "נתניהו יקים מדינה פלסטינית",
שתיהן אזהרות מבוססות לחלוטין כפי שנראה בהמשך, ויש לך סביב מה לאחד את רוב המחנה.
יותר מכך, החרדה הפעם לצדך. אם יש לה בסיס אמתי, אין שום סיבה פוליטית או מוסרית
שלא לסחוט את הלימון הזה עד תום. ומכיוון שהמחנה האמוני איבד עוד ארבעה מנדטים
בבחירות ההן, ל"יחד", גם כאן החרדה מפני מה שעלול נתניהו לעולל, תמנע
מרבים נוספים, לא כולם כמובן, מלזרוק שוב את קולם לפח על כל מיני הרפתקאות ויומרות
מיותרות.
אם רק
תינתן לו הזדמנות נתניהו אכן יחלק את ארץ ישראל ויקים מדינה פלסטינית. ניצחון של ארבעים
מנדטים בבחירות הקרובות יספק לו הזדמנות כזו. כי ניצחון כזה, בתזמון ההיסטורי הזה,
כבר לא יהיה סתם עוד ניצחון פוליטי אלא ניצחון היסטורי. ניצחון כזה יהיה נוקאאוט
היסטורי לשמאל הישראלי. כל מי שעיניו בראשו בשמאל, ועדיין ישנם שם כמה כאלה, יבין
שאין עוד סיכוי בעתיד הנראה לעין לשום מפלגה מהשמאל להחליף את הימין בשלטון. ראשי
העבודה, וכנראה גם לפיד, יעדיפו להצטרף לנתניהו וממשלתו לקואליציה רחבה ומוסכמת על
רוב הציבור – וחשוב יותר, גם על רוב מוקדי הכוח של האליטה השמאלנית – התקשורת,
האקדמיה והמשפט. זו המשמעות של ניצחון כזה בעיתוי הזה.
לא במקרה
נתניהו מעולם לא התכחש ברצינות ל"פתרון שתי המדינות". הוא באמת מאמין
בו. אמנם הוא חפץ במדינה פלסטינית מינוס, אולי אפילו מינוס-מינוס, אבל בעקרון הפתרון
הזה מקובל עליו. מבחינתו, אם הוא ולא השמאל יהיה מי שיוציא את הרעיון מן הכוח אל
הפועל, הוא סומך עליו בשתי ידיו. זה לא עניין של אגו. בטחון ישראל, כפי שהוא מבין
אותו, הוא שחשוב לו, ולכן הוא רוצה שביצוע התוכנית יהיה תחת ידיו ובשליטתו.
עם ארבעים
מנדטים, הצטרפות השמאל לקונצנזוס לאומי, תמיכת ממשל טראמפ ובעיקר ההכרה שהגשמת מהלך
כזה תהיה פסגת הישגיו וסיכומם, נתניהו לא יחמיץ את ההזדמנות. לקראת סוף העידן שלו
הוא ירצה להשאיר את החותם המיוחד שלו על ההיסטוריה הישראלית. כמו בגין בזמנו, גם
הוא משתוקק להראות לשמאל שדווקא הוא יכול להביא שלום. שרק הליכוד יכול.
את הבית
היהודי לא תהיה לנתניהו שום בעיה להותיר באופוזיציה. הוא כבר ניסה לעשות זאת לא
פעם. החידוש הוא שאם יהיה צורך הוא יזרוק גם את החרדים שעד עתה היו מבחינתו המפתח
לשלטון. לא שהוא חושש שהם לא יתמכו בחלוקת הארץ, אלא שהוא יודע שהם עלולים לעשות
לו צרות עם שותפיו הקואליציוניים משמאל בנושאים הדתיים. אבל הפעם הוא יוכל לזרוק
גם את החרדים. הוא כבר לא יהיה זקוק להם בעתיד.
מאיים. מלחיץ.
מפחיד. מדאיג. אכן. ולא רק אתכם אלא גם רבים אחרים. ועל הבית היהודי מוטל, וזה לא
קשה מידי, לדאוג שעוד רבים נוספים יבינו את גודל האסון שעלול להתרחש כאן אם יקבל
הליכוד יותר מדי מנדטים. אסור לאפשר לנתניהו ניצחון כזה וחופש פעולה כזה. חובה
שיהיה מישהו אחראי ואמין מימין שנתניהו יזדקק לו ושיוכל "לשמור" עליו.
את ההתנתקות, בואו לא נשכח, ביצע הליכוד.
מאד מאכזב שזה הנושא בערב יום כיפור .
השבמחק