בעל כורחנו

"אם כי אנחנו מצדנו מסובכים אנו יותר מדי בתסביכים ומשברים בשביל שנוכל לפי שעה ליזום בעצמנו את הגשמת החוק המונח ביסוד תחייתנו – הלוא מכל מקום אווירה הטעונה חומר-נפץ, יש לה אפשרויות עצמיות משלה".

בס"ד

מלחמת ששת הימים, שהובילה לשחרור ארץ ישראל, הייתה הפתעה גמורה מכל בחינה שהיא. אבל לא לכולם. שבתי בן דב, צפה את פריצתה. בספרו "גאולת ישראל במשבר המדינה", ספר שהוא כתב במהלך שנות החמישים ויצא לאור בשנת 60, הוא מנתח את המציאות הישראלית שלאחר הקמת המדינה בכל המישורים – החברתי, הפוליטי, הכלכלי, המדיני, הביטחוני ועוד – ומגיע למסקנה שהמציאות כולה תקועה ללא מוצא, שהיא מצב זמני וארעי, מצב "טעון חומר-נפץ" שעומד להיפרץ בכל רגע. אחת האפשרויות שהוא מעלה לפריצה מן המבוי הסתום היא פריצת מלחמה שתוצאתה תהיה שצה"ל ישלוט "במרומיו של הר הבית".

אחרי שהוא מסביר מדוע לכל הגורמים המעורבים – אנחנו, הערבים, המעצמות – אין כוונה ליזום מלחמה שכזו, הוא כותב: "ואם כי אנחנו מצדנו מסובכים אנו יותר מדי בתסביכים ומשברים בשביל שנוכל לפי שעה ליזום בעצמנו את הגשמת החוק המונח ביסוד תחייתנו – הלוא מכל מקום אווירה הטעונה חומר-נפץ, יש לה אפשרויות עצמיות משלה, ועל אף כל הגורמים המעכבים, ייתכן יום יום שיפרוץ מה שסוף-סוף הוא חייב לפרוץ.

"ואם תפרוץ מלחמה כל עוד לא הספקנו להתנוון עד תום מבפנים, וכל עוד לא הספיקו הערבים להתגבר ולהיות לאנשים – עדיין יש בכוחה של מדינת ישראל, אפילו כמות שהיא היום, לעמוד על נפשה ולנצח ולהעמיד בעל-כורחה[!] במרומיו של הר-הבית אם לא את צבא ישראל, הרי לפחות את "צבא ההגנה לישראל"...".

מדוע הדברים חשובים, מעבר להיבט ההיסטורי?

משום שאנחנו עומדים היום במצב דומה. הכול תקוע בינינו ובין "הפלשתינאים", וברור שהמצב זמני, טעון חומר נפץ והוא עומד להיפרץ בכל רגע. וכשכך הוא המצב, ממש כפי שהיה גם בסיטואציה ההיא, הרי שגם אם "אנחנו מצדנו מסובכים אנו יותר מדי בתסביכים ומשברים בשביל שנוכל לפי שעה ליזום בעצמנו את הגשמת החוק המונח ביסוד תחייתנו[!] – הלוא מכל מקום אווירה הטעונה חומר-נפץ, יש לה אפשרויות עצמיות משלה, ועל אף כל הגורמים המעכבים, ייתכן יום יום שיפרוץ מה שסוף-סוף הוא חייב לפרוץ".

הרבה תסריטים אפשריים יאלצו אותנו לקום ולהיות לאנשים גם בעל כורחנו, להכריע את היומרות "הפלשתינאיות" ולהגשים "את החוק המונח ביסוד תחייתנו": נפילת אבו מאזן, או מותו, והשתלטות החמא"ס על יהודה והשומרון; התפרקות ירדן כהמשך לתהליכי "האביב הערבי", והשפעת התהליך על "הרשות הפלשתינאית", "סוריאליזציה של "השטחים"" ועוד רבים אחרים.

בסופו של דבר "יפרוץ מה שהוא חייב לפרוץ" וייאלץ אותנו להשליט את ריבונותנו על כל שטחי ארץ ישראל שבידנו; יבוא היום השביעי וישלים את מלחמת ששת הימים, שלא העזנו להשלים זה יובל שנים.

(כתבי שבתי בן דב, כרך ב', עמ' 240-241).