מדוע ב-12 שנות שלטון רצוף של הליכוד, מהם שנים של קואליציית ימין-מלא, לא נעשה דבר כדי להסדיר את ההתיישבות הצעירה, לפחות למעשה גם אם לא להלכה?
בס"ד
פורסם במקור ראשון ב-28.1.22
את סופת "אלפיס" שהביאה עלינו השבוע שפע של גשמים ושלגים, עברה ההתיישבות הצעירה עדיין ללא חשמל, אבל יש סיכוי סביר שזה עומד להיות החורף האחרון שבו חלוצי דורנו קופאים בו מקור. ידיעות שהתפרסמו השבוע מלמדות ששר הביטחון בני גנץ עומד לחתום בקרוב על צו אלוף שיחבר את ההתיישבות הצעירה לחשמל ויספק לה בהמשך גם את מרכיבי הביטחון הנחוצים, מה שיהפוך להסדרת המאחזים למעשה גם אם לא להלכה. עד שהדבר לא יצא לפועל מוקדם עדיין לברך על המוגמר, אבל לא מוקדם מידי לשאול מדוע ב-12 שנות שלטון רצוף של הליכוד, מהם שנים של קואליציית ימין-מלא, לא נעשה דבר כדי להסדיר את ההתיישבות הצעירה, לפחות למעשה גם אם לא להלכה. איך קורה שדווקא "הממשלה הרעה הזו" של בנט-לפיד מקדמת מה שקואליציית נתניהו לא טרחה לעשות 12 שנה?
הסיבה העיקרית לכך היא שלנתניהו לא הייתה כל סיבה
לעשות זאת. ציבור הסרוגים בכלל והמתיישבים בפרט היו עמוק בכיס הפוליטי שלו. הם לא
העלו בדעתם לנהל פוליטיקה עצמאית והעדיפו לשים את יהבם על נתניהו. למרות שנתניהו
הקפיד להותיר אותם מחוץ לקואליציה בכל הזדמנות אפשרית, ולמרות שהוא "שתה"
בזלזול ובריש גלי את קולות מפלגותיהם בכול מערכת בחירות, הסרוגים מעולם לא השתחררו
ממנו ומעולם לא חיפשו חלופה פוליטית שתוכל לקדם את ענייניהם.
מפלגת ימינה הייתה הראשונה בציונות הדתית שהעזה
להשתחרר מנתניהו ומשדה הכובד שלו ושל הליכוד, ולנהל פוליטיקה ציונית דתית עצמאית. בניגוד
לנתניהו, עבור מפלגות השמאל ימינה איננה מובנת מאליה. היא לא בכיס שלהן. גנץ ולפיד
מבינים שצריך לנהל עמה פוליטיקה של תן וקח, ולהשלים אפילו עם צעד מהסוג של הכשרת
המאחזים בפועל, דבר שנתניהו לא עשה ולא היה עושה אפילו לו חזר לשלטון לעוד 12 שנה.
אבל יש בזה יותר מכך. נתניהו ניהל פוליטיקה לעומתית. הקואליציה
שלו הייתה בנויה על התנגחות בשמאל ועל שלילתו. גם כשצירף מפלגות שמאל לקואליציות לא
היה זה כדי להתנהל מולן בכבוד ומתוך שיתוף פעולה, אלא כדי לרסק אותן. מי שמתגעגעים
לקואליציית ימין מלא עדיין לא מבינים את מחירה. אי אפשר ללכת כל הזמן נגד השמאל. אי
אפשר לכפות על חצי העם, לפחות במובן הפוליטי, דבר שהוא לא רוצה בו. אי אפשר בכוח. כשהפוליטיקה שלך בנויה על דמוניזציה של חצי מהעם – הוא
לא ייתן לך לעשות דבר.
אבל אם לא תשלול את החצי
האחר, אם תכבד אותו, תשתף אתו פעולה, תגיע אתו להסכמות
הגיוניות ותהיה נכון גם לפשרות ולתשלומים פוליטיים – יחד תוכלו לעשות הרבה
דברים שאף אחד לא יכול לעשות לבד. ראינו את זה לאחרונה בתוכנית להכפלת ההתיישבות ברמת
הגולן – צעד מהפכני ששנות דור לא נעשה כאן. עם השמאל – לא כנגדו. היום אנחנו רואים את זה
בנושא החשמל להתיישבות הצעירה. עם השמאל, לא על אפו ועל חמתו.
לא כל אנשי השמאל הם "שוברים שתיקה".
רובם, וודאי תומכי גנץ ולפיד, הם לא כאלה "שמאלניים נוראים" כמו שנתניהו וסמוטריץ' רוצים לשכנע אותנו לצורכיהם הפוליטיים. יש חילוקי דעות בינינו אבל הם ציונים טובים ואוהבי המדינה והארץ. אין שום סיבה שלא נוכל להגיע אתם להסכמות הגיוניות ואחראיות. לשם כך לא צריך להפסיק להיות איש ימין וארץ ישראל
השלמה, רק להפסיק להתלהם לצרכים פוליטיים. העובדה שהציבור הגדול והחשוב של תומכי הליכוד עדיין אינו
שותף למהלך הזה נובעת מנסיבות פוליטיות זמניות וחולפות, ולא בגלל התנגדות עקרונית
לציבור זה.
מעל
לכול, אפילו מעל התועלת המוכחת להתיישבות של גישה
פוליטית כזו, ראוי להדגיש את המשמעות ההיסטורית של הרחבת ההתיישבות ברמת הגולן ושל
הסדרת ההתיישבות הצעירה, כשהן נעשות בהשתתפות השמאל, כולל העבודה ומר"ץ. יש
בכך הכרה של השמאל הן בריבונותנו ברמת הגולן והן במפעל ההתנחלות. מעכשיו גם הוא
שותף לכך, ומרצונו החופשי. מעכשיו שני הנושאים האלה נמצאים בקונצנזוס לאומי.
גם אם רק למעשה ועדיין לא
להלכה, הסדרת ההתיישבות על ידי ממשלה שכוללת את כול השמאל הישראלי היא התקדמות
מהפכנית. היא מהווה הכרה בדיעבד במפעל ההתנחלות, שמקרבת אותנו לסיומה של המחלוקת
ההיסטורית עליו. מכאן נתקדם יחד במעלות התחייה, גם אם מתוך מחלוקות חדשות. והיחד
הזה, שגם תומכי הליכוד יהיו חלק טבעי ממנו בהמשך, חשוב יותר מכל דבר אחר.
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה