יום שבת, 12 בינואר 2019

חוק הוא חוק


נכון, חוק הוא חוק, אבל זה עובד לשני הצדדים. ובניגוד לדינם של שרים, החוק איננו דורש מראש ממשלה להתפטר כל עוד לא הפך כתב האישום לפסק דין, ודווקא לפסק הדין חלוט. ולא סתם חלוט, אלא חלוט בהחלט ובאופן מוחלט. 



בס"ד
ו' בשבט, תשע"ט
(פורסם ב"מקור ראשון" בערב שבת)


האליטות הישנות שלנו נערכות לקרב האחרון שלהן. להיות או לחדול. אי אפשר להתייחס אחרת למצב החרום שהוכרז שם, ולצווי שמונה המופצים בין החברים. זה לא רק סתם מילואימניקים; אפילו פנסיונרים וותיקים נקראים להגן על המולדת.

קחו למשל את כבוד שופט בית משפט העליון בדימוס אליהו מצא. אני לא מאזין קבוע של מה שנקרא בלשון אורווליאנית "השידור הציבורי", אבל כל פעם שאני במקרה שומע יומן חדשות שם, אני שומע דווקא את מצא. גם השבוע הוא לא נח. כמו כל חבריו הלשעברים מהפרקליטות ומבתי המשפט, גם הוא נקרא לדגל בכדי להסביר לעם ישראל שיש צורך להפריד בין משפט לבין פוליטיקה. לא, כל מסע הצייד המשפטי כנגד נתניהו איננו פוליטיקה. מבחינתו זה עניין משפטי טהור. וכן, דחוף מאוד שהיועץ המשפטי לממשלה יאמר את דברו עוד לפני הבחירות. לא, זה לא פוליטיקה. זהו צדק משפטי.

אני רחוק מלהיות חסיד של נתניהו, הן אידאולוגית והן פוליטית. אין לי ספק שהוא ייכנס לפנתיאון של הטובים שבמנהיגי האומה, על הישגיו יוצאי הדופן בתחומים רבים, אבל גם אין לי ספק שהגיע הזמן שהעידן שלו יבוא לקיצו. כרגע הוא מתחיל להוות פקק בתהליך התחייה; הוא בולם ומכיל בזמן שהגיע זמנה של ההכרעה. אבל לא עולה בדעתי אפילו לרגע לתת לאליטות הישנות לעשות לו פוטש פוליטי באמצעות מערכת המשפט הנתונה לשליטתם. ככה לא מחליפים שלטון בישראל.

השאלה איננה אם לא היה כלום או היה. גם אם היה, השאלה היא מדוע דווקא אצל נתניהו הפכו כל אבן במגמה לחפש מתחתיה איזה בדל של אפשרות להעמדה לדין. כי היו לנו כאן כמה וכמה בכירים מהשמאל, יו"ר מפלגה, שרים ואפילו נשיא וראש ממשלה, שאצלם דווקא לא בדקו בציציות. ולא שהם היו צדיקים גמורים.

אז לא חברינו מהשמאל. אנחנו מבינים שאתם חשים שגנבו לכם את המדינה, ושנתניהו הוא שהעז לעשות זאת, אבל אל תחשבו שאנחנו מתכוונים ליפול במלכודת החסודה והטהרנית שאתם טומנים לנו. לא מדובר על משפט או על צדק. גם לא על שחיתות נוראה. מדובר רק על פוליטיקה. פוליטיקה נטו.

אז נכון, ליועץ המשפטי לממשלה אין שום ברירה, וברגע שמונח לפניו החומר המשפטי הוא יכול להתייחס אך ורק אליו, ולא לשאלה איך ולמה הוא הגיע ולמה דווקא הוא. יכול אפילו להיות שמהחומר הזה עולה שיש להגיש כתב אישום כנגד נתניהו. אבל אנחנו לא הולכים להשתתף במשחק שלכם. אם אתם מקפידים על קוצו של יו"ד עם נתניהו, אין שום סיבה שהוא לא יענה לכם באותו אופן. נכון, חוק הוא חוק, אבל זה עובד לשני הצדדים. ובניגוד לדינם של שרים, החוק איננו דורש מראש ממשלה להתפטר כל עוד לא הפך כתב האישום לפסק דין, ודווקא לפסק הדין חלוט. ולא סתם חלוט, אלא חלוט בהחלט ובאופן מוחלט. מה שאומר שגם אחרי פסק הדין, וגם אחרי ההרשעה, ואפילו אחרי ערעור, עדיין החוק מתיר ערעור בערכאה עליונה יותר, בבית המשפט העליון, ואפילו ערעור על הערעור בהרכב רחב יותר. חוק הוא חוק. אז תתאפקו. ייקח עוד זמן עד שתוכלו לחלק סוכריות.

"תמותת רשע רעה" אומר ההיגיון המוסרי הישראלי. האליטות הישנות עושות הכול בכדי שהיועץ המשפט יאמר את דברו עוד לפני הבחירות, אבל מי מבטיח להם שזה מה שיפיל עבורם את נתניהו. להפך, מכיוון שבניגוד לתפיסת עולמם היסודית העם איננו מטומטם, סביר מאוד להניח שדווקא הרדיפה הזו תביא לנתניהו עוד הרבה מנדטים. כך היה עם אריה דרעי בזמנו. הוא הגיע לשיאו דווקא על רקע ההליכים המשפטיים נגדו.

אבל יותר מזה. אפשר שמסע הרדיפה הזה לא רק יכריע מי ינצח בבחירות אלא הוא גם שיעצב את הממשלה הבאה שלו. כי די ברור שעל רקע הרדיפה המשפטית, ישאף נתניהו להמשיך לכהן כראש ממשלה עד מצוי כל האפשריות האמורות, מה שיאלץ אותו לבחור את שותפיו הראשיים לקואליציה גם על פי השאלה מי מהם לא ייכנע למשחק הצבוע ולמסע הרדיפה החסוד של השמאל ויתמוך בו עד הסוף. כלומר, גם אם ישנה לכאורה אפשרות שבקואליציה הבאה יככבו אנשים כמו כחלון, אורלי לוי אבקסיס או אפילו גנץ יעלון ולפיד, ולא בנט הדתיים והחרדים, הרי מנהלי מסע הצייד הזה מונעים במו ידיהם אפילו את האפשרות הזו, שהרי כל יפי הנפש האלה לא יהיו מסוגלים לעמוד בלחץ הטהרני שיופעל עליהם, מה שיציב אותם מבחינת נתניהו בסוף רשימת המועמדים לקואליציה הבאה.

אמנם ייתכן שאנשי האליטות הישנות מודעים לכל החשבונות האלה, אלא שהם חושבים שאין להם שום ברירה. כי מה כבר יש להם להציע מול נתניהו.


אין תגובות:

פרסום תגובה