יום שישי, 9 בינואר 2015

תמונת הניצחון

הבעיה של פייגלין ומנהיגות יהודית היא להודות שהם הצליחו במשימתם



בס"ד
י"ח בטבת, תשע"ה

אילו היינו חיים בעולם של מלאכים, במקום הכינוס שראינו השבוע, היה ידידי משה פייגלין מזמין את בנט, ומעביר לו, כמעין מטפורה, מקל שליחים. אז היה אומר למיקרופונים: אני את שלי עשיתי; עשה אתה עכשיו את השלב שלך. זו יכולה היתה להיות תמונת הניצחון שלו.

אבל אנחנו רק בני אדם. תסריט כזה דורש גדלות ואבירות נפש בלתי מצויות. אפילו לצפות מפייגלין להשתלב בבית היהודי כחבר כנסת מן המניין על מנת להדגיש בו את המימד המיוחד שלו קשה, כמו שמופרך להציע לבנט להזמין את פייגלין, על אישיותו ועמדותיו, להשתלב בתנועתו.

החיים הם מרוץ שליחים. לא עליך המלאכה לגמור. אנחנו מתפללים במניין שכן שום אדם, כשלעצמו, איננו חזות הכל. דור לדור יביע אומר. אחד מתחיל, השני ממשיך, ומי שיבואו אחריו ימשיכו את המלאכה.

כשהתחלנו להוציא לאור את עלוני "לכתחילה" ויסדנו את תנועת מנהיגות יהודית, בעקבות הסכמי אוסלו, המטרה הראשונה והעיקרית שלנו היתה – ליצור תודעת מנהיגות בציבור האמוני. המהפכה האמונית איננה רעיון של אדם אחד. היא לא מתחילה ולא נגמרת בו. לא מנהיגות יהודית המציאה אותה, לא משה פייגלין, ולא שום אדם אחר.

היא קודם כל זרם חיים אלוקי, שמתלבש ומופיע כתהליך היסטורי, מתפענח בתודעה ומתנסח כאידאה (הרב קוק ותלמידיו), ממשיך ומשתלשל, מתלבש בלבוש סוציו-פוליטי, בהופעה ציבורית מסוימת, בציבור האמוני, משם יורד מתגשם ומופיע במציאות הממשית בתנועה אידיאולוגית-פוליטית. רק בסופו של דבר – כקצה קרחון – גם באדם מסוים.

את הסכמי אוסלו לא ראינו בזמנו רק כטעות אסטרטגית או מדינית; הם היו עבורנו סימן מובהק לתהליך עמוק הרבה יותר של שקיעת שכבת ההנהגה שהובילה את הציונות ובנתה את המדינה – ההתיישבות העובדת והשמאל הישראלי. בעקבות הרב קוק הבנו שאת שכבת ההנהגה הזו עתידה להחליף שכבה חדשה, שמסוגלת לחבר את שיבת ציון לשורשיה הישראליים המקוריים – ציבור חובשי הכיפות הסרוגות. חילופי משמרות בתהליך שיבת ציון הגדרנו זאת.

אבל לפני עשרים שנה הרעיון שהציבור האמוני צריך לחתור להנהגה על מנת להוביל את השלב הבא של שיבת ציון, היה הזוי, זר ומוזר, לרוב אנשיו. את תפקידנו ראינו ביצרת תודעת הנהגה בציבור הזה. ראינו את העיקר בציבור, לא באיש כזה או אחר.

והנה, בעזרת השם, הצלחנו. עבור נפתלי בנט – והרבה יותר חשוב מזה, עבור הדור החדש של הכיפות הסרוגות – ההנהגה כבר איננה מילה גסה. להיפך, היא טבעית ומובנת מאליה. אדרבא. נוצר כוח פוליטי מגובש ומשמעותי, ביטוי אותנטי של הציבור האמוני, שנמצא בעמדת זינוק להגשמת ייעודו – הנהגת שיבת ציון להמשך דרכה ההיסטורית.

הופעתם של נפתלי בנט והבית היהודי הם תוצאה ישירה של פעילותם של פייגלין ומנהיגות יהודית במשך עשרים השנים הללו. בשביל להצליח במשימה הזו, היתה ההיסטוריה זקוקה לאישיותו המיוחדת של פייגלין, על מעלותיו, ולא פחות מכך על מגרעותיו (!), שאת שניהם אני מכיר היטב, טוב אפילו ממנו. אף אחד אחר לא היה מסוגל לעשות זאת.

הבעיה של פייגלין ומנהיגות יהודית כרגע היא להודות שהם הצליחו במשימתם וסיימו את תפקידם ההיסטורי, במתכונת הנוכחית על כל פנים.

כשהעלנו את הרעיון של מועמד אמוני לראשות הממשלה, לא חשבנו שהוא מחייב שבסופו של התהליך יהיה דווקא המועמד שלנו ראש הממשלה. ראינו אותו כמאיץ, כקטליזטור, להטמעת הרעיון. מכיוון שרוב האנשים אינם מיומנים ברעיונות מופשטים, היה צורך להלביש את האידיאה באישיות ממשית. "לשכב על הגדר" הגדרנו זאת. ההנחה הייתה שבהחלט יתכן שמי שישכב על הגדר, יצטרך בבוא הזמן לאפשר לאחרים "לעבור על גופתו".

האם בנט והבית היהודי מושלמים? האם הם התגשמות החלום של המהפכה האמונית? רחוק מזה. כזכור אנחנו לא חיים בעולם של מלאכים. אבל אנחנו בתוך תהליך היסטורי אלוקי, והתהליך עצמו מבשיל את האדם המוביל אותו, את הציבור שמסביבו ואת ציבור היעד – הרוב היהודי במדינה. התהליך לא מתחיל באדם. הוא רק מסתיים בו. מתלבש בו על מנת להתקדם עוד שלב.

הרצל לא התחיל את הציונות. קדמה לו תנועת חובבי ציון שהכשירה את הלבבות במשך כעשרים שנה. כשהופיע הרצל, היתה כבר התודעה בשלה. אבל כשהופיע הרצל, תנועת חובבי ציון הפכה מיותרת. עכשיו היא יכולה היתה רק להפריע להתפתחותו של התהליך. לכן היא ירדה מן הבמה. בנט עדיין איננו הרצל כמובן, אבל מנהיגות יהודית מילאה את אותו תפקיד שמלאו אז חובבי ציון.

בכדי להרים חללית לגבהים יש צורך בטיל בליסטי ענק, כבד, מלא דלק, איטי וגדול ממנה בהרבה, על מנת שיתגבר על מקדמי החיכוך וכוחות הגרביטציה שמונעים את הנסיקה. הרבה רעש וצלצולים. אבל כשמגיעה המערכת לגבהים המתאימים, חייב הטיל להתנתק מן החללית, ליפול, ולאפשר לה להמשיך. עכשיו היא כבר תוכל לנוע מעצמה.

זהו גם הסיפור של מנהיגות יהודית בליכוד. ההצטרפות לליכוד היתה מבחינתי תמיד טקטיקה בלבד. לא אידיאולוגיה. לחצנו על כל הדלתות הפוליטיות האפשריות בכדי למצוא כלי פוליטי להגשמת הרעיון ורק זו נפתחה.

כישלונו של פייגלין בליכוד איננו עניין של דילים וחיסולים ממוקדים; אפילו לא של הטעות באשליה שהמהפכה האמונית – שמחייבת את הפריפריה הסוציו-פוליטית הטבעית שלה, הכיפות הסרוגות – יכולה היתה לצמוח בשדות זרים. כישלונו של פייגלין בליכוד הוא בשורה וניצחון לרעיון שלו עצמו, אות שהמהפכה האמונית השלימה שלב אחד ומתחילה שלב חדש, שמחייב הופעה ולבוש חדשים. 

בעולם הזה רעיונות מופיעים בלבוש אנושי: מילים, מושגים, תנועות אידיאולוגיות-פוליטיות ואנשים המובילים ומגשימים אותם. אבל הרעיונות האמתיים תמיד גדולים מן האנשים המופיעים אותם. כשהרעיונות מתפתחים ומתממשים, הכלים – האנשים וכדומה – נעשים צרים עליהם. בכדי להמשיך להתפתח ולהתפשט, הרעיונות חייבים להופיע בלבושים חדשים, מה שמחייב שהלבוש הקודם יפנה את מקומו.

רק אחרי שהרב שלמה קרליבך הסתלק לעולמו, יכול היה הניגון שלו להתפשט בכל העולמות, בכל הציבורים. לפני כן, משמעותה של הזדהות עם הניגון שלו היתה הזדהות עם האיש עצמו ועם חוג חסידיו המצומצם, על כל מיני תופעותיו הספציפיות, הלא-תמיד מקובלות. כשעלה האיש לשמיים, השתחרר הניגון מהלבוש המוגבל שלו, ויכול היה להתפשט.

פייגלין הלביש, הופיע, את רעיון המהפכה האמונית בצורה המיוחדת, האישית מאד, שלו. אבל הרעיון גדול מפייגלין, והיה חייב להשתחרר אפילו ממנו. עתה הוא יהיה מסוגל להתלבש בהופעה חדשה, בריאה, בוגרת, מאוזנת וציבורית הרבה יותר.

"ויולד פייגלין את בנט והבית היהודי, ובנט הוליד את......".









14 תגובות:

  1. רשמתי תגובה ממקודם והיא לא מופיעה בתגובות. אשמח שתאפשרו להעלות תגובות

    השבמחק
  2. מסכים עם העיקרון אבל זה פשוט לא נכון במקרה הזה. זרם החיים האלוקי לא יכול להתקדם מפייגלין לבנט. זו נסיגה. פייגלין מייצג את היהדות בצורה הרבה יותר משוכללת. כך בדוגמאות שהבאת, חובבי ציון גרועים מהרצל, החללית משוכללת הרבה יותר מהטיל. היתרון היחיד של בנט עליו הוא 12 מנדטים, וזה הפיך לגמרי, כפי שהשבת על הטיעון הישן של הליכוד כמפלגת השלטון היחידה. גוברות ה יח " כי מלכות ישראל הקדושה שיש לה מדרגה אלוהית פנימית היא צומחת מתוך מלכות בלתי קדושה";-)

    השבמחק
  3. יופי של מאמר. מוסבר בצורה מאד ברורה ומאד מתקבלת על הדעת כנכונה.

    השבמחק
  4. דברים נכונים וחשובים. אני מאוד מזדהה. המגיב מלמעלה מושפע מההסטה החרדית נגד בנט. בנט הוביל אידאולוגיה ציונית דתית. דאג למינוי רבנים ציונים וזה מאוד הרגיז את החרדים שהסיטו נגדו בהרבה מאוד שקרים.
    אל תשכחו שבנט מתייעץ עם רבנים הרבה יותר מאשר פייגלין.
    אז בשלב הזה פייגלין יכול להעביר את השרביט לבנט, ללא ספק.

    השבמחק
  5. איו לי שום דבר נגד בנט, אלא שפייגלין עדיף עליו פשוט בכל פרמטר. אני לא חושב שיש צורך לפרט. על כגון זה נאמר מה עניין שמיטה להר סיני...

    השבמחק
    תשובות
    1. חסו. אני מבין למה אתה מתכוון, אבל: א. הדגשתי במאמר שהמהפכה האמונית איננה עניין של איש אחד, והיא מחייבת את המעטפת הסוציו-פוליטית שלה - הציבור האמוני. ב. ישנה שאלה פילוסופית עתיקה: האם המנהיג עושה את ההיסטוריה או ההיסטוריה את המנהיג. שניהם כמובן נכונים, אלא שאלו נקודת מבט שונות. רמזתי במאמר שגם במקרה שלנו - ההיסטוריה תעשה את המנהיג.

      מחק
  6. מוטי, אין ספק שפרק מנהיגות יהודית בליכוד הסתיים ! אך האם תם תפקידה של מנהיגות יהודית ? נכון, אפשר להגדיר את הפרק הראשון כהצלחה ששינתה תודעה, אבל עדיין לא הגענו אל המנוחה ואל הנחלה. כנראה שיקח עוד כמה וכמה שנים טובות עד שהתודעה האמונית תהיה נחלת הכלל. כדי להגיע לכך למנהיגות יהודית יש עוד תפקיד הסטורי משמעותי. אני מבין שהיית רוצה ״לממש״ את הרווחים ולצאת לפנסיה מוקדמת יחד עם משה פייגלין אבל משקיע נבון יודע שאם יעד ההשקעה שלו צריך להגיע למחיר מסויים, לא צריך לקבל פיק ברכיים בדרך גם אם כבר עשינו סיבוב מרשים. לגבי הבית היהודי ובנט

    השבמחק
    תשובות
    1. לגבי הבית היהודי ונפתלי בנט, אין ספק שזהו פרי חשוב במהלך המהפכה האמונית. למר בנט יש את כל הכישורים להגיע אל פיסגת ההנהגה. למעשה הוא דגם צעיר ומשופר של ביבי. גם הוא כריזמטי גם הוא רהוט, גם הוא יודע לדברר באנגלית, גם הוא מצליחן כלכלי ופוליטי, גם הוא קצין בסיירת מטכ״ל. אפילו,אם אני לא טועה, הוא שימש כעוזרו האישי ויד ימינו של ביבי בעבר. אבל עדיין מרחפת באויר השאלה עד כמה חוט השדרה האמוני שלו יציב וחזק ? האם כשהוא יגיע לשם, הוא ימשיך לראות את הדברים שרואים מכאן ? בשביל שהתשובה תהיה חיובית, צריך עוד עבודה רבה של מנהיגות יהודית, תהיה הפלטפורמה אשר תהיה. גם אם מנהיגות יהודית לא תכבוש בפועל את הפיסגה, היא נחוצה בשביל להיות המצפן המסמן את השביל הנכון והצר בדרך אליה!

      מחק
    2. דניאל. אנ י לא יוצא לפנסיה עדיין ואמשיך בעבודתי. גם פייגלין ימצא את הכלים להמשיך. אני מתכוון בעיקר להופעה הפוליטית של המהפכה האמונית.
      הייתי שמח לו פייגלין היה מצטרף ל"בית היהודי" ומדגיש שם את הממד המיוחד שלו, ואז היה חוט השדרה האמוני בבית היהודי מתחזק. אבל, כאמור במאמר, זה לא מציאותי.

      מחק
  7. מוטי, אני חושב שראיית המצב שלך איננה נכונה במקרה זה.
    ראשית, פייגלין יכול לתרום רבות ליצירת התודעה האמונית בציבור וזה, כפי שהוא הכריז, מה שהוא מתכוון לעשות.
    שנית, יווצר מצב שבו תהיינה שתי ישויות מפלגתיות לאחר שהאלטרנטיבה המפלגתית של פייגלין תקום. ישוייות אלו יפעלו זו במקביל לזו, ולא מן הנמנע שיוכלו לשתף פעולה.
    בכל אופן, עוד לא הגענו למצב בו קיום שתי ישויות בעלות זיקה אמונית יכול לפגוע בהתקדמות החזון של הנהגה אמונית. לצערי הרב, עקב התודעה שלא חילחלה מספיק אל הציבור, הנהגה אמונית עוד רחוקה מלהתממש. עד אז, כל המרבה הרי זה משובח.

    השבמחק
    תשובות
    1. כן. אנחנו רק בדרך. נקווה שפייגלין ימצא את הדרך להמשיך להשפיע.

      מחק
  8. תגובה זו הוסרה על ידי המחבר.

    השבמחק
  9. Microgaming additionally specialises in developing top of the range video slots. The supplier additionally takes pride in powering more than 120 on-line casinos. You can play immediately in your net browser or if you are utilizing a cellular find a way to|you possibly can} scroll via the cellular app and open the game you need to play. Once you open 1xbet the game you will notice a roulette table with a big roulette wheel.

    השבמחק