אם גם הפעם הוא לא יצליח נתניהו להשיג את ששים ואחת המנדטים למחנהו, זו תהיה הפעם האחרונה. אם גם הפעם הוא לא יהיה מסוגל לפרוש בכבוד, יהיה מי שיעזור לו לעשות זאת.
וליהודים הייתה אורה ושמחה וששון ויקר. זר לו נקלע השבוע לבתי הכנסת בהתנחלויות מסוימות הכנסיות או לשטיבלים של בני ברק, היה וודאי חושב שהנה הנה משיח בא, או שלפחות שוב אירע ליהודים נס פורים. כוסות לחיים הורמו, ברכות והודאות נשמעו מכול עבר, ובחורי ישיבה מוטרדים שאלו את רבותיהם אם את ההלל של מחר בבוקר צריך לומר עם ברכה או בלי. "הממשלה הרעה הזו" נפלה והעיר שושן צהלה ושמחה.
אלא שכבר
למחרת בבוקר, עוד לפני שהתנדפו אדי המשקאות והשמחה לאיד, שבה המציאות וטפחה על פני
החוגגים. התברר ששום דבר לא התחדש. הסקרים שמיהרו כלי התקשורת המרכזיים לפרסם הורו
שגם ביום הטוב ביותר של האופוזיציה הרעה הזו (ויורשה לי להתבטא כך ולו פעם אחת
אחרי שנה שלמה שבה לא היה יום שלא שמענו את הביטוי "הממשלה הרעה הזו"),
היא לא משיגה בסקרים את ששים ואחת המנדטים המיוחלים ואפילו לא ששים; בקושי חמישים
ותשע מנדטים (טוב, כמובן, למעט בסקר של ערוץ 14). אפילו בעיצומן של החגיגות על נפילת
הבסטיליה, כשמלוא הרוח במפרשיה, בשיא הצהלה והאופוריה, זה כול מה שהאופוזיציה
יכולה להשיג. יש בכוחה למנוע מכול ממשלה אחרת לנהל את המדינה, אבל אין בכוחה להציע
חלופה. היא יודעת להרוס, אבל לא יכולה לבנות. התברר שמה שהניע את האופוזיציה בשנה
האחרונה היה עיקרון אחד ויחיד: "גם לי גם לך לא יהיה – גזורו".
מכיוון
שראשי קואליציית נתניהו ובעיקר הוא עצמו מבינים היטב את מצבם, הם עושים כרגע ככול
יכולתם כדי לעכב את ההכרזה על בחירות נוספות ומנסים להרכיב ממשלה מתוך הכנסת
הנוכחית. אלא שהסיכויים לכך אינם גבוהים; מעטים מידי עדיין מוכנים לקנות אוויר
מנתניהו.
לא במקרה
שתי האפשריות העומדות בפני קואליציית נתניהו, הרכבת ממשלה בכנסת הנוכחית או אחרי
בחירות נוספות במקרה שלא תקבל ששים ואחת מנדטים, קשות מאוד למימוש. תומכי האופוזיציה
הזו מעדיפים לספר לעצמם שהסיבה היא החרם שמטיל עליהם מחנה רק לא ביבי, אבל דווקא
בני גנץ, בדרכו היבשושית, היטיב לנסח השבוע מה הבעיה של קואליציית רק ביבי, ומדוע
הסיכוי שלה להרכיב ממשלה, עכשיו או בעתיד, נמוך כל כך. "אני אומר זאת בכאב
ובצער – נתניהו מיצה את האמון הפוליטי שניתן לתת בו", הכריז גנץ. העובדה הזו,
ולא שום דבר אחר, היא שלא אפשרה לקואליציית נתניהו להקים ממשלה בארבע מערכות
הבחירות הקודמות; היא גם שמקשה עליה להקים ממשלת ימין רחבה עכשיו, ומאפשרת בסבירות
גבוה להעריך שגם בחירות חמישיות לא ישנו את המצב.
לא הרדיפות
המשפטיות והתקשורתיות מונעות מנתניהו להקים ממשלה בישראל; הן רק העצימו אותו. הרדיפות
שהוא רדף ללא לאות את כל שותפיו ובעלי בריתו הפוליטיים הן שעומדות היום בעוכריו.
זה גם היה סוד אריכות הימים של שלטונו הפוליטי. בהתמדה, בציניות, בלי שום היסוסים
ונקיפות מצפון, דאג נתניהו במשך שנים ארוכות לכסח את כל מי שצמח לידו ויכול היה
לאיים על שלטונו. רק מלחכי פנכה הצליחו להישאר בסביבתו. חיסול שותפיו הוא מה שאפשר
לו את שלטונו, והוא בדיוק מה שמונע ממנו אותו עכשיו. לא במקרה אין שום גורם רציני
במחנה נתניהו שמסוגל לשנות את המצב. נתניהו דאג שבמחנהו לא יהיה גורמים רציניים;
רק מפלגות לוויין כנועות ואומרי הן פוליטיים. כל מי שלא היה כזה זכה אצלו לטיפול
לו זכה השנה נפתלי בנט.
אמצעי
התקשורת שדיווחו השבוע על תוצאות הסקרים ציינו שגם הבחירות הבאות עומדות כנראה
להסתיים ללא הכרעה. זו טעות. תהיה הכרעה. לא תהיה לנתניהו הזדמנות נוספת. אם הפעם
הוא לא יצליח להשיג את ששים ואחת המנדטים למחנהו, זו תהיה הפעם האחרונה. אם גם
הפעם הוא לא יהיה מסוגל לפרוש בכבוד, יהיה מי שיעזור לו לעשות זאת. לפחות החרדים,
שיכולתם להיות מנותקים מתקציבים ממשלתיים מוגבלת מאוד, כבר רמזו שהם לא ילכו אתו
לאופוזיציה פעם נוספת ושבמקרה כזה הוא יאלץ לפנות את מקומו.
דווקא
נפתלי בנט, אותו הוא הצליח להפוך לשקרן ונוכל במסע רצח אופי שיטתי שסחף אליו רבים
וטובים בישראל, הראה לו השבוע כיצד עושים זאת. הוא הראה לו שלא צריך לפחד כל כך;
שאפשר לשחרר. שאפשר להיות בן אדם, לכבד הסכמי רוטציה, לקבל החלטות כואבות, להשלים
בזקיפות קומה ובאבירות עם תבוסה פוליטית ובעיקר שיש חיים גם אחרי בלפור.
מוטי, בד''כ מחכים ואוהב את דבריך. עם זאת בכל הקשור לבנט לממשלתו הרעה אתה לא רואה את כל התמונה...
השבמחק