הקלף של הזהות היהודית חזק הרבה יותר מאשר מקובל לחשוב והוא איננו בשימוש כלל כרגע. הנפת הדגל הזה עשויה לשנות באופן אסטרטגי את מערכת הבחירות
ה' בטבת , תשע"ה
תמונת
ההיערכות הפוליטית לקראת הבחירות הקרובות הולכת ומתבהרת. לפי הסקרים, ולצורך הניתוח
כאן אשתמש בסקר של ערוץ 10 מהשבוע האחרון, מסתמנים שלושה גושים, שמסתדרים לפי
"חלוקת נתניהו": גוש הימין כולל את הליכוד (21 מנדטים), את הבית היהודי
(17), את החרדים (7) ואת אלי ישי (4, מתנדנדים) – בסך הכול 49 מנדטים, שימליצו על בנימין
נתניהו לראשות הממשלה. גוש השמאל מורכב מהעבודה והתנועה (22) ומר"צ (6) – בסך
הכול 28 מנדטים של "רק לא נתניהו". בתווך נמצא גוש המרכז: יש עתיד (10)
כחלון (9) ליברמן (9) דרעי (4). בסך הכול אלו 32 מנדטים של "עדיף, אם אפשר,
בלי נתניהו". גורם חשוב אחר הוא גוש הערבים (11).
מטרתם
העיקרית של גושי השמאל והמרכז היא להותיר את גוש הימין מתחת לכ-48-49 מנדטים, כפי
שהוא כעת, כדי שיוכלו להקים קואליציה צרה בלי הערבים ובלי בנימין נתניהו. זהו מספר
הברזל הראשון.
ניצחון
לגוש הימין יסתמן כשהוא יגיע לכ-55 מנדטים, שיהוו לא רק גוש חוסם לשמאל (מה שאפשר
להשיג גם בפחות מנדטים) אלא יפרקו את גוש המרכז ויגרמו לחלקים ממנו להעדיף לחבור לנתניהו
(כחלון, ובעקבותיו דרעי, וכנראה גם ליברמן) מאשר ללכת לבחירות נוספות או להיוותר
באופוזיציה. זהו מספר הברזל השני.
מה עשוי
להביא את גוש הימין ל-55 המנדטים המבוקשים? ראשית, כמובן, צריך להבטיח שאלי ישי
יעבור את אחוז החסימה. זאת איננה משימה בלתי אפשרית והיא תתאפשר דרך צירופה של רשימת
"עוצמה יהודית" למפלגתו החדשה. אבל זה עצמו עדיין לא יביא את גוש הימין
ליעדו.
מה אם כן
יביא לפריצה המבוקשת? מהו הקלף הנוסף? הליכוד חסר ברק, תנופה, כוח משיכה, התלהבות
וכריזמה. הוא איננו יכול להוסיף לכוחו עוד כחמישה מנדטים כמבוקש; הלוואי וישמור על
כוחו הנוכחי. כך גם באשר ל"יהדות התורה" כמובן. המפתח נמצא אפוא
ב"בית היהודי". המסר המרכזי של הבית היהודי עד כה היה בנושא
המדיני-ביטחוני. עמדתו של נפתלי בנט בנושא זה בהירה וחדה וכך גם כישרונו הרטורי.
17 המנדטים שלו בסקרים הם פחות או יותר מיצוי הפוטנציאל של בנט בתחום זה. מלבד הנושא
המדיני-ביטחוני, עוסק הבית היהודי גם בענייני חברה, אבל בתחום זה אין לו כרגע הרבה
מה לחדש ולהוסיף. סיסמאותיו החברתיות אינן שונות משל שאר המפלגות – הן נדושות,
משומשות ולא משכנעות. לא זה מה שיביא לפריצתו אל עשרים המנדטים ואל מעבר להם.
אלא שנושא
אחד עדיין לא מופיע במערכת הבחירות הנוכחית ולא טופל כלל: הזהות היהודית. זהותו
היהודית של הרוב היהודי במדינה חשובה ועקרונית לו אבל אף אחד לא מדבר אתו עליה. אם
במקום הסיסמאות החברתיות הנדושות יתמקד הבית היהודי בתחום הפנים בנושא הזהות
היהודית – לא הדתית – של הפרט החברה והמדינה, הוא יוכל לכבוש הרבה לבבות. אם בנט יהפוך
את הנושא הזה לדגל מרכזי במערכת הבחירות, ויאמץ סיסמה כמו, לדוגמה, "אין עוד
דתיים וחילוניים – כולנו יהודים", פריצת הדרך המבוקשת תוכל להפוך למעשית.
זאת
צריכה להיות הרגל השנייה של קמפיין הבחירות של הבית היהודי, בנוסף לזו
המדינית-ביטחונית היא יכולה להביא לא מעט מנדטים מגוש המרכז, ובמיוחד מכחלון.
הקלף של
הזהות היהודית חזק הרבה יותר מאשר מקובל לחשוב והדגל הזה איננו בשימוש כלל כרגע.
הנפת הדגל הזה עשויה לשנות באופן אסטרטגי את מערכת הבחירות, ולהחזיר אותה באופן
מפתיע לנקודת המוצא ממנה היא יצאה: חוק הלאום.
הדבר
עשוי לשנות את מפת המאבק הפוליטי ואת נושא הבחירות – "חלוקת נתניהו"
כאמור – ולסמן מפה שונה לחלוטין, שמבוססת על תהליכי העומק שעוברת החברה הישראלית: שקיעת
הזהות הציונית ועליית הזהות היהודית במקומה, שתוכל להיות מצע המשותף של החברה
הישראלית ומאפיין עיקרי של המדינה.
